כדורגל הוא ענף ספורט קבוצתי פופולארי הנפוץ ביותר בעולם, ולפי הערכות כ-240 מיליון איש במדינות העולם משחקים כדורגל בקביעות, באופן חובבני או מקצועי. חוקי המשחק פשוטים יחסית, ומבוססים בעיקרם על תחרות בין שתי קבוצות המנסות לבעוט כדור לשער תחת סדרה של כללים מאורגנים. אלה הופכים את המשחק לזמין יחסית, ללא צורך בציוד מורכב מדי, למעט כדור ונעלי ספורט תקניות.

כדורגל הוא גם יותר ממשחק מלהיב – זהו ענף ספורטיבי שמשלב יתרונות בריאותיים פיזיים ונפשיים לאדם, כחלק מההמלצות להקפדה על פעילות גופנית סדירה ואורח חיים בריא. משחק כדורגל משלב יכולות מהירות, זריזות, כוח וסיבולת, וכולל מיומנויות של ריצה והנעה מהירה של הגוף בזוויות שונות, לצד אינטראקציה חברתית עצימה, קפיצות ובעיטות.

כדורגל מאופיין בעיקרו ב'פעילות גופנית אירובית' לסירוגין, כלומר כזו שדורשת חמצן רב ומפעילה קבוצות שרירים גדולות בגוף וכן את הלב וכלי הדם ומערכת הנשימה, וכך משפרת 'סיבולת לב-ריאה', לצד פרקי זמן של פעילות עצימה.

באופן זה, כדורגל יכול להשתלב בהמלצות הכלליות של ארגון הבריאות העולמי (WHO) בהיקף של 150 עד 300 דקות בשבוע של פעילות אירובית בעצימות מתונה או 75 עד 150 דקות בשבוע בעצימות גבוהה – במרבית ימי השבוע.

בסקר הרגלי פעילות גופנית שנערך בקרב 11,602 בוגרים ישראלים מעל גיל 21 של המרכז הלאומי לבקרת מחלות שפורסם בשנת 2016, כ-4% דיווחו כי שיחקו כדורגל בשבוע שקדם לסקר. כדורגל היה בסקר לפעילות הגופנית השלישית בשכיחותה בקרב גברים מהאוכלוסייה הערבית (12.1% מהמשתתפים בסקר).

בתחילת שנות האלפיים פורסמו בעולם המחקרים הראשונים על יעילות הכדורגל כספורט חובבני שמועיל לבריאות. במחקר מספרד, שפורסם בנובמבר 2003 בכתב העת Bone, נמצא כי אצל ילדים בנים שטרם הגיעו לגיל ההתבגרות, כדורגל משפר יכולות כושר פיזי, מפחית את מסת השומנים ותורם לשיפור מבנה העצמות. מחקרים מדנמרק שפורסמו סביב השנים 2010-2009 הצביעו על יעילות בריאותית של משחקי כדורגל חובבני עבור גברים ונשים בהפחתת גורמי סיכון לבביים.

בשנים האחרונות מתרבים הפרסומים של מחקרים מבוקרים שמזהים את המעלות הבריאותיות של משחק הכדורגל, במניעת מחלות לב וכלי דם, הורדת משקל עודף, שיפור ביציבה והקואורדינציה ושיפור מצב הרוח, חיזוק השרירים והעצמות ואף יעילות של כדורגל עבור המאובחנים עם סוכרת וסרטן. סקירה של צוות חוקרים בינלאומי, שפורסמה בפברואר 2023 בכתב העת Frontiers in Aging, המליצה על משחקי כדורגל בעצימות מתונה גם כטיפול לא תרופתי למבוגרים באוכלוסייה שמסייע כנגד תהליכי הזדקנות, ובהם מחלות לב וסוכרת, החלשות העצמות ואוסטאופורוזיס וירידה במסת השרירים (סרקופניה).   

על העדויות המרכזיות ליעילותו של משחק כדורגל בשיפור הבריאות – בכתבה הבאה.

מניעת מחלות לב וכלי דם

משחקי כדור אינטנסיביים מלווים בהפעלה מאומצת של שריר הלב ובשיפור סיבולת לב-ריאה, ובכך תורמים למניעת מחלות לב וכלי דם.

ההשפעות המיטיבות של כדורגל על בריאות הלב באות לידי ביטוי בהפחתת גורמי הסיכון המרכזיים לתחלואה קרדיו וסקולארית, כפי שמדגימים מחקרים בשנים האחרונות. עיקר הממצאים נוגעים להורדת לחץ דם גבוה ושיפור פרופיל השומנים בדם.

במחקר מדנמרק שפורסם באוקטובר 2009 בכתב העת British Journal of Sports Medicine נמצא בקבוצה של 13 גברים בגילי 43-20 שנהגו להיפגש למשחקי כדורגל של כשעה 3-2 פעמים בשבוע, כי בחלוף שלושה חודשים חל שיפור של 13% בצריכת החמצן המקסימלית של הגוף; חלה ירידה בערכים הממוצעים של לחץ הדם הסיסטולי מ-130 ל-122 מ"מ כספית ושל לחץ הדם הדיאסטולי מ-77 ל-72 מ"מ כספית; תועדה ירידה של 3% במסת השומנים בגוף; ונרשמה ירידה ממוצעת של 15% בערכי הכולסטרול הרע LDL בדם.

באפריל 2010 דיווחו חוקרים מדנמרק על ממצאים דומים בקרב 25 נשים בוגרות לפני גיל המעבר ששיחקו כדורגל בקביעות, וכעבור ארבעה חודשים הציגו ירידה בערכי לחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי וירידה במסת השומנים בגוף, אם כי ללא שיפור בשומני הדם.

בסתיו 2012 דיווחו חוקרים מבריטניה ודנמרק על ממצאים דומים, כשמצאו בקרב אנשים עם יתר לחץ דם כי משחקי כדורגל קבועים הובילו לירידה בערכי לחץ הדם שהתבטאו בירידה של 12 מ"מ כספית בלחץ דם סיסטולי וירידה של 8 מ"מ כספית בלחץ דם דיאסטולי, כעבור שישה חודשים, ובאופן שסייע להורדת הסיכון לשבץ מוחי.

חוקרים מפורטוגל דיווחו בחורף 2020 בכתב העת Progress in Cardiovascular Diseases על יתרונותיו של משחק הכדורגל בשיפור רמות לחץ הדם והתמתנות רמות  השומנים בדם אצל תלמידי בית ספר עם משקל עודף.

מטה אנליזה שפורסמה בינואר 2023 בכתב העת International Journal of Sports Science & Coaching מצאה כי למשחקי כדורגל מקצועיים יש השפעה מיטיבה גם על קצב הלב, אם כי באופן מצומצם יחסית.

בהקשר לכדורגל ומחלות לב, יש לציין כי ישנם מחקרים שמתעדים קשר בין צפייה במשחקי כדורגל לבין עלייה בנטייה לאירועי לב, לרבות התקפי לב קטלניים, בין השאר בקרב אוהדים שמתמודדים עם הפסד צורב של קבוצתם.

מניעה וטיפול בסוכרת

מחקרים מזהים כי במשחק כדורגל יש עלייה ברמות הסוכר בדם לצד ירידה ברמות הורמון האינסולין המופרש מהלבלב.

במחקר שבחן 550 שחקני כדורגל ו-550 איש מהאוכלוסייה הכללית, שממצאיו פורסמו בפברואר 2021 בכתב העת International Journal of Environmental Research and Public Health, נמצא כי משחקי כדורגל קבועים מפחיתים פי 7 מהסיכון להתפתחות סוכרת סוג 2.

בעוד שאין עדיין בנמצא מחקרים רבים שמבססים את ההשפעות המיטיבות של משחקי כדורגל למניעת סוכרת, בנובמבר 2020 כבר דיווחו חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת אמורי על פיתוח תוכנית למאבק בעלייה בהיקפי הסוכרת באמצעות אימוני כדורגל קבועים.

מספר מחקרים מצומצמים בשנים האחרונות מזהים יתרונות של משחקי כדורגל למי שאובחנו כבר עם סוכרת – בשיפור איזון רמות הסוכר והעלאת הרגישות לאינסולין בגוף.

כך חוקרים מדנמרק דיווחו באוגוסט 2014 בכתב העת Scandinavian Journal of Medicine and Science in Sports כי אצל 21 בוגרים בגיל העמידה (בגיל 48.9 בממוצע) עם סוכרת סוג 2, נמצא כי משחקי כדורגל קבועים כשעה בשבוע הצליחו תוך שנתיים לתרום לשיפור באיזון רמות הסוכר בדם, כפי שהתבטא במדדי סוכר בדם בצום וברמות ההמוגלובין המסוכרר HbA1C. במחקר מערב הסעודית בקרב מתבגרים עם סוכרת סוג 1, שממצאיו פורסמו ביוני 2021 בכתב העת Pediatric Diabetes, נמצא כי אימוני כדורגל קבועים פעמיים בשבוע בשילוב עם התאמות תזונתיות הובילו תוך 12 שבועות בלבד לשיפור באיזון הסוכר בדם.

הורדת משקל עודף

משחק כדורגל מהווה פעילות גופנית עצימה שמלווה בשריפת קלוריות, וכך מועילה להורדת משקל עודף.

לפי הערכות, במשחק כדורגל חובבני אצל אדם במשקל ממוצע לרוב נשרפות 250-180 קלוריות בכל חצי שעה, ואילו שחקני כדורגל מקצועיים שורפים על המגרש בכל משחק בין 800 ל-1,500 קלוריות. באוגוסט 2007 דיווחו חוקרים מדנמרק כי בכדורגל ניתן לשרוף יותר קלוריות מאשר בריצה.

לפי מטה אנליזה שפורסמה באוגוסט 2021 בכתב העת Nutrients, משחקי כדורגל אצל ילדים משפרים את משקל הגוף ומונעים השמנה בילדות, שהפכה לאחת הרעות החולות של ימינו.

מחקר אוסטרלי שפורסם באוגוסט 2022 בכתב העת Journal of Sport & Exercise in Psychology מצא בקבוצה של 418 גברים בוגרים מאוסטרליה עם עודף משקל או השמנת יתר, כי אימונים קבועים בכדורגל הניבו יתרונות בריאותיים, ובכללם ירידה ממוצעת של 4.6% במשקל הגוף בחלוף חודשים ספורים.

בשנים האחרונות מתועדות בספרות המקצועית גם יוזמות של מועדני כדורגל מפורסמים בעולם לפיתוח תוכניות להפחתת משקל עודף עבור אוהדי כדורגל, אם כי לא בהכרח באמצעות משחק הכדורגל עצמו.

ילדים בארץ משחקים כדורגל – המשחק תורם להורדת המשקל העודף בילדות (צילום:פלאש90)

מניעה וטיפול בסרטן

נכון להיום אין מחקרים גדולים שמבססים את יתרונותיו של משחק הכדורגל במניעת סרטן, אולם יש חוקרים שממליצים על כדורגל כאחד הענפים הספורטיביים שעשויים למנוע סרטן – כחלק מההשפעה הכוללת של פעילות גופנית במניעת המחלה.

מספר מחקרים מדגימים בשנים האחרונות באופן ספציפי את היתרונות הבריאותיים של משחקי כדורגל אצל מאובחנים עם גידולים סרטניים שונים.

מרבית המחקרים בחנו את השפעות הכדורגל אצל מאובחנים עם סרטן הערמונית. באחת העבודות מדנמרק, שפורסמה באוגוסט 2014, נמצא כי מטופלים עם סרטן הערמונית שדאגו לשחק כדורגל בקביעות חוו שיפור בפרופיל השומנים בדם ובלחץ הדם, במסת השומנים, בחוזק השרירים ובקצב הלב.

במחקר שבוצע אף הוא בדנמרק, שפורסם בדצמבר 2020 בכתב העת Acta Oncologica, נבחנה היעילות של משחקי כדורגל אצל מאובחנות עם סרטן השד, ונמצא כי אלו מועילות לשיפור הכושר של המחלימות, אם כי לא זוהתה השפעה מיטיבה של משחקי הכדורגל על ירידה בהיקף המאובחנות שפיתחו סיבוכים כמו בצקת לימפטית (לימפאדמה).

חיזוק העצמות והשרירים

מחקרים רבים מזהים יתרונות של משחק כדורגל בחיזוק בריאות העצמות בגוף ומניעת דלדול עצם, אוסטיאופורוזיס ושברים בעצמות, וזאת בדומה לענפי ספורט אחרים כמו ריצה, כדורסל וטניס.

באחד המחקרים הראשונים על יתרונותיו הבריאותיים של משחק הכדורגל, שפורסם בנובמבר 2003 בכתב העת Bone, נמצא כי אצל 104 בנים בגיל 9 בממוצע ולפני גיל ההתבגרות – משחקי כדורגל קבועים תרמו לשיפור מבנה העצמות, ובין השאר לעלייה של 17% בהרכב המינרלים בעצמות ולשיפור בצפיפות העצם בחוליות הגב התחתון בעמוד השדרה ובעצמות הירך.

במחקר שפורסם באוגוסט 2018 בכתב העת Scandinavian Journal of Medicine & Science in Sports נמצא שיפור בבריאות העצמות של גברים ונשים בגילי 70-55 ששיחקו כדורגל בקביעות מדי שבוע לאחר שאובחנו עם טרום סוכרת.

חוקרים מדנמרק דיווחו באפריל 2018 בכתב העת Journal of Sport and Health Science כי לשחקני כדורגל ותיקים שהגיעו לגיל 70 יש צפיפות עצם ממוצעת שמשתווה בערכה לזו של צעירים שאינם משחקים כדורגל בשנות העשרים לחייהם.

מספר מחקרים מצביעים על יתרונותיו של משחק הכדורגל בהעלאת מסת השרירים בגוף – תהליך רפואי הקרוי 'היפרטרופיה'. יש לציין כי ארגוני ספורט בינלאומיים ממליצים לשחקני כדורגל מקצועיים שלא להזניח גם אימונים אנאירוביים לחיזוק שרירי הגוף – כחלק מהתהליך לשיפור ביצועים ספורטיביים במשחק עצמו.

מחקר מדנמרק שפורסם באוגוסט 2018 בכתב העת Scandinavian Journal of Medicine and Science in Sports זיהה שיפור במסת השרירים והעצמות בקרב מטופלים שאובחנו עם סרטן הערמונית ושיחקו באופן קבוע כדורגל 2-1 פעמים בשבוע למשך ארבע וחצי שנים.

שיפור היציבה והקואורדינציה

משחקי כדורגל מסייעים משמעותית לשיפור יכולות יציבה, שווי המשקל וקואורדינציה של הגוף – בעיקר אצל ילדים.

היציבה היא למעשה האופן שבו מגיב בגוף לתנועות בהתבסס על המידע שנקלט במוח. היציבה מצדה חשובה לשמירה על שיווי משקל ועל יכולת קואורדינציה – שילוב בין תנועות גוף שונות. בכדורגל מיומנויות אלה מתחזקות, מאחר והמשחק משלב מספר יכולות שנדרש לבצע במקביל, ובכללן מבט לעבר שחקנים אחרים העמיתים לקבוצה ושחקנים מהקבוצה המתחרה, בעיטה של הכדור לשחקנים אחרים ולשער, ומעבר מהגנה להתקפה.

במחקר מתורכיה שפורסם באפריל 2022 בכתב העת BioMed Research International הודגם כיצד אצל מתבגרים – משחקי כדורגל משפרים את היכולות המוטוריות ואת הקואורדינציה ברגליים, תוך שהם מצמצמים את הפערים ביכולות בין הרגל הדומיננטית לבין הרגל שאינה דומיננטית.

שיפור מצב הרוח

פעילות גופנית תורמת להפגת לחצים ושיפור מצב הרוח, ויש מחקרים שמדגימים השפעה מיטיבה זו גם במשחקי כדורגל.

חוקרים אמריקאים מהאוניברסיטה של מדינת אוהיו דיווחו ביוני 2024 בכתב העת Sociology of Sport Journal כי בוגרים שמשחקים משחקי ספורט קבוצתיים כמו כדורגל מציגים בריאות נפשית טובה יותר ומצב רוח מרומם.

חוקרים מדרום קוריאה פרסמו באפריל 2020 בכתב העת Journal of Exercise Rehabilitation כי מצאו שמשחקי כדורגל אצל ילדים בגילי 10-9 מועילים להפחתת רמות הלחץ הנפשי, לצד שיפור בתמיכה החברתית והפחתה בתחושות בדידות. ירידה ברמות הלחץ לוותה גם בשיפור בדימוי הגוף והתמודדות טובה יותר עם מעש 'בריונות' מצד ילדים אחרים.

במחקר אמריקאי מאוניברסיטת הרווארד שפורסם בספטמבר 2019 בכתב העת Journal of Sports Science & Medicine נמצא כי לאתלטים העוסקים בספורט קבוצתי, כמו שחקני כדורגל, יש פחות נטייה לחוות תסמינים של דיכאון וחרדה (7%) בהשוואה לאתלטים העוסקים בספורט יחידני (13%) – אם כי בשני המקרים שיעור המתמודדים עם מצוקה נפשית היה גבוה יחסית בעבודה זו.

ההשפעה של ספורט על מצב הרוח – מקורה לפי הערכות בהפרשת הורמונים מוחיים מסוג 'אנדרופינים' שמעודדים חוויות חיוביות. הורמונים אלה המהווים מוליכים עצביים מופרשים מבלוטת יותרת המוח וההיפותלמוס כשהגוף חווה כאבים ולחץ, וכן רמתם עולה במצבי פעילות גופנית, אכילה ויחסי מין. הורמונים אלה נקשרים לקולטנים אופיואידים במוח, שמהווים גם יעד לתרופות חזקות לשיכוך כאב מקבוצת האופיאטים וסמים שונים. לצד האנדרופינים, יש ראיות על הפרשה של מוליכים עצביים נוספים במשחקי כדורגל שעשויים לשפר את מצב הרוח, כמו דופמין. השפעות אלה גם עשויות להפוך משחקי כדורגל ל"ממכרים".

יש לציין כי מאחר וכדורגל הוא גם משחק תחרותי ביותר, על רק הפופולאריות הרבה, אצל שחקנים מקצועיים שנושאים על כתפיהם ציפיות רבות מצד המאמנים והאוהדים – יש עבודות שמדווחות על שיעורים גבוהים של מתמודדים עם דכאון וחרדות.

אימוני כדורגל עשויים להשפיע על קולטנים אופיואידים במוח ולשפר את מצב הרוח (צילום: Shutterstock)

שיפור יכולות קשב וריכוז

בהיבטים נפשיים, משחקי כדורגל גם מסייעים לבנות ביטחון עצמי ומשמעת וריכוז ולשפר מהירות קבלת החלטות – בכך הם עשויים להועיל למתמודדים עם הפרעות קשב וריכוז לאורך החיים, ומסייעים לתעל את היצירתיות ולהעצים חוויות חברתיות אצל מתמודדים אלה.

במחקר מברזיל שפורסם בשנת 2023 נמצא כי משחקי כדורגל אצל בנים בגילי 8-6 תרמו לשיפור מיומנויות ניהוליות וחברתיות, אם כי לא שיפרו בהכרח כישורי זיכרון.

יש לציין כי בספרות הרפואית אין כיום די מחקרים שמתייחסים להשפעות של כדורגל על תסמיני הפרעות קשב וריכוז, ונדרשות עבודות נוספות בנושא.

סכנות במשחקי כדורגל

לצד ההנאה והמעלות הבריאותיות, משחקי כדורגל כרוכים לעתים גם בסיכון לסיבוכים רפואיים, ובהם פציעות וחבלות, כאבים, חסרים תזונתיים, פגיעה נפשית ואפילו דום לב פתאומי.

דום לב

לצד עדויות על שיפור בריאות הלב של כדורגלנים, יש לציין כי כדורגל ככל פעילות גופנית עצימה – גם עשוי לסכן את הלב ולהוביל להפרעות קצב, ובספרות הרפואית תועדו מקרים של אנשים שחוו אירועים קטלניים של דום לב במהלך פעילות ספורטיבית, במהלך משחקי כדורגל מקצועיים ואף חובבניים. לרוב, אירועים אלה קשורים לנטייה גנטית מוגברת לתחלואה לבבית ונחשבים לנדירים במיוחד. כך, במארס 2023 דווח בכתב העת American Journal of Medicine על חיפוש שהעלה 35 מקרים של ספורטאים מקצועיים, בגיל 26 בממוצע, שחוו דום לב במהלך משחקי כדורגל על המגרש בין השנים 2022-2002, מתוכם 25 מתו באירוע או לאחר שפונו לבית החולים – מרבית המקרים (63%) בשש השנים האחרונות.

בתחילת השנה (2024) המליץ המכון לאיכות ברפואה של ההסתדרות הרפואית לכלל הישראלים לבצע בבגרותם פעם אחת בדיקת דם לרמות החלבון 'ליפופורטאין a' שביכולתה להעריך את הסיכון הגנטי לתחלואה קרדיו וסקולארית.

פציעות וחבלות

כמו כל ענף ספורט, גם משחקי כדורגל חושפים את השחקנים לפציעות וחבלות באזורים שונים בגוף.

חבלות הטראומה השכיחות ביותר במשחקי כדורגל כוללות פציעה ברצועה הצולבת הקדמית (ACL, קיצור של Anterior Cruciate Ligament), המהווה את אחת מארבע רצועות הברך, שנחבלת כתוצאה מסיבוב חד ופתאומי של הברך; פציעה ברצועה צולבת אחורית (PCL) שנגרמת ממתיחת יתר ו/או כיפוף לאחור של הברך; קרע במיניסקוס – ברצועות הסחוסיות בברכיים; נקע בקרסול; דלקת גיד אכילס בחלק האחורי של הרגל; ופגיעה בשרירי השוק מתחת לברך. מחקרים מצביעים גם על היקף גבוה של פגיעות כתפיים במשחקי כדורגל.

מחקר אמריקאי שסקר את הנושא בקרב שחקני כדורגל מקצועיים, וממצאיו פורסמו במארס 2022 בכתב העת Orthpaedic Journal of Sports Medicine, מצא כי הפציעות השכיחות ביותר היו בשריריים וגידים בירך (12.3%), נקע בקרסול (8.5%) וכאבי מפשעה (7.6%). הפציעות הובילו בממוצע ל-15.8 ימי מחלה והיעדרות ממשחקי כדורגל, אך קרוב למחצית מהפציעות (44.2%) לא לוו כלל בהיעדרויות. נמצא כי במהלך משחקי כדורגל הסיכון של שחקנים מקצועיים להיפצע היה גבוה פי 4.1 בהשוואה לסיכון באימונים.

במחקר מיוון שפורסם בפברואר 2023 בכתב העת Healthcare נמצא כי הפציעות בשרירים שמאפיינות שחקני כדורגל נפוצות פי 3.61 יותר מאשר פציעות באזורים אחרים בגוף האדם.

משחקי כדורגל הם גם מקור לפגיעות עיניים שונות. לפי מאמר שפורסם בפברואר 2004 בכתב העת British Journal of Ophthalmology, פגיעות עיניים במשחקי כדורגל הם בעיה נרחבת במדינות אירופה, ויש לשקול את האפשרות להשתמש במגיני עיניים במשחקי כדורגל כדי להימנע מפגיעות. לפי המאמר, המבנה של כדור הרגל מייצר חבלות אופייניות לארובת העין שמלוות לרוב בנזקים משניים ו/או מתמשכים.

משחק כדורגל גם כרוך בסיכון לפגיעות בשיניים. במדגם מישראל של חוקרים מבית הספר לרפואת שיניים באוניברסיטת תל אביב, אשר בחן 943 בוגרים צעירים שעוסקים בקביעות בספורט וממצאיו פורסמו באוקטובר 2003 בכתב העת Dental Traumatology, נמצא כי 229 סבלו מפגיעות בשיניים וחלל הפה – הרוב המכריע שחקני כדורגל (41% מהפגיעות) וכדורסל (42%). רק כרבע (27%) מהנכללים בסקר היו מודעים לאפשרות להשתמש במגני שיניים בעת פעילות ספורטיבית, ורק 3% השתמשו בהם כדי למנוע חבלות בשיניים.

פגיעה ברצועות הברך – מהפגיעות השכיחות בכדורגל (צילום:Shutterstock )

כאבים

כדורגל, בדומה לענפי ספורט תחרותיים נוספים, עשוי לצד המעלות הבריאותיות גם להוביל להתפתחות כאבים כרוניים.

במחקר משבדיה בהשתתפות 502 נבדקים שמשחקים כדורגל בקביעות, שממצאיו פורסמו באפריל 2024 בכתב העת Journal of Science and Medicine in Sports, דיווחו קרוב לחמישית (7.2%) על כאבים בחיי היומיום, בהם 15.2% מהנבדקים שמשתתפים באימונים ובמשחקי כדורגל מוסדרים. במאמרים רפואיים מדווח בקרב שחקני כדורגל בעיקר על כאבי שלד-שריר, בהם כאבי גב תחתון וכאבים בירך ובמפשעה. חוקרים מאיטליה דיווחו בספטמבר 2023 בכתב העת Healthcare על סדרת תרגילי חיזוק ומתיחות קבועים שביכולתם למתן עד כדי למנוע את התפתחותם של כאבים במפשעה שמאפיינים שחקני כדורגל.

מחלות נוירולוגיות

בספרות הרפואית מצטברות עדויות כי שחקני כדורגל נמצאים מסיבה כלשהי בסיכון גבוה יותר למחלות נוירולוגיות שתוקפות את מערכת העצבים המרכזית שבמוח.

מחקר מעורר הדים מאיטליה, שפורסם באוגוסט 2020 מצא כי שחקני כדורגל נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח ניוון שרירים (ALS) בהשוואה לאוכלוסייה הכללית – סיכון גבוה פי 2 לכלל שחקני הכדורגל, ואף גבוה פי 4.66 אצל שחקנים צעירים מתחת לגיל 45. בעוד שניוון שרירים באוכלוסייה הכללית פורץ בגיל 65 בממוצע, אצל שחקני כדורגל שלקו במחלה תועדה התפרצות בגיל ממוצע נמוך יותר ב-20 שנים. ניוון שרירים מתבטא באובדן יכולות במערכת העצבים המרכזית ו/או הפריפרית לשלוט בשרירי הגוף. בעוד שפעילות גופנית מתונה מלווה בירידה בסיכון לניוון שרירים, הרי שמחקר זה משתלב עם עבודות נוספות שמצביעות כי פעילות גופנית אינטנסיבית עשויה להעלות את הסיכון לניוון שרירים. חוקרים ישראלים ממכון וינגייט ומספר גופים אקדמיים נוספים דיווחו ביולי 2022 בכתב העת Neurological Sciences השייך לחברה האיטלקית לנוירולוגיה, כי ישנו בסיס של שינוי ספציפי בגן מסוים המסומן באותיות ACSL שמאפיין אנשים שפיתחו ניוון שרירים, כמו גם שחקני כדורגל, אשר מעיד על פגיעה בשימוש בחומצות שומן מסוימות בגוף – מה שעשוי להסביר קשר בין כדורגל למחלה הנוירולוגית.

לצד זאת, יש מחקרים שמזהים סיכון מוגבר לאלצהיימר אצל שחקני כדורגל. במחקר נרחב משבדיה שממצאיו פורסמו באפריל 2023 בכתב העת Lancet Public Health נמצא כי לשחקני כדורגל מקצועיים סיכון גבוה ב-46% למחלות נוירו-דגנרטיביות שמאופיינות בניוון תאי עצב במוח, וכן סיכון גבוה ב-62% ספציפית לאלצהיימר ומחלות דמנציה נוספות, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. החוקרים מעריכים כי ייתכן וניתן להסביר את התופעה לפחות בחלקה בהיקף הגבוה של חבלות לראש במשחקי כדורגל. עוד נמסר במחקר כי שינויים בעשורים האחרונים בחומרים מהם מייצרים את הכדורים, והמעבר מכדורים עשויי עור לכדורים שמיוצרים חומרים סינטטיים, עשויים לספק הגנה מפני חבלות ראש וייתכן כי יובילו לירידה עתידית בהיקף התופעה. יש לציין כי הסיכון לפרקינסון במחקר זה היה נמוך בקרב שחקני כדורגל בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, אם כי יש עבודות שמתריעות גם על סיכון מוגבר בקרב כדורגלנים למחלה זו.

חסרים בוויטמינים ומינרלים

צעירים שעוסקים בספורט אינטנסיבי כמו כדורגל בקביעות עלולים ללא הדרכה תזונתית נכונה לפתח חסרים תזונתיים.

במאי 2024 דיווחו חוקרים מאיטליה בכתב העת Sports על סיכון גבוה לחסרים בוויטמין D בקרב שחקני כדורגל, וזאת למרות חשיפה יחסית גבוהה לקרני השמש שמהווים מקור לוויטמין זה. החוקרים מציינים כי ייתכן והחשיפה לשמש משתנה בין העונות, וכן ייתכן כי המשחק העצים מייצר חוסרים בוויטמין חרף החשיפה לשמש.

בדצמבר 2005 דיווחו חוקרים משבדיה על היקף נרחב של מחסור בברזל בקרב מעל למחצית (57%) משחקניות הכדורגל בגביע העולם לכדורגל אצל נשים (פיפ"א) ועל אנמיה מאובחנת אצל קורב משליש (29%) מהשחקניות.

טיפים לשיפור הבריאות במשחקי כדורגל

כדי לשמור ולשפר את הבריאות במשחקי כדורגל מומלץ להקפיד על ההמלצות הבאות:

• חוות דעת: לבוגרים מומלץ להיוועץ ברופא המשפחה לפני תחילת תוכנית אימונים מסודרת בענף ספורט כלשהו – בייחוד כשקיימת בעיה רפואית כרונית.

• הקפדה על שינה: שינה ערבה מסייעת לערנות גבוהה בשעות היום וכן לשיפור ביצועים במהלך משחק הכדורגל ולשיפור במצב הרוח.

• שתייה מרובה: לשחקני כדורגל חשוב להקפיד על שתייה מרובה של מים כדי למנוע התייבשות. לפי המלצות מומחים, יש להקפיד על שתייה מספקת של נוזלים לפני משחק כדורגל ובמהלכו, ובעיקר להימנע משתן צהוב מדי. לאחר משחק כדורגל יש להקפיד על שתיית 1.5 ליטר נוזלים לכל אובדן של 1 ק"ג במשקל הגוף.

• תזונה בריאה: חשוב להקפיד על תזונה בריאה ומאוזנת, ומומלץ בעיקר להיצמד לעקרונות התזונה הים תיכונית שמבוססים על פירות וירקות שעשירים בוויטמינים, מינרלים ונוגדי חמצון ובמנות קבועות של דגים ואגוזים שעשירים בחומצות שומן בריאות בלתי רוויות.

• מתיחות: חשוב להקפיד לא לדלג על מתיחות לחימום השרירים והמפרקים לפני משחק הכדורגל. מתיחות מסייעות למנוע תזוזות פתאומיות של הגוף ופגיעות וכאבים שונים, ובכלל זה גם פגיעות בברכיים ובקרסול שמאפיינות משחקי כדורגל.

• להקשיב לגוף: במידה ואתם מרגישים שהגוף מתאמץ יתר על המידה במהלך פעילות גופנית אינטנסיבית כמו משחק כדורגל, מומלץ לנוח ולא להעמיס על הגוף.

• הדרגתיות: להגביר את העצימות הגופנית באופן מדורג במהלך המשחק ולא במהירות, כדי להפחית את הסיכון לפגיעות.

• פעילויות נוספות: מומלץ לשלב כדורגל גם עם פעולות ספורטיביות פחות עצימות, כמו הליכה מהירה ו/או ריצה.

• נעלי ספורט: להשתמש בנעלי ספורט מתאימות במהלך המשחק ובלבוש משוחרר כדי לצמצם את הסיכון לפציעות ולפגיעות בכף הרגל. ניתן להתייעץ עם רופא המשפחה/ ילדים, אורתופד או פודיאטר, לפי הצורך.

• אמצעי הגנה נוספים: יש לשקול שימוש באמצעי הגנה כמו מגיני ברכיים, מגיני עיניים, ומגיני שיניים בהתאם לנטייה האישית להיפגע באיברים אלה.

עדכון אחרון: יולי 2024