מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

דיכאון וחרדה

מנהלי קהילה

אורית זאבי יוגב
אורית זאבי יוגב
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.
ד''ר אורן טנא
ד''ר אורן טנא
פסיכיאטר מומחה, מנהל המערך הפסיכיאטרי באיכילוב מייסד ומנהל רפואי של מכון מנטליקס, מרצה מבוקש באקדמיה ובחברות מסחריות, מגיש התוכנית ד"ר נפש בערוץ דוק
ד
ד"ר עודד טלמור
פסיכיאטר מומחה למבוגרים עוסק באבחון, ייעוץ וכתיבת חוות-דעת במצבי דיכאון, חרדה, פוסט טראומה, OCD ומשברי חיים/
ד
ד"ר שרון פורת
רופאה מתמחה בפסיכיאטריה של המבוגר עוסקת באבחון דיכאון, חרדה OCD ומצבים טראומתיים. מתמחה בבריאות הנפש של האישה במעגל הפיריון.
כמונידיכאון וחרדהחדשותכך תדעו אם משקרים לכם בהודעת טקסט

כך תדעו אם משקרים לכם בהודעת טקסט

כשאנשים משקרים לוקח להם זמן רב יותר להגיב בהודעות טקסט. מה עוד עשוי לרמז על כך שמשקרים לכם?


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

קשה לדעת מתי אדם משקר. עוד יותר קשה לפענח אם מדובר בשקר כשהוא מועבר בהודעת טקסט, ללא יכולת לשמוע את טון הדיבור של האדם וללא יכולת לראות את הבעות פניו ותנועות הגוף, שעשויות להסגיר שקרן.

 

חוקרים מאוניברסיטאות Brigham Young ו-Nebraska-Omaha ביקשו לבחון אם קיימים מאפיינים מסוימים לשקרים המועברים בהתכתבות דיגיטאלית - באמצעות הודעות טקסט, תוכנות מסרונים מידיים ורשתות חברתיות.

 

הם מצאו שכאשר אנשים משקרים, לוקח להם זמן רב יותר להשיב, הם מבצעים יותר עריכות של הטקסט וכותבים תגובות קצרות יותר מהרגיל.

 

החוקרים יצרו תוכנת מחשב שניהלה שיחות דיגיטאליות עם יותר מ-100 סטודנטים. התוכנה שאלה כל סטודנט 30 שאלות בהודעות טקסט. המשתתפים התבקשו לשקר במחצית מהתגובות שלהם. 

 

מהממצאים שפורסמו בכתב העת ACM Transactions on Management Information Systems, עולה כי לקח 10% יותר זמן ליצור תגובות שקריות והן גם נערכו יותר מהודעות בהן נכתבה אמת.

 

המחקר מספק דפוסים שיכולים להוות רמזים לשקרים, אך החוקרים מציינים שאין להניח באופן אוטומטי שאדם משקר כאשר לוקח לו יותר זמן להשיב להודעת טקסט.

 

החוקרים מתכוונים להמשיך לחקור את הנושא, במטרה לפתח תוכנה שתסייע לזהות שקרים דיגיטאליים בזמן אמת.

 

לא רק בהודעות דיגיטאליות - איך מזהים שקרנים?

 

 

 

ישנם מיתוסים רבים לגבי דפוסים התנהגותיים העשויים להוות אינדיקציה לשקר. אבל למעשה, מספר האינדיקאטורים שנמצאו כמבחינים בין דוברי אמת ושקר קטן מאוד, וגם אלה שנמצאו, אינם מסוגלים להבחין בין אמיתות לבין שקרים ברמת דיוק מספקת.

 

אין אינדיקטור שיכול לעמוד בפני עצמו, אבל ישנם מספר אינדיקטורים שכמכלול עשויים לסייע לפענח אם מדובר בשקר.

 

• שקרנים נוטים להשתמש בשפה עקיפה ולא מחייבת ("מעולם לא עשיתי דבר רע לאף אחד" במקום "לא הרבצתי לאפרת").

 

• דוברי אמת חוו את האירוע במציאות, באמצעות החושים. לכן באופן אוטומטי הם מספקים מידע תפיסתי: מה הם ראו, שמעו, הריחו, הרגישו או טעמו, במהלך האירוע המתואר. שקרנים נוטים לספק פחות פרטים תפיסתיים.

 

• שקרנים נוטים פחות להשתמש בתנועות ידיים המדגימות דברים הנאמרים (ג'סטות).

 

• שקרנים נוטים להרבות ב"הפסקות דיבור".

 

 

מה קורה לאף שלנו כשאנחנו משקרים? 

 

לפרטים נוספים באתר אוניברסיטת Brigham Young