מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

חוט שדרה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר ודים בלובשטיין
סגן מנהל המחלקה לשיקום שדרה ומנהל היחידה לאורודינמיקה ושיקום שליטה בשתן, בית החולים לוינשטיין מומחה ברפואת שיקום ובעל ניסיון רב בטיפול ושיקום נפגעי שדרה. חבר סגל בחוג לרפואת שיקום. ד"ר בלובשטיין סיים את לימודי הרפואה ברוסיה והתמחה שם ברפואה פדיאטרית. בשנת 93' עלה לארץ, סיים התמחות ברפואה שיקומית ומאז עובד בבית החולים לוינשטיין כרופא בכיר במחלקה לנפגעי שדרה. 
תמר פולאק
תמר פולאק
סגנית אחות אחראית במחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר ראשון בסיעוד ותואר שני בסוציולוגיה רפואית. בעלת ידע ומומחיות בתחום הטיפול והשיקום בנפגעי חוט שדרה.
פרופ' עמירם כ
פרופ' עמירם כ"ץ
פרופסור כ"ץ ניהל את המחלקה לשיקום שדרה במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין עד 30.6.2022. מאז, עוסק בייעוץ, הוראה ומחקר במחלקה וגם בייעוץ פרטי. פרופסור כ"ץ ניהל את בית החולים לוינשטיין משנת 2011 עד יולי 2019. עוד קודם לכן שימש בתפקידים שונים בבית החולים לוינשטיין החל משנת 1983. את תפקידו כמנהל המחלקה לשיקום שדרה, הוא מילא משנת 1994. פרופסור כ"ץ הוא מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום ובעל תואר נוסף כדוקטור לפילוסופיה (בחוג לפיזיולוגיה באוניברסיטת תל אביב). פרופ' כ"ץ השתלם בטיפול בפגיעות חוט שדרה ב- Stoke-Mandeville באנגליה והיה חבר בוועדה המדעית של החברה הבינלאומית לחוט שדרה ISCoS. יחד עם כל צוות המחלקה לשיקום שדרה בלוינשטיין פיתח סולם הערכה תפקודית לנפגעי חוט שדרה שמכתיב כיום יעדי טיפול שיקומי בנפגעי חוט שדרה במדינות רבות בכל העולם. פרטים נוספים ב- www.catzamiramprof.com
סיון אבנרי
סיון אבנרי
פיזיותרפיסט,מדריך קליני ובעל תארים ראשון ושני בפיזיותרפיה. (אוניברסיטת תל אביב)עובד בבית החולים לוינשטיין מאז 2001.אחראי על שירותי הפיזותרפיה במחלקה לשקום שדרה.
הדס טרייסמן
הדס טרייסמן
מרפאה בעיסוק אחראית, המחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר שני וותק של 14 שנה. התמחתה בתחום שיקום שדרה ובנושא זה כתבה גם את התזה
שרון רצהבי
שרון רצהבי
שרון רצהבי, פסיכולוגית רפואית מומחית. תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני מהמכללה האקדמית תל אביב יפו, בית ספר לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת חיפה. עבדה כפסיכולוגית בבית החולים רמב"ם ובבית החולים כרמל בחיפה עם אנשים המתמודדים עם מגוון מחלות ופציעות. כיום פסיכולוגית אחראית במחלקה לשיקום שדרה בבית לוינשטיין.

מובילי קהילה

שמואל-עדיני
שמואל-עדיני
פגוע חוט שדרה צווארי לאחר ניתוח להוצאת גידול אינטראמודולרי בגובה חוליות C2-C5 . חסר תחושה שיטחית ועמוקה.נכה בהגדרות הרפואיות,בריא בראש ובנחישות. כתבתי ספר \"שדרה כחוט השערה\" (פורסם באינטרנט) המתאר את נחישותי השיקומית בתקופה של מספר שנים ואת \"מלחמותי\" בכל התחומים הרפואיים והבירוקרטיים על מנת לחזור ולהשתלב בחברה כשווה.
כמוניחוט שדרהחדשותכל הפרטים על ''פריצת הדרך'' בטיפול בפגיעות חוט שדרה

כל הפרטים על ''פריצת הדרך'' בטיפול בפגיעות חוט שדרה

אדם משותק חזר ללכת לאחר שתאי הרחה ממוחו הושתלו בחוט השדרה. האם נמצא ריפוי לפגיעות חוט שדרה?


(צילום מסך מתוך youtube)
(צילום מסך מתוך youtube)

דארק פידייקה, כבאי בולגרי בן 40, היה משותק לחלוטין מהחזה ומטה, לאחר שהותקף בדקירות סכין בשנת 2010. בפרוצדורה חדשנית חוקרים הזריקו לחוט השדרה הפגוע תאים שנלקחו מאזור במוחו המעורב בפענוח אותות ריח המגיעים מהאף. במקביל הם החדירו לחוט השדרה גם שתל מעצב שנלקח מרגלו של פידייקה, כדי לחבר מחדש את הגדמים של חוט השדרה שנותקו על-ידי הפציעה. עכשיו הוא יכול ללכת בצעדים קטנים בעזרת הליכון מיוחד ואפילו לנהוג.

 

התקשורת תיארה בהתלהבות רבה את "פריצת הדרך שנותנת תקווה לנפגעי חוט שדרה ברחבי העולם". האם באמת נמצאה דרך לרפא פגיעות בחוט השדרה? ריכזנו תשובות לכל השאלות.

 

מאיזו פגיעה סבל המטופל?

 

פידייקה הותקף באכזריות עם סכין לפני ארבע שנים. אחת הדקירות פילחה את חוט השדרה והובילה לפגיעה שלמה, ללא תחושה וללא יכולת תנועה מאזור הפגיעה בחזה ומטה. פידייקה עבר פיזיותרפיה אינטנסיבית, כדי לבדוק אם יש סיכוי להחלמה ספונטנית. רק לאחר מכן, לפני כשנתיים, הוא עבר את הפרוצדורה החדשנית.

 

מאיפה הגיע הרעיון לטיפול?

 

מזה שנים רבות מדענים יודעים כי לתאי חוש ריח המכונים olfactory ensheathing cells) OEC) יש את היכולת הייחודית לתמוך בצמיחת סיבי עצב (אקסונים) ולכן פוטנציאל להועיל לטיפול בחוט שדרה פגוע. מחקרים שנערכו במכרסמים אוששו כי תאי OEC עשויים להועיל בהתחדשות של סיבי עצב ושיקום פגיעות חוט שדרה.

 

לפני מספר שנים חוקרים השתילו תאי OEC לחוט השדרה של שלושה בני אדם עם פגיעות בחוט השדרה, במסגרת ניסוי שלב 1 שמטרתו לבדוק את בטיחות הטיפול. המחקר מצא שהטיפול בטיחותי, אבל לא מעבר לכך. 

 

התקדמות נוספת בתחום דווחה במחקר שפורסם לפני שנתיים בכתב העת Brain, בו נבחנה יעילותן של השתלות דומות בכלבים עם פגיעות ספונטאניות בחוט השדרה. המחקר כלל 34 כלבים עם פגיעה בחוט השדרה, שנה או יותר לאחר הפציעה, ללא יכולת להשתמש ברגליים האחוריות וללא תחושה באזור. לקבוצה אחת של כלבים הוזרקו לאזור הפגוע תאי OEC מהציפוי הפנימי של אפם, לאחר שגודלו במשך מספר שבועות במעבדה. לקבוצה אחרת של כלבים הוזרק רק הנוזל בו התאים גודלו, ללא תאים. החוקרים דיווחו כי בקבוצת הכלבים שקיבלו הזרקת תאי OEC היה שיפור משמעותי. כלבים רבים שקיבלו את הטיפול היו מסוגלים להזיז את הרגליים המשותקות, ללכת על הליכון בתמיכה של רתמה והצליחו לתאם את תנועות הרגליים האחוריות עם הרגליים הקדמיות הבריאות. כלב אחד אף חזר ללכת ללא סיוע של רתמה. בקבוצת הכלבים שהושתל בהם הנוזל ללא התאים לא נצפה שיפור. 

 

 
לאחר שהטיפול נמצא בטוח בבני אדם ויעיל בבעלי חיים, במחקר החדש צוות חוקרים ממרכזים רפואיים מפולין ובריטניה, בהם חוקרים מהקולג' האוניברסיטאי של לונדון ואוניברסיטת ורוצלב בפולין, ביקש לבחון את יעילות הטיפול בבני אדם. פרטי המחקר פורסמו בכתב העת Cell Transplantation.

 

איך בוצע הטיפול?

 

החוקרים פתחו את הגולגולת של פידייקה בניתוח והסירו את אחת מפקעות הריח – חלקים במערכת העצבים שתפקידם להעביר מידע על ריח מהאף למוח. תאים שנלקחו מפקעת הריח גודלו במעבדה ואז תאי OEC יחד עם תאים נוספים מסוג ONF הוזרקו לחוט השדרה הפגוע מעל ומתחת לפגיעה.

 

כדי לחבר מחדש את הגדמים של חוט השדרה שנותקו כמעט לחלוטין עקב הפגיעה, החוקרים השתילו בחוט השדרה של פידייקה שתל המורכב מרצועות קטנות של עצבים שנלקחו מעצב ברגל התחתונה שלו הקרוי סורל  – שתל זה שימש כ"פיגומים" עליהם יכלו התאים לגדול.

 

לאחר הניתוח פידייקה קיבל טיפולים שמטרתם לסייע בשיקום לאחר פגיעות חוט שדרה. הוא שוהה כבר כשנתיים במרכז לשיקום עמוד השדרה בוורוצלב ועובר טיפולי פיזיותרפיה במשך חמש שעות ביום – חמישה ימים בשבוע. נראה כי צפויה לו עוד תקופה ארוכה של טיפולים שיקומיים. 

 

איך השפיע הטיפול?

 

לפי הדיווח בכתב העת המדעי, פידייקה לא סבל מתופעות לוואי של הטיפול ב-19 החודשים לאחר הניתוח. באופן מעניין, הוא אפילו לא איבד את חוש הריח שלו באופן תמידי בצד אחד לאחר הסרת פקעת הריח.

 

כבר כארבעה חודשים לאחר הניתוח נצפה אצלו שיפור בתפקוד הנוירולוגי. הדמיות שבוצעו אישרו כי השתל הצליח לגשר את הצד השמאלי של חוט השדרה.

 

19 חודשים לאחר הניתוח פידייקה זכה לחזרה חלקית של תנועות רצוניות קלות ועלייה בשריר בירך שמאל, יחד עם שיפור מסוים בתחושה וביציבות. הוא גם מצליח לצעוד צעדים קטנים בעזרת הליכון מיוחד ואפילו לנהוג, אך הוא מתעייף מהר.

 

 

לפי הדיווח בכתב העת, המטופל עבר מרמה A לרמה C בדירוג ASIA לחומרת הפגיעה של האיגוד האמריקאי לפגיעות חוט שדרה. יש לציין כי המטופל לא החלים לחלוטין ולא חווה שיפורים מהפכניים במונחים של תפקוד המעי, שלפוחית השתן ותפקוד מיני.

 

מה מיוחד בטיפול?

 

החוקרים מסבירים כי המחקר ביסס עיקרון חשוב: סיבי עצב יכולים לגדול חזרה ולהחזיר את התפקוד. בעוד שטכניקות קודמות הצליחו "לנתב מחדש" אותות עצביים מסביב לחלק הפגוע של חוט השדרה, זוהי הפעם הראשונה בה הנזק לחוט השדרה הפגוע תוקן באופן ישיר.

 

האם נמצא ריפוי לפגיעות חוט שדרה?

 

התוצאות מאוד מעודדות, אך צריך יהיה לאושש את יעילות הטיפול במטופלים נוספים עם פגיעות דומות בחוט השדרה לפני שניתן יהיה להכתיר את הפרוצדורה כדרך לריפוי פגיעות בחוט השדרה. לא ניתן לקבוע יעילות של טיפול על סמך מטופל אחד. בימים אלה החוקרים מחפשים מימון שיאפשר להרחיב את המחקר ל-3-10 מטופלים נוספים בשנים הקרובות. 

 

יש לציין כי גם אם יוכח שהטיפול יעיל במידה כזו או אחרת, סביר להניח כי הוא לא יהיה יעיל בכל נפגעי חוט השדרה. הטיפול גם עלול להיות לא בטוח בחלק מהמקרים. ניתוחים נוירולוגיים הם ניתוחים מורכבים עם שיעור גבוה יחסית של סיבוכים בהשוואה לניתוחים אחרים.

 

איך המחקר הזה יכול לעזור לנפגעי חוט שדרה?

 

סביר להניח כי השתלת תאי הרחה בחוט השדרה לא תהווה טיפול זמין לנפגעי חוט שדרה בשנים הקרובות. עם זאת, הממצאים המבטיחים צריכים להזכיר לנפגעי חוט שדרה כי יש תקווה לריפוי או לפחות לשיפור - אם לא באמצעות טיפול ניסיוני זה, באמצעות טיפולים אחרים.

 

בשנים האחרונות דווח על התפתחויות רבות בתחום. כך לדוגמה, באפריל השנה פורסם בכתב העת Brain כי ארבעה גברים צעירים שהיו משותקים במשך שנים הצליחו להזיז את רגליהם באופן רצוני, כתוצאה מגירוי חשמלי של חוט השדרה. כל ארבעת המשתתפים במחקר סבלו מפגיעה שלמה כרונית בחוט השדרה בעקבות תאונות דרכים ולא היו מסוגלים להזיז את הגפיים התחתונות שלהם במשך שנתיים לפחות.

 




Cell Transplantation. Published online October 21 2014

 

רונן-חן
22/10/14 18:06

חמש שעות פזיותרפיה ביום ואני משתתף בצעדה "למען טרשת נפוצה". טרשת נפוצה בשלבים היותר מתקדמים היא מחלה של פגיעה בעמוד השדרה. כיף לשמוע על הצלחה בשיחזור. אולי יהיה אפשר לקשור בין תאי ריח ותאי גזע (תאי הריח "יסמנו" לתאי הגזע היכן להתמיין), ופתאום יש תרופה... יקחו לי את האוטו?