כדורסל הוא אחד מענפי הספורט הנפוצים בעולם, ולמרות שמדובר בספורט חדש יחסית שהומצא רק בסוף המאה ה-19 – הוא הפך במהירות לפופולארי.

הגמישות בכללי המשחק, שמבוסס בעיקרו על תחרות בין שני קבוצות המנסות לקלוע כדור לסל תחת סדרה של כללים מאורגנים, הופכת את המשחק לזמין במיוחד, ללא צורך בציוד מורכב מדי. כדורסל הוא הרבה יותר ממשחק מלהיב – מדובר בענף ספורטיבי שמשלב יתרונות בריאותיים פיזיים, נפשיים ורגשיים, שניתן לשלב אותו בהמלצות להקפדה על פעילות גופנית סדירה ואורח חיים בריא ופעיל.

משחק כדורסל משלב יכולות ריצה, קפיצה והנעה מהירה של הגוף בזוויות שונות, לצד אינטראקציה חברתית עצימה. בסקר הרגלי פעילות גופנית שנערך בקרב 11,602 בוגרים ישראלים מעל גיל 21 של המרכז הלאומי לבקרת מחלות שפורסם בשנת 2016, כ-1% דיווחו כי שיחקו כדורסל בשבוע שקדם לסקר.

בשנת 1985 היה פרופ' הווארד הארטלי (Hartley) מהמרכז הרפואי בריגהאם אנד וימנס בבוסטון לחוקר הראשון שתיאר בכתב עת רפואי Cardiovascular Clinics את ההשפעות המיטיבות של כדורסל על מניעת טרשת עורקים והגנה מפני מחלות לב וכלי דם. במאמר ציין הארטלי כי אלו שמשחקים כדורסל בקביעות כספורט עצים, אשר מלווה בשריפה של כ-2,000 קלוריות לשבוע או יותר – נמצאים בסיכון נמוך יותר למחלת לב כלילית בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.

מאז בוצעו מחקרים מבוקרים שמזהים את המעלות הבריאותיות של משחק כדורסל, החל ממניעת מחלות לב וכלי דם, שריפת קלוריות, הורדת משקל עודף, שיפור ביציבה והקואורדינציה ושיפור מצב הרוח, ריכוז ומשמעת עצמית, חיזוק שרירים ועצמות ועוד.

כדורסל משלב פעילות גופנית אירובית, כלומר כזו שדורשת חמצן רב ומפעילה קבוצות שרירים גדולות ואת הלב, כלי הדם ומערכת הנשימה, וכך משפרת 'סיבולת לב-ריאה', לצד פעילות אנאירובית שנחשבת לאינטנסיבית יותר, אשר אינה דורשת חמצן ומשתמשת במאגרי גליקוגן כמקור אנרגיה לשרירי הגוף.

כדורסל יכול להשתלב בהמלצות הכלליות לפעילות גופנית סדירה של ארגון הבריאות העולמי (WHO) בהיקף של 150 עד 300 דקות בשבוע של פעילות אירובית בעצימות מתונה או 75 עד 150 דקות בשבוע בעצימות גבוהה – בפריסה במרבית ימי השבוע, והמשחק כאמור גם מהווה פעילות אנאירובית, אשר מומלצת לפחות פעמיים בשבוע בהתאם להנחיות הארגון.

על העדויות המרכזיות לתועלות של כדורסל בשיפור הבריאות – בכתבה הבאה.

מניעת מחלות לב וכלי דם

משחקי כדור אינטנסיביים כמו כדורסל מלווים בהפעלה מאומצת של הלב ושיפור בסיבולת 'לב-ריאה', ובכך תורמים למניעת מחלות לב וכלי דם.

ההשפעות המיטיבות של כדורסל על בריאות הלב באות לידי ביטוי בהפחתת גורמי הסיכון המרכזיים לתחלואה קרדיו וסקולארית.

בהמשך למחקרו המכונן של הארטלי מסוף שנות ה-80 שהוצג מקודם, במחקר מדנמרק שפורסם באפריל 2018 בכתב העת Journal of Sport and Health Science, שנחשב לאחד המרכזיים שבחן היבטים בריאותיים של משחקי כדורסל, נבחנו ההשפעות של משחקי כדורסל רחוב חובבני במשך שלושה חודשים בקרב 35 גברים בגילי 42-20, ונמצא כי אלו הובילו להפחתת לחץ הדם בעורקים שהסתכמה בירידה ממוצעת של 5.2 מ"מ כספית, כאשר הירידה הייתה משמעותית יותר כששיחקו כדורסל על מגרש שלם בהשוואה לאלו ששיחקו על חצי מגרש בלבד, ככל נראה בהשפעה של ריצה רבה יותר במהלך המשחק. גם במחקר מברזיל שבחן את השפעות של פעילות ספורטיבית על בריאות הלב, וממצאיו פורסמו בספטמבר 2020 בכתב העת American Journal of Human Biology (מחקר ABCD), נמצא כי מי שמשחקים כדורסל בקביעות במשך שנה חווים ירידה מובהקת בערכי לחץ הדם.

במחקר מיוון שבחן השפעות של משחקי כדור על פרופיל השומנים בדם, שממצאיו פורסמו בשנת 2014 בכתב העת Research in Sports Medicine נמצא כי אצל שחקני כדורסל מקצועיים מיד לאחר המשחק מתועדת ירידה ברמות הכולסטרול הרע LDL בדם ועלייה ברמות הכולסטרול הטוב HDL, אם כי השפעה גדולה יותר על שומני הדם זוהתה אצל שחקני כדורגל מקצועיים, שחוו גם ירידה ברמות השומנים מסוג טריגליצרידים. יש גם עבודות שמצביעות כי משחק כדורסל מסייע גם בהסדרת קצב הלב. במחקר מדנמרק השפיעו משחקי כדורסל קבועים במשך שלושה חודשים על ירידה ממוצעת של 18 פעימות לב בדקה. אגב, צוות חוקרים מאירופה וישראל דיווח בפברואר 2018 בכתב העת Frontiers in Physiology כי מצא שקצב הלב במשחק אינו משפיע לרעה על יכולות דיוק הקליעה לסל.

משחק כדורסל חובבני – מוריד לחץ דם וכולסטרול ומסדיר את קצב הלב (צילום: Shutterstock)

חיזוק העצמות והשרירים

מחקרים רבים מזהים יתרונות של משחק כדורסל בחיזוק בריאות העצמות בגוף ומניעת דלדול עצם ואוסטיאופורוזיס ושברים בעצמות, וזאת בדומה לענפי ספורט אחרים כמו ריצה וטניס.

במחקר מדנמרק שבחן את השפעות אימוני כדורסל רחוב קבועים – תועדה גם ירידה במדדי צפיפות העצם של הנבדקים לאחר שלושה חודשי אימונים (ירידה ממוצעת של 0.021 יחידות גרם לסנטימטר מעוקב).  

במחקר אמריקאי שפורסם בפברואר 2004 בכתב העת International Journal of Sport Nutrition and Exercise Metabolism הודגם כי משחקי כדורסל שיפרו באופן משמעותי ב-1.5% את צפיפות המינרלים בעצמות בקרב צעירות ששילבו כדורסל עם צריכה של תוספי סידן למשך 16 שבועות, בהשוואה לשילוב של ענפי ספורט אחרים כמו כדורגל וריצה מהירה על הליכון בחדר הכושר.

משחק כדורסל מהווה בין השאר גם אימון אנאירובי שמסייע בבנייה וחיזוק של השרירים הן בפלג גוף העליון והן בתחתון. במחקר מיוון שפורסם בדצמבר 2009 הודגם כיצד אימוני כדורסל משפרים את חוזק השרירים בקרב בוגרים עם פיגור שכלי.

ירידה במשקל עודף

משחק כדורסל מהווה פעילות גופנית עצימה שמלווה בשריפת קלוריות, ובכך מועילה להורדת משקל עודף. לפי מדידות, שעה של משחק כדורסל חובבני תורמת לשריפה של 472 קלוריות אצל אדם השוקל כ-60 ק"ג, שריפה של 563 קלוריות לאדם ששוקל כ-70 ק"ג, ושריפת 690 קלוריות לאדם ששוקל כ-85 ק"ג. גם שעה של אימוני קליעה לסל ללא מתחרים תורמת לשריפת קלוריות – בין 413 קלוריות למי ששוקל כ-60 ק"ג ל-604 קלוריות למי ששוקל כ-85 ק"ג.

בעוד שאחוז השומנים הממוצע בגוף אצל גברים עומד על 23% בגיל צעיר עד 31% בגיל המבוגר, ואצל נשים נע בין 32% בצעירותן ועד ל-42% בגיל המבוגר, מטה אנליזה שפורסמה בדצמבר 2022 בכתב העת Sports Medicine-Open מצאה כי בקרב שחקני כדורסל מקצועיים שהם צעירים ברובם, אחוז שומני הגוף נמוך בהרבה מהאוכלוסייה הכללית, ועומד על 13.1% בקרב גברים ו-20.7% בקרב נשים.

מספר מחקרים מזהים קשר בין משחק כדורסל לירידה בצבירת שומנים עודפים בגוף. במחקר מדנמרק שהוצג מקודם, משחקים קבועים של כדורסל חובבני לוו בחלוף שלושה חודשים בירידה ממוצעת של 1.6% באחוז השומן בגוף, ובירידה מתונה יותר של 0.9% כשמשחקי הכדורסל היו בחצי מגרש במקום במגרש שלם.

מספר עבודות מדגימות את ההשפעות המיטיבות של כדורסל בקרב אנשים עם עודף משקל. בסקירה מבריטניה שפורסמה במארס 2015 בכתב העת Psychiatria Danubica, נמצא כי משחקי כדורסל מעודדים הורדת משקל עודף בקרב מטופלים פסיכיאטרים עם סכיזופרניה שנוטים למשקל יתר עקב הטיפול התרופתי, ותורמים תוך 12 שבועות לירידה ממוצעת של 0.7 יחידות במדד ההשמנה BMI.

במחקר מסין שפורסם בגיליון שנת 2021 של כתב העת Mobile Information Systems הודגם כי בקבוצה של 50 איש עם השמנת יתר, אימוני כדורסל קבועים במשך שמונה שבועות הובילו לירידה ממוצעת של 6.7 ק"ג בקרב נשים (מ-92.1 ל-85.4 ק"ג) ולירידה ממוצעת של 6.4 ק"ג בקרב גברים (מ-99.3 ל-92.9 ק"ג).

השפעות של כדורסל על הפחתת משקל עודף עשויה גם להועיל למטופלים עם סוכרת בהפחתת סיבוכי המחלה, לאור הקשר ההדוק בין סוכרת להשמנה. יש לציין כי סוכרתיים שמבקשים לשחק כדורסל נדרשים להתאמות שונות במשטר הטיפול התרופתי, לרבות התאמות בזמני האכילה, הרכבי המזונות וזמני צריכת אינסולין.

שיפור יציבה וקואורדינציה

משחק כדורסל מסייע משמעותית לשיפור היציבה, שווי המשקל והקואורדינציה של הגוף. היציבה היא למעשה האופן בו מגיב בגוף לתנועות בהתבסס על המידע שנקלט במוח. היציבה מצדה חשובה לשמירה על שיווי משקל ועל יכולת קואורדינציה בין תנועות שונות. בכדורסל מיומנויות אלה מתחזקות,

מאחר והמשחק משלב מספר יכולות שנדרש לבצע במקביל, ובכללן מבט לעבר שחקנים אחרים העמיתים לקבוצה ושחקנים מהקבוצה המתחרה, החזקה וכדרור של הכדור, מסירת הכדור לאחרים, הגנה והתקפה וקליעה לסל.

במחקר מתורכיה, שפורסם בפברואר 2024, הודגם כי אימוני כדורסל עשויים לסייע בשיפור יכולות היציבה של ילדים בגילי 10-7 בתקופות של האצה בגדילה שמאופיינות לעתים בשיבושים ביציבה.

שיפור מצב הרוח

פעילות גופנית תורמת להפגת לחצים ושיפור מצב הרוח, ויש מחקרים שמדגימים השפעה זו גם במשחקי כדורסל. בסקירה מפורטוגל, שפורסמה בשנת 2022, נמצאו ראיות לכך שמשחקי כדורסל בדומה למשחקים נוספים שמלווים בספורט קבוצתי תורמים באוכלוסייה הכללית לירידה בתסמינים של דיכאון. 

בסקירה שבחנה את השפעות של פעילות ספורטיבית על מטופלים עם סכיזופרניה משנת 2015 נמצא כי משחקי כדורסל בקביעות תורמים לשיפור מצב הרוח ולחוויה חיובית אצל מתמודדי הנפש. 

במחקר מסין שפורסם בשנת 2014 בכתב העת Chinese Journal of School Health התגלה כיצד משחקי כדורסל קבוצתיים עשויים לסייע בהפחתת תסמיני דיכאון וחרדות, לצד ענפי ספורט אחרים – ריקוד ובדמינטון.

חוקרים ישראלים מהמכללה לחינוך גופני ע"ש זינמן במכון וינגייט דיווחו בינואר 2013 בכתב העת Research in Developmental Disabilities כי זיהו שיפור במצב הרוח של צעירים עם נכות פיזית כתוצאה מהשתתפות במשחקי כדורסל קבוצתיים.

ההשפעה של ספורט על מצב הרוח – מקורה לפי הערכות בהפרשת הורמונים מוחיים מסוג אנדרופינים שמעודדים חוויות חיוביות. הורמונים אלה המהווים מוליכים עצביים מופרשים מבלוטת יותרת המוח וההיפותלמוס כשהגוף חווה כאבים ולחץ, וכן רמתם עולה במצבי פעילות גופנית, אכילה ויחסי מין. הורמונים אלה נקשרים לקולטנים אופיואידים במוח, שמהווים גם יעד לתרופות חזקות לשיכוך כאב מקבוצת האופיאטים וסמים שונים. לצד האנדרופינים, יש ראיות על הפרשה של מוליכים עצביים נוספים במשחקי כדורסל שעשויים לשפר את מצב הרוח, כמו דופמין. השפעות אלה גם עשויות להפוך משחקי כדורסל ל"ממכרים".

כדורסל גם משפר יכולות חברתיות בעבודה קבוצתית, שכן נדרש שיתוף פעולה בין השחקנים בקבוצה במטרה לנצח. מחקר מסין שפורסם ביוני 2023 בכתב העת Frontiers in Psychology  הדגים כיצד 12 שבועות של אימוני כדורסל קבועים שיפרו מיומנויות חברתיות בקרב תלמידים בחטיבת ביניים, בנות ובנים כאחד.

שיפור יכולות קשב וריכוז

בהיבטים נפשיים, משחקי כדורסל גם מסייעים לבנות ביטחון עצמי ומשמעת וריכוז ולשפר מהירות קבלת החלטות.

חוקרים מאיראן דיווחו בשנת 2015 בכתב העת Research Journal of Sport Sciences על שיפור ביכולת ריכוז והישגים לימודיים בקרב 10 תלמידים עם הפרעות קשב וריכוז בגילי 12-9 שעברו תשעה אימונים סדירים שכללו תרגולי מסירות ומשחקי כדורסל.

מחקר נוסף מקוריאה, שכלל 35 מתבגרים עם הפרעות קשב וריכוז בגילי 18-13, וממצאיו פורסמו ביולי 2017 בכתב העת Medicine & Science in Sports & Exercise, מצא כי פעילות גופנית אירובית סדירה שכללה ריצות, קפיצות על חבל ומשחקי כדורסל, הועילה כעבור שישה שבועות לשיפור היעילות של תרופות ממריצות (מקבוצת הריטלין) ולהפחתת תסמינים קליניים, וכן לשינויים בפעילות במעטפת המוח הימנית המצחית (פרונטלית) והרקתית (טמפורלית).

במחקר שפורסם בינואר 2019 בכתב העת Journal of Education and Training Studies, נמצא כי שיפור יכולות ריכוז במשחקי כדורסל ניכר בעיקר בקרב מי שמשחקנים בתפקידי הגנה על המגרש, בהשוואה לשחקני התקפה.

אימוני כדורסל בילדות תורמים לשיפור יכולות קשב וריכוז (צילום: Shutterstock)

סכנות במשחקי כדורסל

כדורסל, לצד ההנאה והמעלות הבריאותיות, הוא ספורט עצים שכרוך לעתים גם בסיכון לסיבוכים שונים, כגון פציעות וחבלות, כאבים, חסרים תזונתיים, פגיעה נפשית וגם דום לב פתאומי.

פציעות וחבלות

כמו כל ענף ספורט, גם משחקי כדורסל חושפים את השחקנים לפציעות וחבלות באזורים שונים בגוף. משחקי כדורסל מעמיסים לחץ בעיקר על הרגליים – על הברכיים והקרסוליים, וכן מעמיסים לחץ על הכתפיים. כמו כן, מגע עם שחקנים אחרים מהווה אף הוא מקור לפציעות שונות.

במחקר אמריקאי, שבחן תיעוד לפגיעות של ילדים במשחקי כדורסל ברחבי ארה"ב מהמערכת הלאומית NEISS של תיקים רפואיים ממוחשבים בין השנים 2018-2012, שממצאיו פורסמו בינואר 2022 בכתב העת Orthopaedic Journal of Sports Medicine, התברר כי הפציעות הנפוצות ביותר כללו שברים וחבלות בקרסול (17.7%), באצבעות הידיים (12.1%), חבלות ראש (9.4%), פגיעות בברכיים (4.5%) וחתכים בפנים (3.3%). מחקר ישראלי שבדק 15 בנים שחקני כדורסל בגיל ההתבגרות, שממצאיו פורסמו בדצמבר 2021 בכתב העת Cartilage, זיהה שינויים מבנים מיקרוסקופיים בברכיים בעקבות המשחקים, ובעיקר עקב הריצה המרובה, לרבות ירידה בסחוסים המגנים על אזורים בברך שמשמשים לשאת את משקל הגוף. 

לפי עבודות, אצל אנשים בוגרים פגיעות ספורט במשחקי כדורסל הן בעיקר אורתופדיות באופיין – בקרסול, הברכיים או הכתפיים, וכוללות נקעים, מתיחות ושברים. ככל שמשחק הכדורסל תחרותי יותר – כך גדל הסיכון לפציעות.

חוקרים ישראלים מהמרכז הרפואי זיו בצפת דיווחו בדצמבר 2013 בכתב העת IMAJ של ההסתדרות הרפואית כי 2% מפגיעות הטראומה בעיניים – מקורן בחבלות ספורט, וכדורסל הוא אחד הענפים המרכזיים שגורמים לפגיעות אלה, לצד כדורגל ופגיעות בפעילות ספורטיבית בבית הספר.

במדגם מישראל של חוקרים מבית הספר לרפואת שיניים באוניברסיטת תל אביב, אשר בחן 943 בוגרים צעירים שעוסקים בקביעות בספורט וממצאיו פורסמו באוקטובר 2003 בכתב העת Dental Traumatology, נמצא כי 229 סבלו מפגיעות בשיניים וחלל הפה – הרוב המכריע שחקני כדורסל (42% מהפגיעות) וכדורגל (41%). רק 27% מהנכללים בסקר היו מודעים לאפשרות להשתמש במגני שיניים בעת פעילות ספורטיבית, ורק 3% השתמשו בהם למניעת חבלות בשיניים.

סיכוי גבוה לחבלות בעיקר בקרסול, בברכיים ובכתפיים (צילום: Shutterstock)

כאבים

כדורסל, בדומה לענפי ספורט תחרותיים נוספים, עשוי לצד המעלות הבריאותיות גם להוביל להתפתחות כאבים כרוניים. במטה אנליזה מברזיל, שפורסמה באפריל 2023 בכתב העת Healthcare, תועד שיעור גבוה של כאבים בקרב שחקני כדורסל, כאשר 43% מתמודדים עם כאבי גב, ובהם 36% עם כאבים בצוואר, 26% עם כאבי גב תחתון ו-6% עם כאבים בעמוד השדרה. 14% גם מתמודדים עם 'ספונדילוליזיס' – כאב שמקורו בפגם מבני בחוליות עמוד השדרה.

פגיעה נפשית

לצד היתרונות של כדורסל כספורט בשיפור מצב הרוח, האווירה התחרותית במשחק עשויה גם להוות מקור למצוקה נפשית. במחקר אמריקאי, שפורסם ביולי 2017 בכתב העת International Journal of Exercise Science, דווח על שחקני כדורסל מקצועיים בליגות בתי ספר בארה"ב שעלולים לחוות 'חרדת ביצוע' מוגברת על רקע ההיבט התחרותי של המשחק. החוקרים ממליצים למאמני כדורסל להיות ערים לתופעה זו בקרב בני נוער כדי לתת לה מענה הולם.

דום לב

לצד הראיות כי משחקי כדורסל מועילים למניעת מחלות לב וכלי דם, מתברר כי כדורסל הוא גם אחד המשחקים ששחקניו חשופים יותר לסיכון לדום לב פתאומי קטלני במהלך פעילות גופנית. ככלל, מחקרים שהעריכו את היקף הסיכון לדום לב בקרב צעירים שעוסקים בפעילות ספורטיבית, מצאו סיכון נמוך ביותר של מקרה אחד לכל 50 אלף עד 200 אלף איש בשנה.

במחקר שפורסם בחורף 2019 בכתב העת Sports Health נבחנו 132 תיאורי מקרה בספרות המדעית על מוות פתאומי מדום לב של ספורטאים צעירים מגילי בית הספר ועד הקולג' במשך שנתיים (2016-2014), והתברר כי משחקי כדורסל היו המסוכנים ביותר ב-30% מהמקרים שתועדו, כאשר אחריהם פוטבול אמריקאי (25%), ריצה (12%) וכדורגל (11%). 

באפריל 2016 דווחו חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת קולומביה בכתב העת JAMA Cardiology כי בבדיקות לבריאות הלב שבוצעו ל-526 שחקני הליגה האמריקאית NBA, התברר כי בעוד שמידות הלב משתנות אצל השחקנים בהתאם לגובהם, מידות אבי העורקים לא מותאמות לגובה, ולכן לשחקנים גבוהים שאבי העורקים שלהם קצר יותר מצויים בסיכון גבוה יותר לפתח מפרצת מסוכנת באבי העורקים.

בשנים האחרונות יש מודעות גבוהה יותר לנטייה גנטית לתחלואה לבבית בגיל צעיר ובין השאר לדום לב פתאומי. בעולם וגם בישראל הומלץ בשנים האחרונות על ביצוע בדיקת דם לבירור הסיכון הגנטי לתחלואה לבבית לכלל האוכלוסייה הבוגרת פעם בחיים.

חסרים בוויטמינים ומינרלים

צעירים שעוסקים בספורט אינטנסיבי כמו כדורסל בקביעות עשויים ללא הדרכה תזונתית נכונה לפתח חסרים תזונתיים חמורים. כך, חוקרים ישראלים מהאוניברסיטה העברית תיארו בינואר 2023 בכתב העת Journal of clinical Medicine נטייה לחסר בברזל ואנמיה אצל שחקני כדורסל צעירים, ובעיקר בנות שחקניות שנדרשות גם לשמור על מידות גוף צרות. במדגם של 476 שחקני כדורגל וכדורסל בגילי 18-11, נמצא כי 41.1% מהבנים ו-53.2% מהבנות הציגו חסרים קלים בברזל, ואילו חסר חמור שהתבטא באנמיה נמצא אצל 2.6% מהבנים ו-4% מהבנות. החוקרים קוראים למאמני נוער להיות ערים לסיכון לחסרים תזונתיים ולספק למתבגרים שעוסקים בספורט תחרותי המלצות תזונתיות הולמות. גם חוקרים מהמרכז הרפואי שיבא התריעו בשנת 2004 מהתפתחות אנמיה בקרב שחקני כדורסל מקצועיים, ובמדגם של 103 שחקנים מקצועיים מתבגרים ובוגרים אובחנו רבע מתוכם עם אנמיה – 18% מהגברים ו-38% מהנשים.

חוקרים מהאוניברסיטה העברית והמרכז הרפואי הדסה דיווחו בספטמבר 2010 בכתב העת Clinical Journal of Sport Medicine על חסרים בוויטמין D בקרב רקדנים וספורטאים, ובהם 94% משחקני הכדורסל שהשתתפו במחקר. מחסור בוויטמין D נגרם מהעדר חשיפה לשמש ולמזונות עשירים בוויטמין.

טיפים לשיפור הבריאות במשחקי כדורסל

כדי לשמור ולשפר את הבריאות במשחקי כדורסל מומלץ להקפיד על ההמלצות הבאות:

• לבוגרים מומלץ להיוועץ ברופא המשפחה לפני תחילת תוכנית אימונים מסודרת בענף ספורט כלשהו – בייחוד כשקיימת בעיה רפואית כרונית.

• לבצע חימום ומתיחות לפני משחק הכדורסל לשרירי הגוף לקראת הפעילות העצימה. מומלץ גם לבצע שחרור של השרירים בסוף האימון – כדי להפחית את הסיכון לפגיעות.

• לשתות כמות מספקת של מים לפני המשחק, בהפסקות במהלך המשחק ובסוף המשחק, כדי למנוע התייבשות.

• להגביר את העצימות הגופנית באופן מדורג במהלך המשחק ולא במהירות, כדי להפחית את הסיכון לפגיעות.

• מומלץ לשלב כדורסל גם עם פעולות ספורטיביות פחות עצימות, כמו הליכה מהירה ו/או ריצה.

• להשתמש בנעלי ספורט מתאימות במהלך המשחק ובלבוש משוחרר כדי לצמצם את הסיכון לפציעות ופגיעות בכף הרגל.

עדכון אחרון: מאי 2024