מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותכל פעילות עדיפה על ישיבה, אפילו שינה

כל פעילות עדיפה על ישיבה, אפילו שינה

חוקרים בחנו את ההשפעה של הפעילויות שאנו מבצעים ביום על בריאות הלב שלנו. איזו פעילות תוביל לתוצאות הטובות ביותר? ולמה עדיף לישון מאשר לצפות בטלוויזיה?


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

הפעילויות שאנחנו עושים במהלך היממה משפיעות על הבריאות שלנו. במחקר חדש, חוקרים מבריטניה ביקשו לבחון כיצד הפעילויות השונות שאנו עושים קשורות לבריאות הלב.

 

במסגרת המחקר שמומן על ידי איגוד הלב הבריטי ופורסם בכתב העת European Heart Journal, החוקרים מיוניברסיטי קולג׳ לונדון ניתחו נתונים משישה מחקרים, בהם השתתפו 15,253 אנשים מחמש מדינות.  

 

לירך של כל משתתף הוצמד מכשיר שמדד את הפעילות שלו במהלך היממה. בריאות הלב של כל אחד מהנבדקים נבדקה בהתבסס על שישה מדדים – מידת ההשמנה (BMI), היקף המותניים, רמת HDL (״הכולסטרול הטוב״), יחס בין HDL לרמת הכולסטרול הכללית, רמות הטריגליצרידים (שומני הדם) ורמת ההמוגלובין המסוכרר – מדד שמשקף ממוצע של רמות הסוכר בדם בחודשים האחרונים.

 

לפי המדידות, ההרכב היומי הממוצע של פעילויות בקרב הנבדקים היה 7.7 שעות שינה, 10.4 שעות של חוסר פעילות (ישיבה/רביצה), 3.1 שעות עמידה, 1.5 שעות של פעילות קלה ו-1.3 שעות של פעילות בעצימות בינונית עד גבוהה.

 

החוקרים השוו את ההשפעה על בריאות הלב של פעילויות שונות לעומת זמן ישיבה. כצפוי, הם מצאו כי פעילות בעצימות בינונית עד נמרצת – כמו ריצה, הליכה מהירה רכיבה על אופניים, שחייה או טיפוס במדרגות – סיפקה את ההטבות הגדולות ביותר לבריאות הלב. פעילות נחשבת לפעילות בעצימות בינונית/מתונה אם אפשר לדבר תוך כדי אך לא לשיר כאשר עוסקים בה. פעילות נחשבת לפעילות בעצימות גבוהה/נמרצת אם אי אפשר לומר יותר ממספר מילים בלי לעצור לנשום.

 

לפי חישובי החוקרים, החלפה של 30 דקות ישיבה, שינה, עמידה או פעילות קלה ב-30 דקות של פעילות בעצימות מתונה עד גבוהה ביום הובילה לירידה של 0.63 , 0.43 0.40 ו-0.15 במסת הגוף (BMI). השפעה דומה נצפתה על היקף המותניים, והשפעות נצפו גם על רמות השומנים בדם ורמות ההמוגלובין המסוכרר.

 

אפילו להחלפה של 5 דקות יושבנות ביום בפעילות בעצימות מתונה עד גבוהה הייתה השפעה על היקף המותניים ואחרי דקות ספורות הושפעו גם מדדים אחרים שמשפעים על הסיכון למחלות לב לרבות רמות הכולסטרול HDL.

 

שינה עדיפה על רביצה מול הטלוויזיה

 

עם זאת, גם פעילויות קלות יותר היטיבו עם בריאות הלב בהשוואה לישיבה: הבאה ברשימה בהשפעה על הלב הייתה פעילות גופנית קלה, אחריה עמידה ואפילו שינה.

 

לפי חישובי החוקרים, בממוצע, החלפה של 30 דקות ישיבה ב-30 דקות של שינה ביום הובילה לירידה של 0.43 במסת הגוף (BMI) והפחתה של 1.75 ס״מ בהיקף המותניים. לעומת זאת, כששינה החליפה פעילות בעצימות קלה, מתונה או גבוהה - ההשפעה על בריאות הלב הייתה שלילית.

 

 

European Heart Journal, ehad717, https://doi.org/10.1093/eurheartj/ehad717