כאב כרוני מהווה מעמסה קשה ועלול להשפיע על הגוף מבחינה רפואית ונפשית. בגיל המבוגר כאב כרוני הוא תופעה שכיחה, ולפי מחקרים מעל גיל 65 סובלים מעל למחצית מהאוכלוסייה מכאב כרוני כלשהו. רק מכאבי מפרקים מוערך כי בארה"ב בלבד סובלים 21 מיליון תושבים מעל גיל 65.

בגיל המבוגר כאב כרוני עלול להיות בעל השפעה מכרעת על התפקוד היומיומי, ולהאיץ את התפתחותה של נכות פיזית. אולם מחקר חדש שנערך בארה"ב, בשיתוף חוקרים מישראל והולנד, מעלה כי מעל גיל 70 כאב כרוני עלול גם לזרז פגיעה קוגניטיבית ביכולות המחשבה ואובדן זיכרון.

החוקרים מאוניברסיטאות הרווארד, מסצו'סטס וגו'נס הופקינס בארה"ב, בשיתוף חוקרים מהמחלקה לנוירולוגיה בבית החולים איכילוב והפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב וכן אוניברסיטת Vrije באמסטרדם שבהולנד, בחנו את הקשר בין כאב כרוני לתפקוד קוגניטיבי בקרב 765 נבדקים בגילי 70 ומעלה (בגיל 78.1 בממוצע) על סמך נתוני מחקר קהילתי שנערך בעיר בוסטון בשם MOBILIZE. הנבדקים עברו בדיקות נוירולוגיות וכן שורה של בדיקות להערכת תפקודים קוגניטיביים- לרבות מבדקים לבחינת מיומנויות ניהוליות ויכולות זיכרון.

שעון בקופסה

ממצאי המחקר העלו כי ככל שהמבוגרים סבלו מיותר כאבים, וככל שהכאבים היו בדרגה חמורה יותר – כך תוצאות מבדקי היכולות הקוגניטיביות שלהם היו נמוכים יותר – הן במבדקי זיכרון והן במבדקים הבוחנים את יכולותיהם הניהוליות, בהשוואה לנבדקים ללא כאב או עם כאב בדרגה מתונה יותר. כמו כן, כאב נקשר במחקר בקרב הנבדקים המבוגרים גם לפגיעה ביכולות קשב.

המבדקים הקוגניטיביים בהם אובחנה השפעת הכאב הכרוני כללו בין היתר מבדק שבו מתבקשים הנבדקים להציג יכולות קישור בין מספרים לאותיות, למשל בין הספרה 1 לאות A; מבדק 'שעון בקופסה' (Clock in a Box) שבו הם מתבקשים לקרוא משימה של ציור שעון בקופסה המכוון לשעה מסוימת; ומבדק שבו נתבקשו הנבדקים לומר כמה שיותר מילים שמתחילים באות מסוימת למשך דקה; וכן מבדקים לבדיקת היכולת לזכור רשימה של 12 פריטים מיד לאחר שהוקראה, ובהמשך כעבור עשרים דקות.

גם לאחר נטרול גורמים נוספים שעלולים להתערב בממצאים, לרבות גיל, מין, מוצא ושנות השכלה, וכן מחלות הכרוניות של הנבדקים ונטילת תרופות פסיכיאטריות – הקשר בין כאב לתפקוד קוגניטיבי נותר בעינו, אם כי חלק מההשפעות שנצפו על מיומנויות ניהוליות ותפקודי זיכרון נעלמו.
הממצאים מדווחים בגיליון אוקטובר 2015 של סדרת כתבי העת The Journals of Gerontology: Series A, Biological Sciences and Medical Sciences השייכת לחברה האמריקאית לרפואה גריאטרית.

החוקרים מסכמים כי על רקע הממצאים, נדרשת בחינה מעמיקה יותר כדי להעמיק בבחינת הקשר בין כאב כרוני לתפקוד הקוגניטיבי, וזאת במטרה לייצר תכניות התערבות יעילות במטרה למנוע השפעה זו וכדי לשמר את היכולות הקוגניטיביות ככל האפשר בגיל המבוגר.

חלוקת קשב

החוקרים מציעים מספר הסברים אפשריים לתופעה שנצפתה, לרבות היותה עדות לתיאוריה קוגניטיבית-היפעלותית (Cognitive Affective Theory) ולפיה כאב דורש הפעלת קשב באופן שעלול להשפיע על מאגרי הקשב שמופנים לתהליכים קוגניטיביים. במחקרים בעבר אובחנה בקרב צעירים ובריאים הסובלים מכאבים האפשרות להפחית בתחושות כאב תוך הפניית הקשב לתהליכי מחשבה במשימות קוגניטיביות. כך, למשל, נמצא כי אחרי ניתוחים האזנה למוסיקה מפחיתה תחושות כאב, כשהוערך כי המוסיקה כפעילות קוגניטיבית יכולה להקל על תחושות ועוצמות של כאב. אולם ייתכן כי מבוגרים מתקשים להסית את הקשב מהכאב שהם חווים, וכתוצאה מכך חווים ירידה בתפקוד הקוגניטיבי.

מעבר לכך, גם מחקרים על המוח האנושי זיהו אזורים במוח שמעורבים הן בתחושות כאב כרוני והן בפעולות קוגניטיביות סלקיטיביות, באופן שעשוי להסביר את הממצאים, לרבות מעטפת המוח הפרה פרונטאלית, המעטפת המוחית האורביטו-פרונטאלית וההיפוקמפוס.

בגיל המבוגר מדווחת עלייה כללית בתלונות על כאבים כרוניים, אם כי ישנם גם דיווחים על ירידה בתחושות כאבים מעל גיל 70. מחקר ישראלי שפורסם בפברואר 2015 הצביע על ירידה בתלונות על כאבי בטן וראש מעל גיל 70 ועל ירידה כוללת בשכיחות הכאבים לאחר גיל 85. עם זאת, המחקר שמבוסס על מעקב אחר מאות מתושבי ירושלים הצביע עדיין על היקפים משמעותיים של כאב כרוני: בגיל 70 סבלו מכאבי גב 41.5% מהנבדקים, מכאבי ראש 43.3%, מכאבי מפרקים 43% מהנבדקים, ומכאבי בטן 14.7% מהנבדקים.

המחקר הנוכחי מחזק ממצאים מעבודות קודמות שבוחנות את השפעות הכאב הכרוני. מחקר ישראלי שפורסם באפריל 2015 העלה כי בקרב מטופלים במרפאות כאב, רמות גבוהות של דיכאון וחרדה עלולות להחריף את הכאבים ואת הנכות התפקודית, כשאחד ההסברים לכך הוא מודל ויסות רגשות, לפיו שילוב בין דיכאון וכאב מוביל לשינוי קוגניטיבי הגורם לאדם להתמקד יותר במכאוביו ובנכותו.

The Journals of Gerontology: Series A, Biological Sciences and Medical Sciences, doi: 10.1093/gerona/glv166