כבד שומני מהווה אבחנה לסיבוכים רפואיים שנגרמים על רקע הצטברות שומנים בכבד. בשלב הראשון כבד שומני אינו מלווה בתסמינים ולעתים רק בעייפות וחוסר נוחות בצד הימני של הבטן העליונה, אולם עשוי להפוך למודלק וכן להתפתח לכדי הצטלקות רקמות בכבד, המלווה בהצטברות נוזלים בחלל הבטן ויתר לחץ דם ריאתי, טחול מוגדל, כפות ידיים אדומות וצהבת בעור ובריריות הפה והעיניים. המחלה נקשרה לסיבוכים רפואיים רבים, וללא טיפול אף עלולה במצבים חריגים להוביל לאי ספיקת כבד קטלנית.

כשכבד שומני נגרם שלא על רקע צריכת יתר של אלכוהול (MAFLD) – הוא מיוחס לתזונה לא בריאה עתירת שומנים וכן למשקל עודף והשמנה בשילוב עם גורמים גנטיים ואף גורמים הקשורים בהרכב החיידקים במעי - המיקרוביום.

עתה מזהה צוות חוקרים אמריקאי גורם סיכון אפשרי חדש לתופעה – חשיפה לתרכובות כימיות אשר שכיחות בכל בית, שרק בשנים האחרונות הולכת ומתבהרת השפעתן השלילית על הבריאות.

עלייה באנזימי כבד בדם

התרכובות במוקד המחקר קרויות PFAS (קיצור של per- and polyfluoroalkyl substances) – קבוצה הכוללת אלפי תרכובות כימיות שכיחות במוצרים שנמצאים בכל בית, ומשמשת בין השאר כחומר ציפוי לסירים ומחבתות, באריזות מזון, בחומרי בידוד של חוטי חשמל ואף בבגדים מסוימים. התרכובות המשמשות בתעשייה כבר החל משנות ה-40 של המאה ה-20, עמידות בפני חום, שמן וכתמים. הן מצויות גם בקצפי כיבוי אש.

במאמר סקירה של חוקרים מאוניברסיטת דרום קליפורניה בארה"ב, נבחנו עדויות ממחקרים על נזקים לכבד כתוצאה מחשיפה לרמות חריגות של תרכובות כימיות מסוג PFAS. הסקירה שכללה עבודות שפורסמו בנושא בספרות הרפואית עד דצמבר 2021 – העלתה 85 מחקרים בחיות מכרסמים ו-24 מחקרים אפידמיולוגיים בבני אדם שבוצעו ברובם בארה"ב. המחקרים התמקדו בשלוש תרכובות בקבוצה: התרכובות PFOA (קיצור של perfluorooctanoic acid) ו-PFOS (קיצור של perfluorooctanesulfonic acid) שנקשרו לסיכונים בריאותיים רבים ומספר אמנות בעולם – לרבות אמנת שטוקהולם משנת 2001 – קובעות את הצורך להוציאם משימוש בהדרגה, אם כי יישום התהליך אינו מבוצע באופן אחיד בכל המדינות ובפרט מדווח על עיכובים ביישומו בישראל, וכן את התרכובת PFNA (קיצור של perfluorononanoic acid) אשר זוהתה אף היא כרעילה ומחוללת אפשרית של תחלואה.

המחקר נתמך על ידי המכון הלאומי לבכריאות (NIH) והמכון למדעי בריאות הסביבה (NIEHS) בארה"ב, וממצאיו מדווחים בגיליון אפריל 2022 של כתב העת Environmental Health Perspectives.

פגיעות במערכות גוף שונות

כבד שומני מהווה כיום את מחלת הכבד הנפוצה בעולם המערבי, שמתפתחת בקרב 30% ויותר מהאוכלוסייה הבוגרת ולפחות כ-60% מקרב האנשים עם עודף משקל והשמנה.

מחקרים רבים קושרים בין חשיפה לתרכובות כימיות רעילות לבין פגיעה בתפקודי כבד. בשנים עברו נקשרו לפגיעות בכבד חשיפות לתרכובות אורגניות מסוג PCB שהיו בשימוש בתעשיית הפלסטיק. לאחר שבשנות ה-60 חומרים אלה נקשרו למחלות רבות, לרבות סרטן, הם נאסרו לשימוש בשנות השבעים, אך מחקרים מעידים כי עדיין מצויים בסביבה.

התרכובות בהן עוסק המחקר הנוכחי – תרכובות PFAS – זוהו כמסוכנות החל משנות ה-70 במחקרים בקרב עובדי תעשייה ומשנות ה-90 במחקרים באוכלוסייה הכללית. תרכובות אלה נקשרו כאמור לסיבוכים רפואיים רבים, כשחלק מהמחקרים הצביעו על פגיעה כבדית, לרבות הצטברות שומנים בכבד וכבד שומני.

עוד במאי 2001 קבעה אמנת שטוקהולם, עליה חתומה גם ישראל, על צמצום השימוש בחומרים רעילים, לרבות תרכובות PFAS, אולם באחרונה פורסמו דיווחים בישראל כי הפעילות בנושא מתמהמהת. גם במרכז לבקרת מחלות בארה"ב (CDC) ישנם דיווחים על המשך חשיפה לחומרים אלה בקרב בוגרים בארה"ב. מחקר שמבוסס על סקרי המרכז (NHANES), שממצאיו פורסמו בנובמבר 2021 בכתב העת Environmental Pollution, מספק עדויות על חשיפות בשנים 2018-2003 שנקשרות לפגיעות בתפקודי כליות. כדאגה נוספת, החוקרים הנוכחיים מציינים כי ישנן תרכובות כימיות חדשות מקבוצת PFAS שהחליפו את אלו שנאסרות בשנים האחרונות לשימוש, אשר יש להן מבנה כימי ומאפיינים דומים, למשל תרכובת בשם GenX, ואף הן עשויות אף הן להיות בעלות השפעה רעילה על גוף האדם. מחקר מסין בעכברי מעבדה, שממצאיו פורסמו באפריל 2017 בכתב העת Journal of Applied Toxicology, מצא עדויות להשפעה של שניים מהחומרים הללו המכונים HFPO2 ו-HFPO4 על רעילות בכבד. יש לציין כי גם מקרב תרכובות PFAS – רק חלקן נאסר עד כה לשימוש, ואילו חלק מהתרכובות עדיין בשימוש תעשייתי ועלולות אף הן לגרום לרעילות למערכות הגוף בחשיפה גבוהה.

משרד הבריאות בישראל אף הוא בחן לאחרונה את שכיחות התרכובות הרעילות מקבוצת PFAS במדינה. סקר של שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות ממארס 2021 בקרב 20 נבדקים בגילי 19 עד 66 זיהה ריכוזים מסוימים של חלק מהתרכובות בדגימות דם, אם כי לפי המשרד ברמה נמוכה בהשוואה לסקרים מקבילים שנערכו בגרמניה, דנמרק וקנדה. סקר נוסף נערך במשרד הבריאות בין דצמבר 2021 לפברואר 2022 להמצאות תרכובות אלה במי השתייה, וזאת היות ותקנות מי שתייה בישראל משנת 2013 אינן קובעות ריכוז מרבי מותר ל PFAS  במי שתייה. הסקר העלה ריכוזים של תרכובות אלה ב-16 מתוך 100 הקידוחים שנקבעו, אולם נקבע כי ברמה נמוכה מסף שנקבע על ידי המשרד, ולכן נקבע כי המים מקידוחים אלה ראויים לשתייה. בסקר נמצא כי ריכוזי התרכובות מסוג PFAS נמצאו בקידוחים ש"היו בדרך כלל בקרבה לשדות תעופה (אזרחיים וצבאיים), בסיסים צבאיים, אזורי תעשייה ואזורי אימוני אש".

המנגנון באמצעותו תרכובות PFAS רעילות לכבד עדיין אינו ברור לחלוטין, אולם ההנחה כי תרכובות אלה מעודדות הצטברות שומנים מסוג טריגליצרידים בכבד ופעילות דלקתית כבדית, וזאת מאחר וחדירתן לגוף מעוררת לפעילות קולטנים לחומצות שומן שונות. בין השאר נמצא כי תרכובות אלה מפעילות קולטנים המסומנים באותיות  PPARα$\text{PPAR}\mathrm{\alpha }$ המצויים בכבד, וכתוצאה מכך נצברת כמות גבוהה יותר של שומנים, ובכך עשוי להתפתח כבד שומני. כמו כן נצפתה במחקרים בחיות הפעלה של קולטנים נוספים על ידי תרכובות PFAS שעשויה לעודד הצטברות שומנים, וכן ייתכן שתרכובות אלה משפיעות על ירידה בזמינות הביולוגית של כולין – מרכיב תזונתי חיוני לשיפור תפקוד הכבד והמוח, ומחסור בכולין הוא שמוביל להתפתחות כבד שומני. מחקרים שנסקרו בעבודה הנוכחית מצביעים על יתרון בצריכת נוגדי חמצון לשיפור פגיעות בכבד שנגרמות מתרכובות PFAS.

החוקרים ממליצים להעמיק ולבחון השפעות אלה בעבודות עתידיות. מומחה שהתראיין לתקשורת האמריקאית בעקבות פרסום הממצאים, פרופ' גיימי דוויט מאוניברסיטת מזרח קרולינה, אמר כי "נדרשים מחקרים נוספים כדי לזהות במדויק מהו הסף המסוכן לכבד בחשיפה לתרכובות PFAS, כאשר ישנן עדויות מדאיגות על שינויים בתפקוד הכבד גם בחשיפות מצומצמות יחסית".

במאמר נלווה למאמר הסקירה שכתב פרופ' אלן דוקטמן מאוניברסיטת מערב וירג'יניה כי "אין זה המקרה שהממצאים על קשר בין תרכובות PFAS ופגיעה בכבד אינם ברורים או אינם עקביים – אלו ממצאים עקביים. מדענים יכולים להיות בטוחים כשהם מדווחים על השפעה רעילה לכבד מחשיפה לחומרים אלה".

Environmental Health Perspectives, doi: 10.1289/EHP10092