לפי ההנחיות של ארגון הבריאות העולמי (WHO) שמאומצות על ידי רוב ארגוני הבריאות בעולם, ומיועדות הן לבוגרים בריאים והן לחולים כרוניים – מומלץ להקפיד על לפחות 150 דקות של פעילות גופנית מתונה בשבוע.

פעילות גופנית מובילה לתועלות מיידיות, לרבות שיפור מידי בבריאות המוחית, בהפחתת חרדה, דיכאון והפרעות שינה. כמו כן, לאורך זמן פעילות גופנית מסייעת בשמירה על המשקל, במניעת מחלות לב וכלי דם, סוכרת, יתר לחץ דם וסוגים רבים של סרטן, וגם לאלו שפיתחו מצבים כרוניים אלה – היא מסייעת לשמירה על מצב רפואי מאוזן.

מחקר חדש שפורסם בכתב העת The American Journal of Gastroenterology מצביע על יתרון נוסף של התמדה בהנחיות הפעילות הגופנית – הפחתה ברמות השומן בכבד באנשים עם מחלת כבד שומני שלא על רקע צריכת אלכוהול (NAFLD).

הכבד הוא האיבר הפנימי הגדול ביותר בגוף האדם, שאחראי על תפקידים מגוונים בגוף, ובכללם פירוק רכיבי מזון, יצירת אנרגיה וסילוק פסולת. כבד שומני שלא על רקע צריכת אלכוהול מוגדר רפואית כשמזוהים בהדמיית אולטרה סאונד מצבורי שומנים עודפים בכבד, והמטופל אינו צורך אלכוהול בכמויות גבוהות.

מחלה נפוצה ושקטה

כבד שומני מתחיל כמחלה שקטה ללא תסמינים, אך חשוב לאבחן מצב זה ולטפל בו. עם הזמן, כבד שומני עלול להתפתח ל'כבד שומני מודלק' (NASH) – מצב דלקתי שמתפתח בקרב 7% עד 30% מהאנשים עם כבד שומני, אשר עלול בקרב 5% עד 12% להתקדם לכדי הצטלקות הכבד (פיברוזיס כבדי, שחמת הכבד) עד כדי אי ספיקת כבד סופנית והצורך בהשתלת כבד.

כבד שומני היא כיום מחלת הכבד הנפוצה ביותר בעולם המערבי, שמתפתחת בקרב 30% ויותר מהאוכלוסייה הבוגרת ולפחות כ-60% מקרב האנשים עם עודף משקל והשמנה.

במסגרת המחקר החדש, חוקרים מאוניברסיטת מדינת פן ניתחו נתונים מ-14 מחקרים מבוקרים שפורסמו בנושא. במסגרת המחקרים סך הכל 551 אנשים עם מחלת כבד שומני שאינה על רקע אלכוהול הצטרפו לתוכניות פעילות גופנית או קיבלו טיפול סטנדרטי שלא כלל פעילות גופנית. בידי החוקרים היו נתונים מפורטים של הנבדקים, ובהם גיל, מין, מידת ההשמנה, שינויים במשקל הגוף במשך הזמן, תוצאות בדיקות MRI שמודדות את השומן בכבד וההיצמדות שלהם למשטר הפעילות.

ניתוח הנתונים העלה כי פעילות גופנית הגדילה יותר מפי 3.5 את הסיכוי לשיפור בעל משמעות קלינית - הפחתה של 30% או יותר בשומן הכבד, בהשוואה לאלו שלא התבקשו לבצע פעילות גופנית –  וזאת ללא תלות בשינויים במשקל הגוף.

בשלב הבא החוקרים ביקשו להבין כמה פעילות גופנית נדרשת כדי להוביל להטבה משמעותית שכזו בשומן בכבד. ניתוח הנתונים חשף כי 39% מהנבדקים שנרשמה להם פעילות גופנית של 150 דקות בעצימות מתונה כגון הליכה מהירה הגיעו לשינוי משמעותי בשומן הכבד, בהשוואה ל-26% שיעורי הצלחה בקרב אלה שמשטר הפעילות שלהם לא הגיע ל-150 דקות בשבוע.

The American Journal of Gastroenterology ():10.14309/ajg.0000000000002098, January 30, 2023