האירועים הקשים של "השבת השחורה" ב-7 באוקטובר 2023 ומלחמת חרבות ברזל העלו את המודעות הציבורית במדינה להפרעת פוסט טראומה ולנזקיה האפשריים.

פוסט טראומה (Post Traumatic Stress Disorder) היא תגובת דחק מתמשכת וכרונית בתגובה לאירוע טראומטי, שמלווה בפגיעה משמעותית ביכולות תפקודיות ובאיכות החיים. לפי הגדרתה העדכנית, פוסט טראומה עשויה להתפתח גם כתוצאה מחשיפה עקיפה לאירועים טראומטיים – דרך קרובי משפחה ומכרים שחוו אירוע טראומטי או בקרב צוותי חילוץ והצלה שנחשפים לנפגעי טראומה בעבודתם. יש גם חוקרים הטוענים כי פוסט טראומה עשויה להתפתח לאחר צפייה באירועים טראומטיים בכלי התקשורת. לפי גישה זו, גם חשיפה לסרטונים הקשים שתעדו את אירועי השבת השחורה עשויה לחשוף ישראלים רבים לסיכון לפוסט טראומה, אם כי הקשר בין חשיפה בתקשורת לאירועי טראומה לבין התפתחות פוסט טראומה עדיין מצוי בדיון בספרות המדעית.

התסמינים של פוסט טראומה עשויים לכלול חוויות חוזרות של זיכרון מהאירוע הטראומטי במהלך היום ובחלומות בלילה; פעולות שמאופיינות בהימנעות מחשיפה למקומות, אנשים ומצבים מסוימים שמעוררים זיכרונות מהאירוע הטראומטי; הפרעות קוגניטיביות; עוררות מוגברת והפרעות שינה; ופגיעה תפקודית שעשויה להיות משמעותית ביכולת התפקוד בעבודה, בחברה ובבית. התסמינים לרוב מתפתחים בשלושת החודשים שלאחר החשיפה לאירוע הטראומטי, ולעתים גם בחלוף זמן רב יותר. בהגדרתה הרפואית העדכנית, פוסט טראומה מאובחנת כשהתסמינים נמשכים מעל לחודש, וכשהם חמורים דיים כדי לפגוע באורח החיים התקין.

למרות שלפי מחקרים מעל ל-60% מהאנשים בעולם צפויים להיחשף לאירועי טראומה בחייהם, רק שיעור קטן צפויים לפתח פוסט טראומה בתגובה לכך. לא כל מי שנחשף לאירוע טראומטי יפתח בהכרח הפרעה פוסט טראומטית, והסיכויים לכך משתנים בהתאם לנסיבות האירוע וגורמים התלויים בנחשף. ככלל, הרוב מצליחים להתמודד עם אירועים טראומטיים, וכרבע בלבד מהנחשפים לטראומות צפויים לפתח פוסט טראומה בהמשך חייהם. מחקרים מעלים כי קרוב ל-30% מאלו השוהים באזורי לחימה צפויים לפתח בהמשך פוסט טראומה, וכ-25%-20% נוספים יפתחו תסמינים שיעידו על פוסט טראומה חלקית.

לוחמים מיומנים בצבא לרוב חסינים יותר, אולם גם אצלם קיימת סכנה להתפרצות פוסט טראומה על רקע חשיפה למראות הקשים בשדה הקרב: לפי מחקרים, מקרב החיילים האמריקאים שלחמו במלחמת אפגניסטן לאחר אירועי ה-11 בספטמבר 2001, 6% עד 11% פיתחו פוסט טראומה עד כה. בישראל, מחקרים שבוצעו בעקבות מלחמת יום כיפור בראשות פרופ' זהבה סולומון מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב, מעריכים כי 37% מהלוחמים שמציגים תגובות לחץ בשדה הקרב יפתחו בהמשך פוסט טראומה, וכך גם 23% משבויי המלחמה. לאחר פגיעה מינית ואונס, ההערכות כי כשליש מהנשים (31%) מפתחות תסמיני פוסט טראומה בחלוף הזמן. מבין הנחשפים לאסונות טבע, ההערכות כי 25% מהעדים לצונאמי הקטלני של 2004 בדרום מזרח אסיה לקו בפוסט טראומה. ובאשר לתאונות דרכים, מחקרים מצביעים על סימני פוסט טראומה בקרב 9% עד 57% מבין הנפגעים בתאונות.

לצד התקדמות המחקרים בפיתוח טיפולים למתמודדים עם פוסט טראומה, ובין השאר בטיפולים להעצמה אישית בגישה טיפולית של "צמיחה פוסט טראומטית", בשנים האחרונות מתקדם המחקר המדעי בניסיון לזהות התערבויות שיוכלו למנוע התפתחות פוסט טראומה מבעוד מועד אצל מי שנחשפו לאירועים טראומטיים – במידה ויינקטו במהירות ובחלון הזמנים הצר, מיד לאחר החשיפה לאירוע הטראומטי. על התערבות יעילה להתבצע לפני שהטראומה "התקבעה" והובילה כבר לאבחנה הפסיכיאטרית המוכרת של 'פוסט טראומה' שהטיפול בה כבר נחשב למאתגר.

טיפולים נפשיים למניעת פוסט טראומה

השיטה המבוססת ביותר מחקרית כיום למנוע פוסט טראומה אצל מי שנחשפו לאירועים טראומטיים כוללת התערבויות באמצעות טיפולים נפשיים שנעשים במהירות לאחר חשיפה לטראומה.

קיימת האפשרות ל'התערבות אוניברסלית', שמוצעת לכלל הנחשפים לטראומה ללא קשר לתסמינים שהם מציגים. לפי נייר עמדה של החברה הבינלאומית לחקר לחץ טראומטי (ISTSS), שעודכן בשנת 2020, אין כיום די ראיות כדי להמליץ על התערבות אוניברסלית, בין אם מדובר בטיפול נפשי חד פעמי או בסדרת טיפולים. כיום הדגש ניתן ל'התערבויות סלקטיביות' שמבוצעות למי שמציגים תסמיני לחץ בסמוך לחשיפה לאירוע הטראומטי.

בעבר, אחת ההתערבויות שהייתה נהוגה בקרב לוחמי צבאות הייתה בטיפול קבוצתי שכונה בשפה המקצועית Group 512M. התערבות זו הייתה מבוצעת בקבוצה רבת משתתפים, שהמשותף לכולם שנחשפו לאותו אירוע טראומטי, והייתה מבוססת על תשאול (Debriefing) בשילוב עם תרגולים משותפים לצורך אימון לכידות (Cohesion training), למשל משחקים קבוצתיים-שיתופיים. בשנות ה-80 הגיע הצבא האמריקאי למסקנה כי התערבות זו עשויה להזיק יותר מאשר להועיל ולעורר תסמיני פוסט טראומה גם אצל מי שהצליחו בכוחות עצמם להדחיק את המראות והזיכרונות מהאירוע הטראומטי.

נייר עמדה של הפדרציה העולמית של חברות מומחים לביולוגיה של הפסיכיאטריה (WFSBP), שפורסם בפברואר 2023 בכתב העת World Journal of Biological Psychiatry, מדגיש כי חלק מהנחשפים לטראומה אינם מפתחים פוסט טראומה בפועל, ולכן טיפולים מניעתיים שמשחזרים מחדש את האירוע הטראומטי עלולים לעורר פוסט טראומה ולהגדיל את היקף התופעה.

לפי הנחיות ארגון הבריאות העולמי, המהוות חלק מתוכנית עולמית לקידום בריאות הנפש (mhGAP), עיקר הטיפול הנדרש לאחר טראומה, בניסיון למנוע התפתחות הפרעה פוסט טראומטית, מתמקד בתמיכה חברתית, לצד תמיכה פסיכו סוציאלית על ידי צוותים של עובדי מקצועות הבריאות, תמיכה שממוקדת בניהול לחצים וסיוע לנפגעים בזיהוי וחיזוק דפוסי התמודדות חיוביים ולכידות חברתית. אמצעי טיפול מוכרים המועילים להפחתת פוסט טראומה לאחר התפרצותה, לפי ארגון הבריאות העולמי, כוללים טיפול נפשי קוגניטיבי התנהגותי (CBT) וטיפול נוסף לעיבוד מחדש והקהיה שיטתית באמצעות תנועות עיניים (EMDR), כשיטות שהוכחו כמפחיתות את הזיכרון המחודש של האירוע הטראומטי בקרב נפגעים.

בישראל התבססו בשנים האחרונות שתי התערבויות למניעת פוסט טראומה, שמיושמות גם בקרב כוחות הביטחון.

לצורך התערבות ראשונית, ב-48 השעות שלאחר החשיפה לטראומה, פותח מודל מג"ן לעזרה ראשונית בשדה הקרב בשיתוף של צה"ל עם ד"ר משה פרחי, ראש החוג לעבודה סוציאלית במכללת תל חי. מודל זה תורגם בהמשך גם לאזרחות לצורך התערבות ראשונית למניעת פוסט טראומה – תחת השם מעש"ה, ואומץ על ידי משרד הבריאות.

לדברי פרופ' איל פרוכטר, מנהל המרכז לבריאות הנפש 'מעלה הכרמל' ויו"ר המועצה הלאומית לפוסט טראומה המייעצת להנהלת המשרד, "מודל מג"ן מבוסס על התערבות שיחתית אינטנסיבית שאמורה להיעשות על ידי חברים לקבוצה או המשפחה של הנפגע שנחשף לטראומה והמעגל הקרוב אליו, ולא על ידי אנשי מקצוע". כיום, המפקדים ביחידות הלוחמות עוברים הכשרות מג"ן למתן מתיכה נפשית ראשונית לחיילים שמפתחים תסמיני חרדה ומצוקה לאחר אירוע טראומטי בשדה הקרב, ולדברי פרופ' פרוכטר, "נמצא כי התערבות זו מאפשרת לגייס תעצומות של חוסן נפשי ולהשיב יכולות תפקודיות וביכולתה למנוע פוסט טראומה". לפחות חמישה צבאות זרים כבר אימצו את מודל מג"ן הישראלי, ובהם צבאות ארה"ב, בריטניה, גרמניה, הולנד ונורבגיה.

מודל מעש"ה שפותח על בסיס מג"ן מכוון לאזרחים, ומבוסס על ארבעה עקרונות להתערבות מהירה בקרב נפגעי החרדה:

• מחויבות: יצירת מחויבות בקרב נפגע החרדה מסייעת להעניק תחושת ביטחון. כך המטופל יוצא מתחושת בדידות לשייכות. ניתן לומר לו: "אני איתך ולא הולך לשום מקום".

• עידוד לפעולה: בניגוד לתפיסה הרווחת כי יש להרגיע את נפגע החרדה ולהרחיקו מהזירה, יש לעודד אותו לפעול בכוחות עצמו ולהפוך מקורבן למסייע. כך הנפגע עובר ממצב של חוסר אונים למצב של תחושות מסוגלות ורצון לפעול.

• שאלות המחייבות מחשבה: יש לעודד את הנפגע להפעיל מחשבה שכלית במקום רגשות. במקום לעודד אותו להביע את רגשותיו, יש להעלות בפניו שאלות שמעודדות מחשבה, למשל "תספור ותאמר לי כמה אנשים אתה רואה סביבך".

• הבניית האירוע: בחשיפה מהירה לאירוע טראומה, חשוב להבנות לנפגע רציפות של האירוע ולהדגיש כי הוא הסתיים, ובכך להפיג תחושות בלבול.

בחלוף 48 שעות מהאירוע ועד חודש מהאירוע, לצורך מניעת פוסט טראומה מקובל כיום בישראל להשתמש במודל טיפולי התנהגותי-קוגניטיבי בשם גש"ר מאח"ד, שפותח על ידי פרופ' מולי להד, מייסד מרכז משאבים בקרית שמונה ומרצה במכללה האקדמית תל חי. מודל זה מבוסס על שבעה חיזוק מרכיבי חוסן להתמודדות יעילה עם האירוע הטראומטי:

• גוף: שימוש בשיטות הרפיה שונות כדי להפיג לחץ מוגבר ולהשיב את המערכת הגופנית לאיזון.

• שכל: ארגון מחדש של תפקודים קוגניטיביים והכוונת חשיבה חיובית.

• רגש: עידוד ביטוי רגשי בדיבור, שיחה ויצירה, להפחתת מתח ומצוקה נפשית.

• משפחה: שימוש בתמיכה משפחתית כמערכת חברתית ראשונית שמסייעת במצבי מצוקה.

• אמונות: חיזוק תהליכים פנימיים של אמונה דתית או ערכית-אידיאולוגית באמצעות ערכים, טקסים, תפילות וחיפוש משמעות לחיים.

• חברה: תקשורת ותמיכה חברתית כאמצעי שמייצר תחושת ביטחון ושיתוף ומסייע ליכולות התמודדות.

• דמיון: שימוש בפעולות דמיון שמפתחות חשיבה יוצרת ותורמות להתמודדות עם מצבי מצוקה.

לדברי פרופ' פרוכטר, "המודל מאפשר רציפות תפקודית, וניתן לבצעו בעזרת מטפלים ראשוניים ותמיכה של הסביבה המוכרת לנפגע".

חשובה ההתערבות המהירה בשטח. (צילום: פלאש90)

תרופות למניעת פוסט טראומה

מחקרים מדעיים מצביעים על שינויים בפעילות המוחית בקרב אנשים עם פוסט טראומה. מסיבה זו נעשו ניסיונות במרוצת השנים לטפל באנשים שנחשפו לאירועים טראומטיים גם באמצעות תרופות שמשפיעות על מערכת העצבים המרכזית במוח – באמצעי למניעת התפתחות פוסט טראומה.

עם זאת, עד כה טרם נמצאה גלולת הקסם שתוכל למנוע התקבעות פוסט טראומה לאחר חשיפה לאירוע טראומטי. כמו כן, רשויות בריאות בעולם טרם אישרו תרופה כלשהי להתוויה של מניעת פוסט טראומה.

מאחר ורוב האנשים שחווים טראומה לא צפויים לפתח הפרעה פוסט טראומטית בהמשך, המחקרים לאיתור תרופות יעילות גם דורשים זהירות יתר, תוך הערכה זהירה של תועלת התרופה ביחס לסיכון לתופעות לוואי וסיבוכים.

עדויות ראשוניות מצביעות כיום על תועלת אפשרית למנת סטרואידים חד פעמית במינון גבוה בסמוך לחשיפה לאירוע הטראומטי, למשל פרדניזון, אולם לדברי פרופ' פרוכטר, "הדבר נבדק על בעלי חיים ובמעט מחקרים בבני אדם, ועדיין לא הוכח באופן שלם, ולכן נכון להיום איננו מאשרים שימוש בסטרואידים למניעת פוסט טראומה".

אחד הניסיונות שנבחן בישראל כלל ניסיון לפיתוח "גלולת היום שאחרי למניעת התפרצות פוסט טראומטית" על ידי חוקרים מהמרכז הרפואי שיבא בראשות פרופ' יוסף זהר. דיווח ראשוני שפורסם בנובמבר 2011 בכתב העת European Neuropsychopharmacology הציג עדויות מעודדות, והטיפול הוכח כמועיל בשלושה מחקרים, אך הפיתוח טרם התקדם, ונכון להיום אין די ראיות להמליץ על מתן סטרואידים למנוע פוסט טראומה, כאשר תרופות אלה גם עשויות לגרום לתופעות לוואי וסיבוכים.

סקירה בנושא של מאגר המחקרים Cochrane שפורסמה בפברואר 2022, איתרה בספרות המדעית עדויות שמוגדרות עדיין "חלשות מאוד" לתועלת בשימוש בתרופה 'פרופרנולול' בשלושת החודשים הראשונים לאחר אירוע טראומטי כאמצעי למניעת פוסט טראומה, בהשוואה לתרופת דמה. המדובר בתרופה מקבוצת חוסמי בטא שמשמשת בין השאר לטיפול ביתר לחץ דם, הפרעות בקצב הלב ואי ספיקת לב. עם זאת, בסקירה נקבע כי העדויות עד כה לא מאפשרות לקבוע האם התרופה מועילה להפחתת הסיכון להתפתחות פוסט טראומה.

עדויות חלשות נמצאו גם ביחס לטיפול מניעתי בתרופה 'גבאפנטין' בשלושת החודשים שלאחר חשיפה לאירוע הטראומטי כאמצעי אפשרי למניעת פוסט טראומה. ואולם גם במקרה זה, נקבע בסקירה כי מדובר בהוכחות חלשות, וטרם  נמצאו די ראיות כדי לבסס את יעילות הטיפול. גבאפנטין היא תרופה נוגדת פרכוסים המשמשת בין השאר לטיפול באפילפסיה וכאב נוירופטי. התרופה משמשת לעתים גם לטיפול במצבים של שילוב כאב כרוני ושינה ירודה.

בעבר נהוג היה לתת לנחשפים לאירועים טראומטיים תרופות הרגעה ממשפחת ה'בנזודיאזפינים', כגון ואליום, לוריבל וקסנקס, בין השאר בחדרי מיון ובתחנות לטיפול בנפגעי הלם. אולם מעבר להשפעתן המרגיעה, תרופות אלו מעכבות את הפרשת הורמון הקורטיזול בגוף, ומחקרים בבעלי חיים מצאו כי נטרול ההורמון עלול לפגוע בהגנה של הגוף מפני פוסט טראומה. נייר עמדה של ארגון הבריאות העולמי (WHO) מאוגוסט 2013 התריע מפני שימוש בבנזודיאזפינים בחודש הראשון לאחר החשיפה לאירוע הטראומטי כטיפול מניעתי, מאחר ואין עדויות על יתרונות הטיפול בתרופות אלו, והן אף עלולות להאט את ההחלמה הפוטנציאלית מהאירוע.

גם אלכוהול נבחן בעבר כאמצעי אפשרי למניעת פוסט טראומה, למשל באמצעות לגימת משקה אלכוהולי בסמוך לאירוע הטראומטי, וזאת על בסיס מחקרים שקשרו בין שתיית אלכוהול להפחתת לחצים. ואולם, מחקרים שבחנו את הנושא קבעו כי אלכוהול מגן מפני לחץ רק כשהוא נצרך לפני אירוע טראומטי, ולא אחריו. ומעבר לכך, החשש מפני פיתוח תלות באלכוהול והתמכרות לטיפה המרה הסיר את החומר מרשימת התרופות הפוטנציאליות למניעת פוסט טראומה.

בעשור האחרון נחקר גם השימוש בתרופות נוגדות דיכאון למניעת פוסט טראומה. במחקר שבו השתתפו פרופ' זהר משיבא וחוקרים מדרום אפריקה, שפורסם בפברואר 2015 בכתב העת BMC Psychiatry, נבחן מתן החומר הפעיל אסציטלופרם מקבוצת SSRI, שמצוי בין השאר בתרופות המשווקות בישראל בשמות ציפרלקס, אסטו ואסציטלופרם-טבע. התרופה ניתנה מיד לאחר האירוע הטראומטי ולמשך חצי שנה, ובהשוואה לתרופת דמה לא הדגימה יעילות במניעת פוסט טראומה. על רקע ממצאי המחקר ועבודות נוספות שבחנו את הנושא, החוקרים ציינו כי יש להיזהר במתן תרופות נוגדות דיכאון מקבוצת SSRI למטרת מניעת פוסט טראומה. במחקר נוסף בראשות פרופ' זהר שפורסם באביב 2018 בכתב העת Journal of Clinical Psychiatry נקבע שוב כי אסציטלופרם אינו מועיל למניעת פוסט טראומה, אם כי עשוי לתרום לשיפור איכות השינה לאחר חשיפה לאירוע טראומטי.

מחקרים נוספים בחנו מתן משכך כאבים אופיאטי מסוג אוקסיקונטין למניעת התפתחות פוסט טראומה, אך גם אלה לא הצליחו להוכיח יעילות, מה גם שהשימוש בתרופה זו הצטמצם בשנים האחרונות לאור תופעת ההתמכרות לאופיאטים.

חוקרים מבריטניה ושוויץ הציעו באפריל 2017 בכתב העת Molecular Psychiatry כי אנטיביוטיקה פשוטה מסוג דוקסיציקלין (Doxycycline) עשויה לשמש למניעת פוסט טראומה, לאחר שמצאו כי אצל נבדקים שנוטלים אותה אין התקבעות של מחשבות שליליות ותחושת פחד לאחר חשיפה לאירוע מאיים. ואולם גם המחקר סביב תרופה זו לא התקדם בהמשך.

מחקר אמריקאי בעכברים, שפורסם באפריל 2023 בכתב העת Journal of Neuroendocrinology מציג דיווח מעודד על האפשרות לפתח טיפות אף המכילות את החלבון 'נוירופפטיד Y' כטיפול אפשרי למניעת פוסט טראומה. חלבון זה נקשר במחקרים בעבר לתהליכים נוגדי חרדה המחזקים את מערכת העצבים המרכזית.

עדויות ראשוניות על יעילות של סטרואידים במנה חד פעמית. (צילום: shutterstock)

תוכנות מחשב למניעת פוסט טראומה

ניסיונות נעשים גם לפיתוח שיטות למניעה ראשונית של פוסט טראומה – עוד בטרם האירוע הטראומטי. "עוד לפני שהתרחש האירוע, חשוב לחזק תחושות חוסן ולכידות חברתית ואמונה בדרך, כאמצעים שהוכחו עם השנים כמועילים למניעה עתידית של פוסט טראומה במקרה שבו האדם ייקלע לאירוע טראומטי", מסביר פרופ' פרוכטר. "הדבר נכון גם לחיילים בשדה הקרב שיש סיכוי גבוה שיהיו עדים לאירועי טראומה. אם אני מאמין שמה שאני עושה חיוני, הסיכוי שאפתח תחלואה נפשית בהמשך נמוך יותר".

באפריל 2013 פרסמו חוקרים מאוניברסיטת תל אביב מחקר בכתב העת JAMA Psychiatry, בשיתוף חוקרי המכון הלאומי לבריאות הנפש בארה"ב (NIMH) והמחלקה לבריאות הנפש בחיל הרפואה בצה"ל, מחקר ולפיו כ-6% מהחיילים המשרתים ביחידות מבצעיות בשטחי יהודה ושומרון ועזה מפתחים תסמיני פוסט טראומה. במחקר התברר כי חיילים שהיו עסוקים בחשיפה לאיומים בזמן הגיוס ואלו שהיו טרודים בצורך להימנע מאיומים – היו בסיכון גבוה יותר לפתח פוסט טראומה. החוקרים גם זיהו סמנים גנטיים מסוימים שמגבירים את הנטייה לפוסט טראומה בקרב מי שמציגים קשב גובר לתחושות איומים.

מחקר זה חיזק לעדויות כי ניתן לנסות ולמתן את הסיכון לפוסט טראומה בקרב חיילים שמתכוננים ליציאה למלחמה וצפויים להיחשף לאירועי טראומה – על ידי פעילות מניעתית קוגניטיבית.

בשנים האחרונות עמלים בצבאות של מדינות המערב על שיטות ל"חיסון" חיילים מפני התפתחות פוסט טראומה באמצעות תוכנות מחשב מניעתיות שמכוונות להשפיע על דפוסי חשיבה ועל שיפור בפעילותם של מבנים מוחיים מסוימים שנוטים יותר לפגיעות בפוסט טראומה, לפני היציאה אל שדה הקרב.

הגישה מבוססת בין השאר גם על ממצאי מחקרים שבוצעו בישראל על ידי פרופ' תלמה הנדלר, מנהלת המרכז לתפקודי המוח במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי (איכילוב) ומרצה באוניברסיטת תל-אביב. במחקריה נבחנה הפעילות המוחית של 50 פרמדיקים שחוו לחץ נפשי במהלך השירות הצבאי באמצעות צילומי MRI תפקודי. ממצאי מחקר שפורסם באוגוסט 2009 בכתב העת PNAS של האקדמיה הלאומית למדעים בארה"ב ובהמשך ממצאי מחקרי מעקב, הצביעו על אזורים ספציפיים בעומק המוח שעשויים לרמוז על פגיעות של חיילים ואזורים אחרים המשתנים בתגובה לאירוע טראומטי, לרבות במבנה האמיגדלה בעומק המוח ובמעטפת המוח הפרה פרונטאלית.

בשנים האחרונות מפותח על סמך ממצאים אלו מודל טיפולי באמצעות תוכנת מחשב בשיטת ביופידבק, במטרה לסגל מיומנויות לשליטה על אותם אזורי מוח, כדי להפחית את הסיכון לפוסט טראומה. בין השאר, במחקרים לפיתוח המודל כבר נמצא כי בעת חשיפה לאיום בשדה הקרב, הסתכלות של החייל בעיניים היישר לעבר האיום לפני הסתערות מהווה דפוס התנהגות שתואם את הפעילות המוחית הרצויה למניעת פוסט טראומה, בהבדל מהסטת המבט הצידה.

מחקרים חדשים בהובלת פרופ' יאיר בר חיים, ראש בית הספר למדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב, מזהים כי הטיית קשב לעבר גורם הסכנה תורמת למניעת פוסט טראומה.

בספטמבר 2022 דיווחו חוקרים ישראלים מאוניברסיטת בר אילן והאוניברסיטה העברית בכתב העת Frontiers in Virtual Reality כי בחנו תוכנה מבוססת מציאות מדומה שמבוססת על טיפול קוגניטיבי-התנהגותי למניעת פוסט טראומה לאחר חשיפה לאירוע טראומטי. אולם במחקר מצומצם בקרב 14 נבדקים שנחשפו לטראומה, התוכנה לא הצליחה בשלב זה להוכיח יעילות במניעת פוסט טראומה, בהשוואה לקבוצת ביקורת שקיבלה טיפול נפשי בסיסי.

אימוני ביופידבק עשויים לחסן מפני פוסט טראומה. (צילום: shutterstock)

דברי סיכום

במסע לחיפוש הטיפול המועיל שיסייע למנוע פוסט טראומה טרם נאמרה המילה האחרונה, וחוקרים רבים עדיין עמלים על חיפוש "תרופת הזהב" שתסייע למנוע נזקים נפשיים ותפקודיים עתידיים ממי שנחשפו לטראומות. כך, למשל, חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת בריגהם יאנג דיווחו ביולי 2023 בכתב העת International Journal of Molecular Sciences על מחקר בחולדות במסגרת חיפוש טיפול תרופתי למניעת פוסט טראומה שניתן יהיה לתת כאמצעי מניעה ראשונית עוד לפני החשיפה לאירוע הטראומטי.

בשנים האחרונות גם מתרבים המחקרים שמזהים שינויים ומוטציות גנטיות שנקשרים לסיכון מוגבר לפוסט טראומה, אשר עשויים להוביל בעתיד לפיתוח טיפולים גנטיים כנגד ההפרעה הנפשית.

בשעה שההשפעות של השבת השחורה ומלחמת חרבות ברזל על היקף הישראלים שמתמודדים עם פוסט טראומה עדיין מתבררות, העתיד עוד צופן רבות במחקר למניעה של פוסט טראומה, במטרה לצמצם ככל שניתן את הנזקים שנגרמים מחשיפה לאירועים טראומטיים.

*פרופ' איל פרוכטר הוא מנהל המרכז לבריאות הנפש 'מעלה הכרמל' ויו"ר המועצה הלאומית לפוסט טראומה

עדכון אחרון: ינואר 2024