עמידה במקום ישיבה תוביל לעלייה קלה בהוצאה האנרגטית (שריפת הקלוריות) היומית, שעשויה להצטבר לירידה במשקל בטווח הארוך. כך עולה ממחקר גדול שפורסם בכתב העת European Journal of Preventive Cardiology.

במסגרת המחקר, חוקרים ממאיו קליניק ניתחו נתונים מ-46 מחקרים, מתוכם 10 היו מחקרים מבוקרים. בכל המחקרים חושבה ההוצאה האנרגטית בעמידה בהשוואה לישיבה באמצעות בדיקת השימוש של הגוף בחמצן והפקת פחמן דו חמצני ונכללו בהם יחד 1,184 נבדקים.

לפי חישובי החוקרים, בעמידה, אנשים שורפים בממוצע 0.15 קלוריות יותר לדקה בהשוואה לישיבה. בגברים נשרפות יותר קלוריות בעמידה (0.19 יותר קלוריות בדקת עמידה מאשר בישיבה) בהשוואה לנשים (0.1 קלוריות יותר בדקת עמידה). החוקרים מעריכים כי הבדל זה נובע ממסת השריר הגדולה יותר בגברים.

לפי הערכות החוקרים, אדם במשקל 65 ק"ג יכול לשרוף 54 קלוריות נוספות ביום אם במרבית ימי השנה יעמוד במקום לשבת במשך 6 שעות.

ירידה במשקל לא מובטחת

לפי חישובי החוקרים, תיאורטית, אם אדם יעמוד 6 שעות ביום במקום לשבת, הקלוריות הנוספות שישרפו יצטברו ויובילו לירידה במשקל של 2.5 ק"ג בשנה.

עם זאת, הם מציינים שכלל לא בטוח שהעמידה היומית תתרגם בסופו של דברים לירידה במשקל. מחקרים הראו שהגוף נוטה לפצות על חסך קלורי באמצעות מנגנונים שונים - כמו ירידה בקצב המטבוליזם (שריפת קלוריות במנוחה), עלייה בצריכת קלוריות ואפילו ירידה בתנועות גוף אחרות. 

כך לדוגמה, מחקר שפורסם ב-2010 בכתב העת Patient Education and Counseling הצביע על מנגנון פיצוי של הגוף שמתוכנת לשמור על משקלו – פיצוי על חלק ניכר מהקלוריות שנשרפות בפעילות גופנית בהפחתת תנועות קלות שוטפות במהלך היום - כל התנועות הסתמיות שאינן פעילות גופנית כמו גירוד הגבות או נפנוף ביד. החוקרים עקבו אחר 13 נשים עם השמנת יתר שהתבקשו ללכת בקבוצת הליכה במשך שמונה שבועות. הנשים הוציאו בממוצע 200 קלוריות יותר ליום בגלל ההליכה. אבל במקביל, החוקרים מצאו ירידה בתנועות שמבוצעות במסגרת פעילות שוטפת בלי התעמלות, בערך של 175 קלוריות ליום בממוצע.

לקום ולזוז

יותר ויותר מחקרים מהשנים האחרונות מצביעים על הסיכונים שבאורח חיים יושבני. ישיבה ממושכת נקשרה לסיכון מוגבר למחלות רבות ובהן סוכרת סוג 2, מחלות לב וכלי דם, מחלות כליה ואפילו סרטן.

מחקרים רבים העלו כי הפסקות בישיבה חשובות לשמירה על הבריאות. לדוגמה, במחקר שפורסם בכתב העת European Heart Journal בשנת 2011 נמצא כי הפסקות מרובות מישיבה ליד שולחן או על ספה, אפילו הפסקות קצרות שאורכן דקה - כדי לעמוד, לזוז קצת או לטפס במדרגות - יסייעו לשמור על בריאות הלב ועל היקף מותניים צר יותר.

במחקר שפורסם בשנת 2013 בכתב העת Diabetologia נמצא כי לבילוי פחות זמן בישיבה ויותר זמן בעמידה ותנועה חשיבות גבוהה יותר במניעת סוכרת מהתעמלות אינטנסיבית. במסגרת המחקר החוקרים ניתחו נתונים משני מחקרים בנושא מניעת סוכרת, שכללו יחד 878 משתתפים שהיו בסיכון לפתח סוכרת סוג 2. המשתתפים ענדו מדי-תאוצה שמדדו את תנועתם בהפרשים של 15 שניות. אחרי שנלקחו בחשבון משתנים שהיו עלולים להשפיע על התוצאות, כמו מידת ההשמנה של המשתתפים, נמצא שההשפעה של ישיבה למשך זמנים ארוכים ללא הפוגות על רמת הסוכר בדם הייתה גדולה יותר מאשר השפעת היותם של המשתתפים אנשים המתעמלים בקביעות או לא וההשפעה של עוצמת הפעילות שלהם.

אחד המחקרים, שפורסם בכתב העת של החברה האמריקאית לנפרולוגיה (Clinical Journal of the American Society of Nephrology) בשנת 2015, הצביע על השפעות דרמטיות של הפוגות בישיבה, אבל הראה כי עמידה לא תספיק.

המחקר התבסס על סקר לאומי מקיף על בריאות ותזונה שכלל 3,243 משתתפים אמריקאים שענדו מדי תאוצה שמדדו את הפעילות שלהם. נמצא כי משתתפים שהחליפו את הישיבה בשתי דקות של עמידה בכל שעה – לא הרוויחו דבר. לעומת זאת, משתתפים שביצעו פעילויות בעצימות קלה – מהליכה קלה ועד ניקיון – במשך שתי דקות בשעה בלבד, הפחיתו את הסיכון שלהם למות ב-33%. משתתפים עם מחלת כליות שהחליפו ישיבה בפעילות בעצימות קלה במשך שתי דקות בשעה הפחיתו את הסיכון שלהם למות ב-41%.