עבודה  אשר בסופו של דבר מביאה לתגלית נתקלת בדרך כלל בהתנגדות. זה בהחלט נראה היה כנכון כאשר מדברים על הישגים דל ד"ר האנס קירשטיד Hans Keirstead. קירשטיד הוא אחר החוקרים הבולטים בתחום של תאי גזע. הוא פרופסור לאנטומיה ונוירוביולוגיה. קירסטיד ושותפיו  פיתחו שיטה שמשתמשת בתאי גזע עובריים אנושיים (human embryonic stem cells (hESCs לטיפול בפגיעות חוט שדרה. ב-2009 זה היה הטיפול הראשון שהתבסס על תאי גזע עובריים שאושר על ידי ה-FDA האמריקאי לניסוי קליני.

במהלך לימודי הדוקטורט שלו, הרופא הקנדי פיתח שיטות מהפכניות לחידוש חוט שדרה שניזוק. כדי להבין איך השיטות האלה פועלות, חשוב להבין קודם כל כיצד מתפקד חוט שדרה במצב תקין.  בחוט שדרה יש שתי קבוצות עיקריות של תאים: הנוירונים, שמוסרים מידע ואוליגודנדרוציטים, שפועלים להגן על הנוירונים ולהבטיח שהמידע  יעבור בצורה נכונה. הדרך בה הם תומכים בנוירונים היא על ידי עטיפתם בחומר שנקרא מיאלין ודרכו מועברים הפולסים החשמליים. השיטה הזאת דומה לחוט חשמל שחייב להיות מבודד על מנת לפעול כראוי.

כאשר חוט השדרה נפגע, ישנו מוות מסיבי של תאי אוליגודנדרוציטים עובדה זאת גורמת לאובדן שכבת המיאלין המגנה. ניתן לראות מוות תאי של הרבה תאי אוליגודנדרוציטים שרחוקים מאתר הפגיעה בחוט השדרה. היעדרות המיאלין מפריעה לזרם של מידע לעבור דרך הנוירונים בחוט השדרה.

הגישה העיקרית של קירשטיד ואחרים היא לחדש חוט שדרה פגוע על ידי החזרת המיאלין, כלומר לעשות לחוט שדרה "רמיאליניזציה". וזאת על ידי הצגת תאי אוליגודנדרוציטים לחוט השדרה הפגוע. קירשטיד המשיך לפתח שיטות לטיפול בפגיעות חוט ידרה על בסיס תאי אוליגודנדרוציטים, אבל התחיל לכלול גם תאי גזע אנושיים עובריים  (human embryonic stem cells (hESCs לתוך הגישות שלו. ב-2005, קירשטיד דיווח כי קבוצת המחקר שלו הצליחה לא רק ליצור תאי אוליגודנדרוציטים מתאי גזע עובריים, אלא גם לטפל באופן אפקטיבי בעכברים עם פגיעה בחוט השדרה-העכברים הצליחו reamyelinate את הנוירונים והראו שיפור בתפקוד מוטורי. ממצאי במחקר פורסמו ב- The Journal of Neuroscience.

לתאי הגזע העובריים יש פוטנציאל עצום בתחום הרפואה כי הם בלתי מוגבל לכאורה במספרים והם יכולים להפוך לכל סוג של תא, אבל יש סביבם דיון אתי בשל המוצא הביולוגי שלהם. בנוסף, לעומת תאי גזע אחרים,hESCs הם הסוג היחיד של תאי גזע שמסוגלים להפוף לאוליגודנדרוציטים. כתוצאה מכך, hESCs כרגע הם המקור הטוב ביותר של תאים  עבור טיפולים בפגיעות  חוט שדרה.

ב -23 בינואר 2009, לאחר הגשת נתונים מבטיחים מ-24 מחקרים בבעלי חיים, קיבלו קירשטיד ושותפיו בחברת Geron  אישור של FDA לניסוי קליני ראשון בבני אדם שמבוסס על תאי גזע עובריים. השלבהראשון של הניסוי היה לטפל בחולים עם פגיעה תת-חריפה בחוט השדרה בגובה בית החזה על ידי הזרקת נגזרת של  hESC (כותרתו של שלב זה היה "GRNOPC1") לתוך האתר של פגיעה בחוט השדרה של החולה. שבעה מרכזים רפואיים בארה"ב נבחרו עבור הניסוי הקליני, וכן חולים עם פגיעה בחוט השדרה בגובה D3-D10 ואשר היו מסוגלים לקבל את הטיפול של הזרקת תאי גזע תוך 7 עד 14 יום אחרי הפציעה. חלון זמן קצר של הזכאות לטיפול הוא בבירור היבט הדורש שיפור, אבל הוא משקף את מה שנצפה בבעלי חיים: נדרשת פעולה מהירה כדי לראות שיפור. יש לקוות כי גישות שיפותחו בעתיד  או אלה הנוכחיות, ניתן יהיה לשפר כדי להגדיל את חלון הזמן של הטיפול.

עם זאת, באוגוסט 2009, לפני שמישהו מהמטופלים ממש טופל, הניסוי הקליני הופסק על ידי ה-FDA. נתונים נוספים שהוגשו על ידי חברת geron הראו כי אצל בעלי חיים, באתר הפציעה, נמצאו ציסטות קטנות (שאינן גדלות). למרות נוכחות של ציסטות האלה, לא נצפו כל תופעות לוואי בעקבות הטיפול של תאי גזע. בסוף אוקטובר 2009, חברת geron הודיעה כי היא מתוכננת לחדש את השלב הראשון של הניסוי הקליני והיא תרחיב את הניסוי למטופלים עם פגיעה צווארית. חידוש הניסוי אמור להתרחש בחודש יולי 2010. חברת geron כרגע בוחנת את הישימות של תאי גזע עובריים במחלות אחרות, כמו אלצהיימר וטרשת נפוצה.

לסיכום ניתן לומר כי מדובר בישום בעל פוטנציאל עצום, כפי שהוכח על ידי ד"ר קירשטיד ושותפיו בחברת Geron, לטיפול במגוון רחב של מחלות ומצבים רפואיים. התקווה היא לחידוש מהיר ומוצלח של הנסיוי כדי לעזור למאות אלפי אנשים בכל רחבי עולם שעשויים לקבל את חייהם בחזרה בזכות הטיפול.

מתוך-Santa Barbara Independent

תרגום ועריכה: אנה רייזמן