פסוריאזיס היא מחלת עור שכיחה השייכת לקבוצת מחלות דלקתיות, ומטופלים המאובחנים כלוקים בה נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח מחלות בעלות מכנה משותף דלקתי, כמו מחלות לב וסוכרת. מחלות אלה שכיחות יותר באנשים מבוגרים מעל גיל 65. למעשה, כמחצית מחולי הפסוריאזיס מעל גיל 65 חולים במחלות נלוות לפסוריאזיס. 

מחלות נלוות מוכחות

דלקת מפרקים פסוריאטית

דלקת מפרקים פסוריאטית היא אחת מדלקות המפרקים הספונדילוארתרופתיות (SpA), המתפתחת בקרב כ-30% מהאנשים המאובחנים עם פסוריאזיס. כ-60% עד 80% מהמאובחנים עם דלקת מפרקים פסוריאטית מאובחנים קודם לכן כחולי פסוריאזיס. למחלה עשוי להיות גם רקע גנטי, ובקרב רבים מהחולים ניתן לאבחן בדם את הסמן הגנטי HLA-B27, בייחוד כשהנגעים הפסוריאטיים מופיעים על כפות הידיים והרגליים (palmoplantar pustulosis), יותר מאשר פסוריאזיס של הקרקפת.

"שתי המחלות – פסוריאזיס ודלקת מפרקים פסוריאטית – קשורות לדלקתיות, ונגרמות על רקע פעילות יתר של המערכת החיסונית, כשפסוריאזיס פוגע ברקמות העור ודלקת מפרקים פסוריאטית פוגעת במפרקים", מסבירה ד"ר מיכל רמון, רופאה בכירה במחלקת עור במרכז הרפואי רמב"ם ומנהלת בקהילת פסוריאזיס באתר כמוני.

מחקרים העלו כי בקרב חולים המאובחנים עם שתי המחלות אין קשר בין המיקום בגוף של הנגעים בעור לבין הדלקתיות במפרקים, כך שייתכנו לדוגמה נגעים עוריים על גבי המרפק ללא דלקתיות במרפק, ולחילופין תיתכן נפיחות המעידה על דלקת באצבעות הידיים ללא נגעים עוריים על גבי כפות הידיים.

מחלות לב וכלי דם

הקשר בין פסוריאזיס למחלות לב ממשיך להיחקר, לצד קיום קשר חזק מוכח בין דלקת מפרקים פסוריאטית למחלות לב. לפי אחד המחקרים בתחום, לאנשים עם פסוריאזיס קשה בעור יש סיכון גבוה ב-58% לאירוע לבבי וסיכון גבוה ב-43% לשבץ מוחי. הסיכון למחלות לב גם נמצא גבוה יותר ככל שהפסוריאזיס מאובחן בגיל צעיר יותר.

במחקר מעקב בריטי שבחן 48,523 חולי פסוריאזיס ו-208,187 בריאים ופורסם בשנת 2015 בכתב העת Journal of Investigative Dermatology נמצא כי במעקב של 5.2 שנים, הסיכון לקריש דם היה גבוה ב-32%, הסיכון לשבץ מוחי היה גבוה פי 2.74, הסיכון לפרפור פרוזדורים היה גבוה ב-54%, הסיכון למחלה באחד ממסתמי הלב היה גבוה ב-23% והסיכון לאי ספיקת לב כרונית היה גבוה ב-57% בקרב חולי פסוריאזיס.

כמו כן זוהה סיכון עודף בין פסוריאזיס לגורמי סיכון ידועים למחלות לב, לרבות סיכון לסוכרת ומחלת כליות שנמצא גבוה ב-18% וסיכון ליתר לחץ דם שהיה גבוה ב-37% בקרב חולים עם פסוריאזיס בהשוואה לבריאים.

מחקר שפורסם בשנת 2014 בכתב העת Annals of the Rheumatic Diseases, מצא כי באנשים עם פסוריאזיס שסבלו ממחלה חמורה (אלה שנרשמו להם תרופות סיסטמיות או ביולוגיות) הסיכון לאירוע לב משמעותי כמו התקף לב היה גבוה ב-42% בהשוואה ליתר האוכלוסייה. באנשים עם פסוריאזיס שלא נרשם להם טיפול סיסטמי או ביולוגי ולכן כנראה סבלו ממחלה קלה יותר, הסיכון למחלות לב וכלי דם היה גבוה ב-8% בהשוואה ליתר האוכלוסייה.

"הקשר בין פסוריאזיס למחלות לב קשור בתהליך הדלקתי", מסבירה ד"ר רמון. לדבריה, פסוריאזיס היא מחלה אוטואימונית הנגרמת כתוצאה מכך שהמערכת החיסונית מעודדת התפתחות דלקת שמתבטאת בנגעים על פני העור. אותה פעילות אוטואימונית עלולה לייצר במקביל גם דלקתיות בכלי הדם ולתרום להתפתחות טרשת עורקים, המובילה להצטברות שומנים בדפנות כלי הדם ולסתימות כלי דם, התפתחות קרישי דם וסיכון מוגבר לאירועי לב, שבץ מוחי ומחלות לב כרוניות.

לצד הממצאים המבהילים קיים גם מסר מרגיע - נראה כי טיפול תרופתי יעיל בפסוריאזיס מפחית משמעותית את הסיכון למחלות לב וכלי דם. כמובן שהקפדה על אורח חיים בריא - גמילה מעישון, הקפדה על פעילות גופנית סדירה ותזונה בריאה והפחתת מקורות לחץ - תפחית את הסיכון באופן משמעותי. 

סוכרת והשמנה

סוכרת נקשרה בעבודות רבות לפסוריאזיס, ומחקרים אומדים כי 30% מהמאובחנים עם פסוריאזיס מפתחים בהמשך סוכרת סוג 2. מחקר אוכלוסייה נרחב מדנמרק שנסמך על מאגר של 4,614,807 נבדקים, ופורסם באוגוסט 2013 בכתב העת Diabetes Care, מצא כי הסיכון לפתח סוכרת גבוה ב-49% בקרב מטופלים עם פסוריאזיס בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, וגדול פי 2.13 בקרב מטופלים עם פסוריאזיס בינוני עד קשה, לאחר נטרול גורמי סיכון נלווים. 

סקירת מחקרים שפורסמה בשנת 2012 בכתב העת Archives of Dermatology שהתבססה על נתונים מ-27 מחקרים שכללו יחד 314,000 אנשים עם פסוריאזיס ו-3.7 מיליון אנשים ללא המחלה, העלתה כי הסיכון להתפתחות של סוכרת בקרב כלל חולי הפסוריאזיס גבוה ב-27% בהשוואה לכלל האוכלוסייה. באלה עם מחלת עור חמורה הסיכון לסוכרת היה כמעט כפול. 

מחקר מאוניברסיטת הרווארד שאמד את העלות הכלכלית של מחלת הפסוריאזיס בהסתמך על מאגר של 114,512 מטופלים, שפורסם בפברואר 2011, העלה כי 8.7% אובחנו גם עם סוכרת והשמנה. 

חוקרים אמריקאים פרסמו ביוני 2015 בכתב העת Journal of the American Academy of dermatology כי חולי סוכרת המאובחנים במקביל גם עם פסוריאזיס נמצאים בסיכון גבוה ב-14% לפתח סיבוכים בכלי דם גדולים וקטנים, לרבות מחלות לב וכלי דם וסיבוכים הקשורים לפצעי לחץ וניוון הראייה.

הקשר בין פסוריאזיס לסוכרת הוא קשר שבין מחלות עם גורמי סיכון משותפים, לרבות עודף משקל והשמנת יתר, לחץ דם גבוה, כולסטרול רע (LDL) גבוה בדם ועודף שומנים (טריגליצרידים) בדם. שתי המחלות – פסוריאזיס וסוכרת – נקשרו בעבודות גם עם התסמונת המטבולית, שמאובחנת בשכיחות של 40% בקרב חולי פסוריאזיס בהשוואה ל-23% באוכלוסייה הכללית. אבחון כפול בפסוריאזיס ותסמונת מטבולית אופייני לנשים, יותר מאשר בקרב גברים. 

מעבר לקשר הביולוגי בין התופעות, מחקרים חדשים רומזים כי תרופות נגד סוכרת ממשפחת האינקרטינים הפועלות על מנגנון ההורמון GLP-1 שנמצא בחסר בקרב חולי סוכרת, יעילות גם להפחתת נגעים פסוריאטיים בעור.

לצד הקשר בין פסוריאזיס לסוכרת והשמנה קיים גם מסר חיובי: הפחתה במשקל ושמירה על איזון רמות הסוכר בדם יכולה להקל גם בחומרת הפסוריאזיס.

מחלות מעי דלקתיות

המנגנון הדלקתי של פסוריאזיס מעלה את הסיכון גם להתפתחות של מחלות מעי דלקתיות, ולפי מחקרים, עשירית מחולי פסוריאזיס מאובחנים בהמשך גם עם מחלת מעי דלקתית מסוג קרוהן או קוליטיס כיבית. כמו כן, הן בקרב חולי פסוריאזיס והן בקרב חולים במחלות מעי דלקתיות זוהו תאים הקרויים Th17במערכת החיסונית שאחראים להחמרת הפעילות הדלקתית.

חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת הרווארד ובית החולים בירגהאם אנד וומנס שבחנו את ממצאי 'מחקר האחיות' - מחקר מעקב אמריקאי נרחב בקרב 174,476 נשים משנת 1991 עד 2008 - פרסמו ביולי 2013 בכתב העת Annals of Rheumatic Diseases כי אבחון בפסוריאזיס העלה פי 3.76 עד פי 4 את הסיכון למחלת קרוהן, אולם לא העלה באופן מובהק את הסיכון לקוליטיס כיבית. 

קשר לקרוהן בלבד, עשוי לפי החוקרים להיות קשור גם לגורמי סיכון נוספים של מחלות מעי דלקתיות המזוהים עם קרוהן אך לא עם קוליטיס, למשל עישון בהווה, וכן לפעילות שונה של ציטוקינים בדם בשתי המחלות. מעבר למנגנון הדלקתי המשותף בהתפתחות שתי המחלות, בין קרוהן ופסוריאזיס גם נמצא קשר גנטי, שבא לידי ביטוי בגנים משותפים המסומנים באותיות6p22, 16q, 1p31 ו-5q33, כך לפי מאמר סקירה של חוקרים איטלקיים שפורסם בשנת 2013 בכתב העת BioMed Research International.

מצוקה נפשית

מחלת הפסוריאזיס, כמו מחלות כרוניות רבות אחרות, קשורה גם במצוקה נפשית, ובייחוד נקשרת המחלה במחקרים לתסמיני דיכאון. מחקר מאוניברסיטת הרווארד שפורסם בפברואר 2011, ואמד את העלות הכלכלית של מחלת הפסוריאזיס בהסתמך על מאגר של 114,512 מטופלים, העלה כי 9.2% סבלו מדיכאון קליני.

חוקרים משבדיה פרסמו במאי 2015 בכתב העת BMC Dermatology כי בקרב חולי פלאק פסוריאזיס (הסוג הנפוץ של המחלה המתבטא בנגעים ואור אדמומי ודלקתי), 63% מהמטופלים שזיהו את מחלתם עם לחץ, ודיווחו כי לחץ מגביר את עוצמת המחלה – היו בסיכון גבוה יותר לפתח מצוקה נפשית ולסבול מתסמיני דיכאון וחרדה. החוקרים מצאו כי הממצאים מאפשרים זיהוי יעיל יותר של אנשים עם פסוריאזיס בסיכון מוגבר למצוקה נפשית, כדי לטפל בהם באמצעות התערבות ממוקדת. מחקרים חדשים גם מזהים ירידה בסיכון לדיכאון בקרב חולי פסוריאזיס המטופלים בתרופות ביולוגיות מסוימות.

מחלות נלוות נוספות בדרגת הוכחה נמוכה יותר

אוסטאופורוזיס

מחלת הפסוריאזיס נמצאה במספר מחקרים גם כגורם סיכון לירידה בצפיפות העצם ואוסטיאופורוזיס. מספר מנגנונים מסבירים את הקשר בין התופעות, לרבות המנגנון הדלקתי המאפיין פסוריאזיס העלול לפגוע בעצמות, תופעות לוואי של הטיפול התרופתי והתחלואה הכפולה של פסוריאזיס ודלקות מפרקים אוטואימוניות.

מחקר מאיטליה שפורסם בספטמבר 2014 בכתב העת Journal of Dermatology העלה כי קיים קשר בין משך האבחנה בפסוריאזיס לבין פגיעה בצפיפות העצם.

מחקר איטלקי קודם שפורסם בדצמבר 2012 בכתב העת Archives of Osteoporosis העלה כי במאגר של 76 חולי פסוריאזיס מדרום המדינה, 24% פיתחו אוסטאופניה (osteopenia), כלומר ירידה בצפיפות העצם המבשרת על אוסטיאופורוזיס – בגיל 42 בממוצע, ואילו 5% קיבלו אבחנה רשמית של אוסטיאופורוזיס – בגיל 50 בממוצע. בקרב חולים שמאובחנים עם דלקת מפרקים פסוריאטית זוהתה שכיחות גבוהה יותר של אוסטאופניה (46%) ואוסטאופורוזיס (17%).

על רקע הקשר שזוהה, חוקרים ממליצים לחולי פסוריאזיס לעבור בדיקות תקופתיות לצפיפות העצם, כדי לזהות מבעוד מועד התפתחות של אוסטיאופורוזיס ולמנוע את הידרדרות המחלה.

מחלות עיניים 

כמו דלקת מפרקים פסוריאטית, גם מחלת הפסוריאזיס עצמה קשורה בדלקתיות של העין, ובייחוד בדלקת הענבייה – אובאיטיס (uveitis), המתפתחת בקרב 7% עד 20% מחולי פסוריאזיס. בכל הקשור לדלקת מפרקים פסוריאטית קיים קשר בין אבחון משולב בדלקת הענבייה לבין קיום הסמן הגנטי HLA-B27 בקרב 55% מהחולים.

המנגנון הגורם לדלקות עיניים בקרב חולי פסוריאזיס אינו ברור דיו, וככל הנראה קשור למנגנון הדלקתיות האוטואימוני של המחלה. מאמר בנושא שפורסם בחורף 2012 בכתב עת מברזיל מצביע על פעילות יתר של תאי מערכת החיסון הקרויים 'נויטרופילים' בדם הפריפרי בגוף בקרב חולי פסוריאזיס, העשויים להשפיע על דלקת בענבייה כמו גם על דלקות עיניים אחרות. בין מחלות העיניים שנקשרו בעבודות ספורות לפסוריאזיס, כפי שנמנות במאמר, נכללות דלקת העפעפיים (בלפריטיס), דלקת הלחמית (קוניוקטיביטיס), מחלה בקרנית (קרטיטיס), יובש בעין (xerophthalmia), אבצס של הקרנית, קטרקט והידבקויות בעיניים (symblepharon).

מחלות כליה

מחקרים הראו כי אנשים עם פסוריאזיס נמצאים בסיכון מוגבר למחלת כליות כרונית, המהווה גורם סיכון לדיאליזה והשתלת כליה. לפי מחקר לאומי בהשתתפות מאות אלפי נבדקים מטייוואן שפורסם במהדורת יוני 2015 של כתב העת Journal of dermatological Science, פסוריאזיס העלתה ב-90% את הסיכון למחלת כליה כרונית ופי 2.97 את הסיכון לאי ספיקת כליות סופנית.

מחקר שפורסם בשנת 2013 בכתב העת BMJ, מצא כי באנשים עם פסוריאזיס חמור מחלות כליה היו שכיחות כמעט פי שניים והשכיחות של כשל כלייתי הדורש דיאליזה הייתה גבוהה פי יותר מארבע.

המכניזם הייחודי הגורם לפגיעה בכליות בקרב חולי פסוריאזיס אינו ידוע לאשורו. בעבר כבר הוכח כי פסוריאזיס קשורה לדלקת מפרקים מסוג שיגדון (גאוט) הקשורה לפגיעה בכליות, וכן נמצא כי התרופה מטוטרקסט ו/או ציקלוספורין הניתנת לטיפול בחלק מחולי פסוריאזיס וכן תרופות אנטי דלקתיות משככות כאבים הניתנות לדלקת מפרקים פסוריאטית עלולות לגרום לפגיעה בכליות. מעבר לכך, ייתכן כי מנגנון פעיל של דלקתיות הוא שמשותף לשתי המחלות.

מחלות כבד 

מחקרים גם מצאו קשר בין פסוריאזיס ומחלות כבד, ובייחוד למחלת כבד שומני שאיננו נובע מצריכת אלכוהול (NAFLD, Non Alcohol Fatty Lover Disease).

מטה אנליזה בנושא שפרסמו באפריל 2015 חוקרים מצ'ילה לשישה מחקרים בהשתתפות 267,761 נבדקים, העלתה סיכון גבוה פי 2.15 לכבד שומני בקרב חולי פסוריאזיס. בניתוחים פרטניים שבוצעו בחלק מהמחקרים זוהה סיכון משמעותי בעיקר בקרב מאובחנים עם דלקת מפרקים פסוריאטית (פי 2.25) וחולים עם פסוריאזיס בדרגה בינונית עד קשה (פי 2.07).

הקשר בין פסוריאזיס לכבד שומני נבחן גם בעבודה מאיטליה שפורסמה במארס 2015 בכתב העת World Journal of Hepatology, שהעלתה כי מעבר למנגנון משותף של דלקתיות בשתי המחלות, פסוריאזיס וכבד שומני נקשרו שניהם לתהליכי הצטלקות של הכבד (פיברוזיס כבדי).

סייעה בהכנת המדריך: ד"ר מיכל רמון, רופאה בכירה במחלקת עור במרכז הרפואי רמב"ם ומנהלת בקהילת פסוריאזיס באתר כמוני