מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

חוט שדרה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר ודים בלובשטיין
סגן מנהל המחלקה לשיקום שדרה ומנהל היחידה לאורודינמיקה ושיקום שליטה בשתן, בית החולים לוינשטיין מומחה ברפואת שיקום ובעל ניסיון רב בטיפול ושיקום נפגעי שדרה. חבר סגל בחוג לרפואת שיקום. ד"ר בלובשטיין סיים את לימודי הרפואה ברוסיה והתמחה שם ברפואה פדיאטרית. בשנת 93' עלה לארץ, סיים התמחות ברפואה שיקומית ומאז עובד בבית החולים לוינשטיין כרופא בכיר במחלקה לנפגעי שדרה. 
תמר פולאק
תמר פולאק
סגנית אחות אחראית במחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר ראשון בסיעוד ותואר שני בסוציולוגיה רפואית. בעלת ידע ומומחיות בתחום הטיפול והשיקום בנפגעי חוט שדרה.
פרופ' עמירם כ
פרופ' עמירם כ"ץ
פרופסור כ"ץ ניהל את המחלקה לשיקום שדרה במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין עד 30.6.2022. מאז, עוסק בייעוץ, הוראה ומחקר במחלקה וגם בייעוץ פרטי. פרופסור כ"ץ ניהל את בית החולים לוינשטיין משנת 2011 עד יולי 2019. עוד קודם לכן שימש בתפקידים שונים בבית החולים לוינשטיין החל משנת 1983. את תפקידו כמנהל המחלקה לשיקום שדרה, הוא מילא משנת 1994. פרופסור כ"ץ הוא מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום ובעל תואר נוסף כדוקטור לפילוסופיה (בחוג לפיזיולוגיה באוניברסיטת תל אביב). פרופ' כ"ץ השתלם בטיפול בפגיעות חוט שדרה ב- Stoke-Mandeville באנגליה והיה חבר בוועדה המדעית של החברה הבינלאומית לחוט שדרה ISCoS. יחד עם כל צוות המחלקה לשיקום שדרה בלוינשטיין פיתח סולם הערכה תפקודית לנפגעי חוט שדרה שמכתיב כיום יעדי טיפול שיקומי בנפגעי חוט שדרה במדינות רבות בכל העולם. פרטים נוספים ב- www.catzamiramprof.com
סיון אבנרי
סיון אבנרי
פיזיותרפיסט,מדריך קליני ובעל תארים ראשון ושני בפיזיותרפיה. (אוניברסיטת תל אביב)עובד בבית החולים לוינשטיין מאז 2001.אחראי על שירותי הפיזותרפיה במחלקה לשקום שדרה.
הדס טרייסמן
הדס טרייסמן
מרפאה בעיסוק אחראית, המחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר שני וותק של 14 שנה. התמחתה בתחום שיקום שדרה ובנושא זה כתבה גם את התזה
שרון רצהבי
שרון רצהבי
שרון רצהבי, פסיכולוגית רפואית מומחית. תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני מהמכללה האקדמית תל אביב יפו, בית ספר לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת חיפה. עבדה כפסיכולוגית בבית החולים רמב"ם ובבית החולים כרמל בחיפה עם אנשים המתמודדים עם מגוון מחלות ופציעות. כיום פסיכולוגית אחראית במחלקה לשיקום שדרה בבית לוינשטיין.

מובילי קהילה

שמואל-עדיני
שמואל-עדיני
פגוע חוט שדרה צווארי לאחר ניתוח להוצאת גידול אינטראמודולרי בגובה חוליות C2-C5 . חסר תחושה שיטחית ועמוקה.נכה בהגדרות הרפואיות,בריא בראש ובנחישות. כתבתי ספר \"שדרה כחוט השערה\" (פורסם באינטרנט) המתאר את נחישותי השיקומית בתקופה של מספר שנים ואת \"מלחמותי\" בכל התחומים הרפואיים והבירוקרטיים על מנת לחזור ולהשתלב בחברה כשווה.
כמוניחוט שדרהחדשותכך תבחרו את כורסת הקימה הטובה ביותר עבורכם

כך תבחרו את כורסת הקימה הטובה ביותר עבורכם

בחירה נכונה של כורסאות קימה דורשת הגדרת צרכים, השוואת דגמים על פי המפרט המלא והתאמה לסביבה. מאיפה מתחילים? ועל מה שמים דגש? הבאנו את כל התשובות


(צילום באדיבות אמריקן קומפורט)

 

כורסאות המסייעות בקימה וישיבה יכולות לסייע רבות ולשפר את איכות חייהם של אנשים עם מגבלות ניידות, קשישים ונשים בתקופת ההיריון או ההנקה.

 

התמיכה הטובה ביותר ניתנת באמצעות כורסאות קימה חשמליות שמתרוממות עם מושב מוגבה שיוצר בכורסה זווית קרובה לעמידה ועם מנגנון ייעודי להטיית הגב – כדי לעבור ממצב של ישיבה או שכיבה נוחה למצב בטיחותי של עמידה.

 

המגוון הגדול של כורסאות קימה עלול להקשות על בחירה נכונה של הדגם המתאים. אז מה עושים? ריכזנו 5 עצות חשובות.  

 

1. הגדירו את הצורך

 

הכי חשוב לבחור כורסאות קימה בהתאם לשימוש הצפוי. בקטלוגים של כורסאות ברשתות המובילות ניתן לזהות הבדל בין כורסאות לשימוש מוסדי - שמיועדות לשרת צרכים רפואיים, כורסאות לשימוש ביתי שמותאמות לאנשים שסובלים מבעיות תפקוד וכורסאות נוחות שמציעות עיסוי ומנוחה.

 

כאשר הצורך הוא רפואי, צריך להציב את הבטיחות בראש סדר העדיפויות ולוודא יכולת של המשתמש להפעיל את הכורסה.

 

אפשר גם לנסות שתיים-שלוש כורסאות מכל קטגוריה ולאחר מכן לבחור את הדגם שהכי רלוונטי לאופי השימוש ולצורך הקיים.

 

2. בדקו את המפרט

 

המפרט המלא המפורסם על ידי היצרן יספק לכם אינדיקציה מצוינת לגבי מידת ההתאמה של כורסת קימה מסוימת לבין הצרכים שלכם. ראשית בדקו האם הכורסה מגיעה בריפוד בד או ריפוד ויניל שמקל על תחזוקה וניקוי כתמים. שנית, ודאו שהכורסה חשמלית ובררו גם לגבי מספר המנועים.

 

מעבר לכך, הכורסה צריכה לכלול מושב בעל קפיצים מחוזקים ושכבת ספוג שמאפשרת ישיבה ממושכת ותמיכה אופטימאלית.

 

הדגמים המומלצים האם אלה שמגיעים לתנוחת שכיבה כמעט מלאה (180 מעלות) ועוזרים בקימה למצב עמידה באופן הדרגתי כדי לשמור על הבטיחות. מומלץ לבחור בדגם שמאפשר גם הרמת רגליים להקלה במצבי נפיחות.

 

מומלץ גם לבדוק מה כושר הנשיאה המקסימאלי של הכורסה בק"ג והאם היא מתאימה לבעלי קומה ממוצעת או לאנשים גבוהים במיוחד.

 

3. התאימו את הכורסה לסביבה

 

הטעות הנפוצה היא לבחור כורסת קימה באולם תצוגה, בלי לקחת בחשבון את התנאים בסלון של הבית – או בכל חדר אחר שאליו היא מיועדת.

 

בפועל, רק כורסה שתתאים לסביבה מבחינת מידות גובה, אורך, אורך פתוח, רוחב כללי, רוחב מושב, עומק מושב וגובה משענת תוכל לשרת את צרכי קהל היעד ולתרום להם ברמה היום-יומית.

 

במילים אחרות, הסביבה שבה מציבים כורסת קימה חשובה לא פחות מהדגם או המפרט. אם רוצים ליהנות מהכורסה ולשפר את איכות החיים בלי להתפשר על שיקולי בטיחות, צריך למצוא את המקום המתאים עבורה ולבדוק את המידות בס"מ.

 

4. התייעצו עם אנשי מקצוע

 

התייעצות עם אנשי מקצוע במקרה של כורסאות קימה היא חשובה מאוד, משום שמדובר פתרון לאוכלוסיות בעלות מגבלות ניידות כמו נשים בהריון ומבוגרים, אשר זקוקות להכוונה מאיש מקצוע שיתאים את הכורסה בדיוק לצרכיהן, לרבות בעיות בריאות שונות. איש המקצוע במקרה הזה יהיה לרוב המוכר בחנות אשר מכיר עולם המוגבלות בניידות ואת המוצרים השונים, ויודע לבצע את ההתאמה.

 

5. אל תתפשרו על איכות

 

המחיר אינו השיקול המרכזי בבחירת הכורסה הנכונה. חשוב לזכור שכאשר משקיעים בבחירת כורסה טובה, איכותית וחזקה - בטווח הארוך זה משתלם, ובמקרים מסוימים אף עשוי לחסוך את הצורך ברכישת אביזרי עזר וניידות אחרים.