גורם סיכון הוא כל גורם שקיומו, או חשיפה אליו, מגדילים את הסיכון לחלות במחלה. עם זאת, חשוב לדעת: עליית הסיכון למחלה אינה מובילה בהכרח למחלה. כמו כן, משמעותה של אי הימצאות בקבוצת סיכון אינה מגנה בהכרח מפני המחלה.

סרטן המעי הגס הוא סרטן נפוץ בעולם המערבי. חוקרים רבים מנסים למצוא את הגורמים למחלה ואלפי מחקרים פורסמו בנושא. סרטן המעי הגס הוא אחד מסוגי הסרטן שהוכחו כקשורים לגורמים סביבתיים כגון תזונה ואורח חיים. לכן, התשובות שקיבלו החוקרים לגבי גורמי הסיכון אינן משמשות לצורך ידע תיאורטי בלבד, אלא מובילות להמלצות התנהגותיות שיכולות להציל חיים.

נחלק את גורמי הסיכון לסרטן המעי הגס לאלו הניתנים לשליטה ולאלו שאינם בשליטתנו. גורמי הסיכון הניתנים לשליטה הובילו להמלצות לאימוץ התנהגויות מקדמות בריאות, המפחיתות את הסיכון האישי לחלות בסרטן המעי הגס. גורמי הסיכון שאינם נתונים לשליטנו הובילו להמלצות למעקב ובדיקות לאלו הנמצאים בקבוצות הסיכון, שיאפשרו גילוי מוקדם במקרה של תחלואה. בהתאם לגורמי הסיכון השונים, צרפנו את המלצות המועצה הלאומית לאונקולוגיה.

גורמי הסיכון הניתנים לשליטה

הרגלי תזונה

בעשרות השנים האחרונות נערכו מחקרים רבים בנושא הרגלי תזונה ומזונות מסויימים והקשר שלהם לסרטן המעי הגס. ישנם גורמי סיכון שנמצאו שוב ושוב קשורים לסרטן המעי הגס:

בשר: בשר מעובד (כגון נקניק/נקניקיות שעברו תהליך עישון/המלחה, בשר תעשייתי שנוספו לו חומרים על מנת לשמר אותו או לחזק את טעמיו) ו/או בשר אדום, במיוחד כזה ה"עשוי היטב" (מידת עשייה WELL DONE).

שומן: צריכת מזון רווי שומן (כגון חמאה וגבינות שמנות), במיוחד שומן מן החי (נתחי בשר שומניים).

סיבים תזונתיים: הרגלי תזונה שאינם כוללים אכילת ירקות ופירות (המכילים סיבים תזונתיים) ו/או דגנים מלאים.

אלכוהול: צריכה מרובה של אלכוהול נקשרה לסיכון מוגבר לסרטן המעי הגס. המחקרים מתייחסים לצריכת אלכוהול גבוהה, של 30 גרם או יותר ביום. הסיכון עולה בקרב מי שיש לו קרובי משפחה מדרגה קרובה שכבר חלו בסרטן המעי הגס, צעירים ומעשנים.

קיימים גם הרגלי תזונה שהקשר שלהם לסרטן המעי הגס כמפחיתים סיכון למחלה עלה במחקרים, אך עדיין דורש מחקר נוסף, בהם צריכה של חומצה פולית, סידן, קפה, יוגורט וחלב ומוצריו.

להמלצות תזונה נוספות למניעת סרטן המעי הגס>>

עישון

מחקרים שונים, כולל מחקר שניתח יחד את כל תוצאות המחקרים שנערכו (מטא-אנליזה), מצאו עלייה מתונה בשיעורי הסרטן בקרב מעשנים שנים ארוכות, או מעשנים כבדים בעבר. עישון יחד עם צריכת אלכוהול גבוהה מעלה עוד יותר את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס.

עודף משקל והשמנה

מחקרים רבים מצאו קשר בין עודף משקל או השמנה לסרטן המעי הגס, בקרב גברים ונשים. הקשר נמצא חזק יותר בגברים. כך לדוגמה, מחקר מקיף בדק נתונים של 8,213 אנשים, מ-7 מחקרים שונים ומצא כי אלו שסבלו מהשמנה היו בסיכון גבוה יותר לפוליפים הסרטניים במעי. הותוצאות היו חזקות יותר בקרב גברים.

פעילות גופנית

מי שמקיים אורח חיים יושבני (ישיבה מרובה, ללא פעילות גופנית) בעל סיכון גבוה יותר לחלות בסרטן המעי הגס. פעילות גופנית קבועה מפחיתה סיכון.

שינה

מחקרים ראשוניים מצאו קשר בין חסר בשעות שינה לעלייה בסיכון לסרטן המעי הגס. היגיינת שינה לקויה (פחות מכ-8 שעות שינה לאדם מבוגר, שינה לא איכותית וכדומה) נמצאה קשורה במחלות שונות בהן סוכרת והשמנה, דבר שקושר את השינה גם אם באופן עקיף לסיכון להתפתחות סרטן.

על קשרים סיבתיים ונסיבתיים

הקשר בין סרטן המעי הגס לגורמי הסיכון שצויינו לעיל הינו ברוב המקרים נסיבתי. כלומר, הקשר שנמצא הוא סטטיסטי שהוכח במחקרים תצפיתיים: מעקב אחר אוכלוסיות גדולות וניתוח אורח החיים של המשתתפים שחלו בסרטן המעי הגס בהשוואה לאלו שלא חלו. אורחות החיים הם המשתנים לגביהם יתגלה בתוצאות המחקר אם מדובר בגורמי סיכון / גורמים שאינם משפיעים על הסיכון / גורמים מגנים המפחיתים את הסיכון לחלות.

בניגוד לקשר סטטיסטי ונסיבתי, קשר סיבתי הוא קשר חזק יותר שהוכח במחקר התערבותי מבוקר, כלומר שהחוקר שולט על חשיפת הנבדקים למשתנים. לדוגמה: החוקר מחלק את המשתתפים לשתי קבוצות אוכלוסייה בעלות מאפיינים דומים ושולט על המזון שהם אוכלים או על משך וסוג הפעילות הגופנית שהם מבצעים. מעטים המחקרים לבדיקת נושאים אלו המתבצעים באופן זה, בשל קשיים בתכנון ובביצוע.

קשר סיבתי גם יכול להיות מוכח על ידי מציאת המנגנון הביולוגי לפגיעה המתרחשת בעקבות אורח חיים מסויים. לדוגמה: נמצא כי החומרים המשתחררים בעת צלייה של בשר אדום משפיעים על החומר הגנטי בתאי המעי, מה שעלול לגרום למוטציות המובילות להתפתחות סרטן המעי הגס.

ישנם 'מבחנים' נוספים לקביעת קשר סיבתי אך כאמור, בנוגע לאורחות חיים והקשר לסרטן המעי הגס, ברוב המקרים מדובר בקשר סטטיסטי נסיבתי.

גורמי סיכון שאינם בשליטתנו

גיל

רוב מוחלט של החולים בסרטן המעי הגס, בני 50 ומעלה. על פי פרסומי האגודה למלחמה בסרטן, למעלה מ-80% מהחולים בני 60 ומעלה. המחלה יכולה להופיע בגילים מוקדמים יותר, אך שכיחותה נמוכה באופן משמעותי.

מוצא

בישראל, האוכלוסיה היהודית נמצאת בסיכון גבוה יותר לחלות בסרטן המעי הגס, ביחס לאוכלוסיה הערבית. עם זאת, החל משנות ה-90 הפערים מצטמצמים, ונתון זה מיוחס ככל הנראה למעבר האוכלוסיה הערבית לאורח חיים מערבי יותר, הכולל תזונה חסרה בסיבים תזונתיים ורוויית שומן, אי ביצוע פעילות גופנית וכדומה. בקרב האוכלוסיה היהודית, שיעורי התחלואה בסרטן המעי הגס גבוהים יותר בקרב יוצאי אמריקה או אירופה ביחס ליהודים שנולדו באפריקה, אסיה או ישראל.

תחלואה אישית בעבר

אדם שאובחן בעבר עם פוליפים או עם גידול סרטני במעי, נמצא בסיכון גבוה יותר לחלות בעתיד. בנשים: היסטוריה אישית של סרטן השד, השחלות או סרטן רירית הרחם מעלים את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס. גם טיפול בהקרנות באזור הבטן בעבר מעלה סיכון לתחלואה בסרטן המעי הגס בעתיד.

מחלות דלקתיות במעי

דלקות כרוניות במעי, כגון קוליטיס או קרוהן מעלה סיכון לאדנוקרצינומה. הסיכון עולה ככל שמשך המחלה הדלקתית ארוך יותר וככל שהמחלה קרובה יותר למעי.

היסטוריה של תחלואה משפחתית

קרובי משפחה מדרגה ראשונה: הורה, אח/ות או ילד עם סרטן המעי הגס, בעיקר כאשר מאובחן בגיל צעיר יחסית (לפני 50), מעלים את הסיכון שקרוביהם מדרגה ראשונה יחלו בסרטן המעי הגס או החלחולת. לא כל המקרים נובעים מתורשה או גנטיקה, ייתכן שינבעו מחשיפה זהה למסרטנים סביבתיים דומים, הרגלי תזונה או אורח חיים דומה המעלים סיכון לתחלואה.

גנטיקה

כ-5-10% בלבד ממקרי סרטן המעי הגס, מיוחסים למוטציות גנטיות פגומות המועברות בתורשה. מוטציות אלו יכולות לעבור בין דורות במשפחה. נשא של המוטציות לא בהכרח יחלה בסרטן המעי הגס, אך הסיכון האישי שלו לחלות עולה באופן משמעותי ביותר. למרות המחקרים הרבים הבודקים נושא זה, עדיין רב הנסתר על הנגלה.

קיימות תסמונות גנטיות שונות שאותרו במחקרים, שהקשר שלהן לסרטן המעי הגס מוכח:

פוליפוזיס אדנומטוס משפחתי (FAP - Family Adenomatous Polyposis): הפרעה נדירה המובילה אדם לפתח אלפי פוליפים בדופן המעי ו/או החלחולת. מי שסובל מסינדרום זה ואינו מטופל - בדרך כלל על ידי מעקב וניתוח להסרת המעי - נמצא בסיכון גבוה מאוד (קרוב ל-100%) לפתח סרטן המעי הגס, עוד לפני גיל 40.

תסמונת לינץ': תסמונת לינץ' הידועה גם כ'סרטן המעי הגס תורשתי שאינו נגרם מפוליפים' (HNPPC - Hereditary Nonpolyposis Colorectal Cancer) – שינוי גנטי המעלה סיכון לסרטן המעי הגס בכ-40% ולסוגי סרטן נוספים. אנשים הנושאים מוטציה זו עלולים לפתח סרטן המעי הגס, בסיכון גבוה, כבר לפני גיל 50. מחקרים שונים הציעו שימוש באספירין כגורם מונע להתפתחות סרטן המעי הגס בקרב הסובלים מהסינדרום, אך תוצאות המחקרים אינן אחידות.

ד"ר אילה הוברט היא מנהלת המרכז לגידולים במערכת העיכול, המחלקה לאונקולוגיה במרכז הרפואי הדסה ומנהלת קהילת סרטן המעי הגס באתר כמוני

עדכון אחרון: יוני 2016