מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר איתי גור אריה
מנהל היחידה לשיכוך כאב בשיבא, תל השומר. ד"ר גור-אריה כותב הספר "כאב, מאבחנה ועד הקלה"
עידית רונן
עידית רונן
אחות מומחית לטיפול בכאב, יו"ר יוצאת של פורום הסיעוד לטיפול בכאב. עבדתי שנים רבות במרכז שניידר לרפואת ילדים בריכוז ותיאום הטיפול הכאב כמו כן, ריכזתי את תחום בטיחות המטופל וניהול סיכונים וכיהנתי כאחות הועדה לילד בסיכון.
ד
ד"ר גור רות
אני מומחית בנוירוכירורגיה וברפואת כאב ומשמשת כרופאת כאב בכירה במרפאת הכאב בשיבא. אני מתמחה בעיקר בכאבים שמקורם במערכת העצבים המרכזית: כאבי ראש, כאבי פנים כאבים הנובעים מבעיות נוריולוגיות, כאבים שמקורם בעמוד השדרה לכל אורכו, הרפס, ועוד. אני מתמחה בעיקר בפעולות פולשניות לטיפול בכאב, אולם אמונה גם על הטיפול התרופתי.
אלה סטולר
אלה סטולר
פיזיותרפיסטית, BPT,MPT. מתמחה בשיקום אורטופדי, כאב כרוני ותסמונות כאב לרבות CRPS. בעלת 10 שנות ניסיון בניהול מחלקת אשפוז יום שיקומי בבית החולים "רעות". מאמינה בשיקום פונקציונאלי, תוך הסתכלות הוליסטית על האדם כמכלול. דוגלת בעבודה שיקומית רב מקצועית, לצורך קידום מטרות תפקודיות של המטופלים. בוגרת קורסים כגון: דיקור מערבי (DRY NEEDLING), נוירודינאמיקה קלינית, טכניקות מיופציאליות, הנחיית קבוצות ועוד.
ד
ד"ר גלעד וסרמן
מומחה לרפואת הפה, בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה משנת 2012 ותוכנית ההתמחות ברפואת הפה באותו מוסד משנת 2018. במהלך לימודיו השלים גם תואר מוסמך מחקרי (MSc) במדעי הרפואה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה. אחראי המרפאה לכאבי פנים, לסתות, ומפרקי הלסת במרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב), ובמרפאה פרטית. מאמין ומקיים גישה מולטידיסיפלינרית בטיפול.
ד
ד"ר גיא אלאור
אני מומחה בנוירוכירורגיה, עוסק וברפואת כאב במרפאת הכאב בשיבא. אני מטפל בכל סוגי הכאב, מעבר לטיפול תרופתי יש לי עניין מיוחד בטיפול פולשני לכאב במערכת העצבים המרכזית והפריפרית: עצבי הפנים, עמוד שידרה, קיצוב עצבי מרכזי ופריפרי ושחרור כירורגי של עצבים.
ד
ד"ר נטלי שליט
אני רופאה מומחית ברפואה פנימית וברפואה לשיכוך כאב. רופאה בכירה במכון לרפואת שיכוך כאב בתל השומר ועומדת בראש המרפאה לשיכוך כאב בגיל השלישי. עוסקת בעיקר בשיכוך כאב בגיל המבוגר הנובע ממחלות כרוניות מורכבות, כמו נוירופתיה משנית לסוכרת או כאב נלווה לאוסתאופורוזיס ושברים. אני מאמינה במבט רב מערכתי על המטופל המבוגר, תוך התחשבות במכלול מחלות הרקע והטיפול התרופתי המורכב אותו הוא נוטל.

מובילי קהילה

לימור חורש
לימור חורש
היי חברים :) שמי לימור, לוקה בכאב כרוני מתחילת שנת 2011 עקב תאונה. כיום, לצד הכאבים והמחלה, כל מטרתי היא לאפשר למטופלים, למשפחותיהם ולאנשי מקצוע לבנות סביבת חיים בריאה המבוססת על הבנה, אמפתיה והתחשבות הדדית. בכוונתי לתת הכוונה לרכישת כלים, לתת מקום לדבר על מה שאסור, על מה שמותר ולא נעים, ולתת לכם הזדמנות להכיר ולפגוש זה את זה.
כמוניכאבחדשותכמה כואב? תלוי בשעה

כמה כואב? תלוי בשעה

מחקר ישראלי מצא כי תפיסת הכאב בקרב גברים צעירים משתנה לפי השעה ביום. מתברר שבבוקר כואב פחות


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

מדידת עוצמת הכאב הפכה בשנים האחרונות להליך שגרתי בבתי חולים, עם העלייה במודעות לכאב כחלק בלתי נפרד מהמחלה. כיום מתבצעת בדיקת רמות הכאב במערכת הרפואית בעזרת סרגלי מדידה המבטאים את תחושת הכאב, תוך דירוג שנותן המטופל לעוצמת הכאב ממנו הוא סובל - מדרגה אפס (אין כאב כלל) לדרגה 10 (כאב בלתי נסבל). אולם אומדני כאב עשויים להיות מושפעים משורה של גורמים סביבתיים - ובהם גם השעה ביום. כך עולה ממחקר ישראלי חדש.

 

במחקר שנערך בפקולטה למדעי הרווחה והבריאות באוניברסיטת חיפה בוצעה מדידת כאב ל-48 גברים בריאים צעירים בגיל 26 בממוצע, שלוש פעמים ביום: בשעות הבוקר, אחר הצהריים ובערב. המדידה בוצעה במספר שיטות, לרבות בשאלונים וכן בשיטה שנחשבת ניטראלית יותר, באמצעות מבחני קור וחום בהם נבדק סף הכאב של המשתתפים במחקר במגע עם גירויים חמים או קרים.

 

החוקרים הבחינו בשוני משמעותי ברמות הכאב שנמדדו בכל אחד משלושת זמני המדידה. בבוקר זוהתה הרגישות הנמוכה ביותר לכאבים - הן בשאלונים והן במגע עם גירויים קרים וחמים - כשרגישות זו עולה לאורך היום עד הערב.

 

החוקרים קובעים כי מבחני הכאב הקיימים כיום אינם רגישים מספיק לזהות שינויים בתחושות הכאב לאורך היום. הם מוסיפים כי ניתן להעריך את השינויים שזוהו במחקר בין השאר בהפרשה משתנה של הורמונים בגוף, לרבות הורמון המלטונין השותף בקביעת מחזור השינה הביולוגי ומופרש בשיא בשעות הלילה והורמון הקורטיזול המשתתף בוויסות הגוף בתגובה למצבי לחץ, והפרשתו גבוהה במיוחד בבוקר ויורדת לאורך היום.

 

במחקר השתתפו בין השאר החוקרים יהושע אבירם, פרופ' תמי שוחט ופרופ' דורית פוד, וממצאיו מתפרסמים החודש במהדורה המקוונת של כתב העת Pain Medicine.

 

התאמתם של תהליכים פסיכולוגים ורפואיים לשעון הביולוגי, הקרוי גם 'השעון הצירקאדי', מהווה אפיק מחקרי מתפתח בשנים האחרונות. בחינת השפעות השעון הביולוגי על הגוף החלה בעיקרה בחקר רפואת השינה, אולם בשנים האחרונות כבר התפרסמו מחקרים המייחסים השפעה של השעון הביולוגי על שורה ארוכה של מחלות - החל מדיכאון וכלה במחלות לב.

 

ביולי 2014 פורסם מחקר ישראלי בכיוון זה שנערך במרכז הרפואי רמב"ם וזיהה שוני ברמות השומנים בדם (ליפידים) לאורך שעות היום - עם רמות שיא בקרב בריאים בשעות אחר הצהריים ואילו בקרב חולים בשעות הלילה. במסגרת המחקרים הנוגעים לתסמונת האכילה הלילית, באפריל 2013 דיווחו חוקרים אמריקאים מהאוניברסיטה לרפואה ומדע באורגון (OHSU)  ואוניברסיטת הרווארד כי השעון הביולוגי הפנימי הוא שאחראי על הגברת תחושת הרעב בשעות הערב ולכיוון הלילה בקרב הסובלים מהתסמונת. במחקר שהופיע בכתב העת Obesity נמדדה תחושת הרעב הנמוכה ביותר בשעה 8:00 בבוקר והחזקה ביותר ב-20:00 בערב.

 

 

Pain Medicine Doi:10.1016/j.sleep.2013.11.645