מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

חוט שדרה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר ודים בלובשטיין
סגן מנהל המחלקה לשיקום שדרה ומנהל היחידה לאורודינמיקה ושיקום שליטה בשתן, בית החולים לוינשטיין מומחה ברפואת שיקום ובעל ניסיון רב בטיפול ושיקום נפגעי שדרה. חבר סגל בחוג לרפואת שיקום. ד"ר בלובשטיין סיים את לימודי הרפואה ברוסיה והתמחה שם ברפואה פדיאטרית. בשנת 93' עלה לארץ, סיים התמחות ברפואה שיקומית ומאז עובד בבית החולים לוינשטיין כרופא בכיר במחלקה לנפגעי שדרה. 
תמר פולאק
תמר פולאק
סגנית אחות אחראית במחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר ראשון בסיעוד ותואר שני בסוציולוגיה רפואית. בעלת ידע ומומחיות בתחום הטיפול והשיקום בנפגעי חוט שדרה.
פרופ' עמירם כ
פרופ' עמירם כ"ץ
פרופסור כ"ץ ניהל את המחלקה לשיקום שדרה במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין עד 30.6.2022. מאז, עוסק בייעוץ, הוראה ומחקר במחלקה וגם בייעוץ פרטי. פרופסור כ"ץ ניהל את בית החולים לוינשטיין משנת 2011 עד יולי 2019. עוד קודם לכן שימש בתפקידים שונים בבית החולים לוינשטיין החל משנת 1983. את תפקידו כמנהל המחלקה לשיקום שדרה, הוא מילא משנת 1994. פרופסור כ"ץ הוא מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום ובעל תואר נוסף כדוקטור לפילוסופיה (בחוג לפיזיולוגיה באוניברסיטת תל אביב). פרופ' כ"ץ השתלם בטיפול בפגיעות חוט שדרה ב- Stoke-Mandeville באנגליה והיה חבר בוועדה המדעית של החברה הבינלאומית לחוט שדרה ISCoS. יחד עם כל צוות המחלקה לשיקום שדרה בלוינשטיין פיתח סולם הערכה תפקודית לנפגעי חוט שדרה שמכתיב כיום יעדי טיפול שיקומי בנפגעי חוט שדרה במדינות רבות בכל העולם. פרטים נוספים ב- www.catzamiramprof.com
סיון אבנרי
סיון אבנרי
פיזיותרפיסט,מדריך קליני ובעל תארים ראשון ושני בפיזיותרפיה. (אוניברסיטת תל אביב)עובד בבית החולים לוינשטיין מאז 2001.אחראי על שירותי הפיזותרפיה במחלקה לשקום שדרה.
הדס טרייסמן
הדס טרייסמן
מרפאה בעיסוק אחראית, המחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר שני וותק של 14 שנה. התמחתה בתחום שיקום שדרה ובנושא זה כתבה גם את התזה
שרון רצהבי
שרון רצהבי
שרון רצהבי, פסיכולוגית רפואית מומחית. תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני מהמכללה האקדמית תל אביב יפו, בית ספר לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת חיפה. עבדה כפסיכולוגית בבית החולים רמב"ם ובבית החולים כרמל בחיפה עם אנשים המתמודדים עם מגוון מחלות ופציעות. כיום פסיכולוגית אחראית במחלקה לשיקום שדרה בבית לוינשטיין.

מובילי קהילה

שמואל-עדיני
שמואל-עדיני
פגוע חוט שדרה צווארי לאחר ניתוח להוצאת גידול אינטראמודולרי בגובה חוליות C2-C5 . חסר תחושה שיטחית ועמוקה.נכה בהגדרות הרפואיות,בריא בראש ובנחישות. כתבתי ספר \"שדרה כחוט השערה\" (פורסם באינטרנט) המתאר את נחישותי השיקומית בתקופה של מספר שנים ואת \"מלחמותי\" בכל התחומים הרפואיים והבירוקרטיים על מנת לחזור ולהשתלב בחברה כשווה.
כמוניחוט שדרהחדשותכמו אויר לנשימה

כמו אויר לנשימה

השתלת מכשיר לשיפור נשימה באנשים משותקים עם פגיעה גבוהה בחוט השדרה או בעלי מחלות אחרות המונעות מהם נשימה עצמונית


מכשיר לשיפור נשימה אצל נפגעי חוט שדרה ואנשים עם מחלות מערכת הנשימה
מכשיר לשיפור נשימה אצל נפגעי חוט שדרה ואנשים עם מחלות מערכת הנשימה

מדובר במכשיר בשם NeuRx Diaphragm Pacing System. המכשיר נועד לאפשר לאנשים מונשמים יותר עצמאות ולהאט את הכשל הנשימתי. אנשים עם מחלות שפוגעות במערכת הנשימה או בעלי פגיעה גבוהה בחוט השדרה אשר מערבת את שרירי בית החזה, למשל את הסרעפת, הם בסיכון גבוה יותר לפתח דלקות וזיהומים שונים של מערכת הנשימה בגלל יכולת ירודה שלהם לאיוורור ריאתי.

 

הסרעפת היא שריר רחב אשר מפרידה בין חלל בית החזה והבטן ותורמת קרוב ל-80% מכלל פעולת הנשימה. מערכת עצבים מהמוח שולחת לסרעפת אותות חשמליים לכיווץ והרפייה בהתאם לצורך. במהלך שאיפת האויר, יש התכווצות של הסרעפת והשטחתה, נפח בית החזה עולה והאויר זורם פנימה לתוך הריאות על מנת למלא את הואקום שנוצר. בזמן הנשיפה, יש  הרפיית הסרעפת, ריאות ושרירים בין צלעיים דוחפים את האויר החוצה.

 

אנשים עם פגיעות גבוהות בחוט השדרה זקוקים לעיתים קרובות למכשיר הנשמה חיצוני. המכשיר החדש שפותח ב-Ohio-based Synapse Biomedical אושר על ידי FDA בשנת 2008. המערכת כוללת 4 אלקטרודות שמושתלות ישירות על הסרעפת. אותות חשמליים שנשלחים מהתקן חיצוני משפיעים על פולסים מעצב הפרני (phrenic nerve) שאחראי על עיצבוב הסרעפת. ברגע שהאותות מגיעים לאלקטרודה שנמצאת על הסרעפת, השריר מתכווץ או נרפה. פעולת המכשיר NeuRx דומה יותר  לנשימה רגילה מאשר הנשמה עם מכשיר הנשמה חיצוני.

 

אחד היתרונות הבולטים של המכשיר החדש הוא מידת העצמאות שמתאפשרת בזכותו לעומת מכשירי הנשמה אחרים. יתרון נוסף הוא שתהליך השתלת האלקטרודות הוא קל יחסית ופחות פולשני לעומת טיפולים קודמים. עובדה נוספת היא כיוון שישנו קשר חזק בין נשימה לדיבור, למכשיר ישנה גם השפעה על יכולת הדיבור.

 

 

חשוב לציין כי לא מדובר בהמצאה חדשה של ממריצי phrenic nerve. אלקטרודות של מכשירים קודמים היו מושתלות ישירות על העצב, דבר שהוביל להצטלקות ול"עייפות מהירה"  של העצב. חדשנות המכשיר הנוכחי היא שהאלקטרודות מושלות על הסרעפת ולכן פיזור האותות החשמליים הוא יותר מפושט ואפקטיבי.

 

תקוות החוקרים היא שהמכשיר יעלה את איכות חייהם של אנשים הזקוקים להנשמה חיצונית ויפחית את שיעור הזיהומים המערבים את מערכת הנשימה.

 

עוד על המכשיר

 

New device implanted by UT Southwestern cardiac surgeons helps paralyzed

patients breathe easier

 

תרגום ועריכה: אנה רייזמן