ההגדרות ללחץ דם גבוה

במקרים מסוימים נדרש ניטור לחץ הדם מחוץ למרפאה למשך 24 שעות. לפי עמדת החברה ליתר לחץ דם, "בהשוואה למדידות במרפאה, ממוצעי ניטור ל-24 שעות מנבאים טוב יותר פגיעה באברי מטרה ופרוגנוזה קרדיווסקולרית ותמותה כללית". ניטור זה מבצע  קריאה אוטומטית של לחץ הדם כל 20 דקות בשעות היום וכל 30 דקות בשעות הלילה, ובתום 24 שעות המכשיר מחשב ממוצע מדידה כולל, ממוצע לשעות היום וממוצע לשעות הלילה. לחץ דם תקין יוגדר כשממוצע המדידות הכולל נמוך מ-130/80 ממ"כ, הממוצע בשעות היום נמוך מ-135/85 ממ"כ והממוצע בשעות הלילה נמוך מ-120/70 ממ"כ. מעבר לערכים אלו יוגדר יתר לחץ דם. לחץ הדם לרוב יורד במהלך השינה בכ-10% לעומת הערות וכשירידה זו אינה מזוהה בניטור הרציף – הדבר מעיד על סיכון מוגבר לתחלואה ותמותה ממחלות לב וכלי דם.

חשוב לבצע גם מדידות ביתיות של לחץ דם, הזמינות יותר מאשר ניטור לחץ הדם למשך 24 שעות, ומאפשרות מעקב ארוך יותר והערכת השונות במדידת לחץ הדם לאורך זמן שהיא בעלת ערך רפואי בחיזוי הסיכון למחלות לב וכלי דם. לחץ דם תקין מוגדר כשממוצע לחץ הדם במדידות בבית נמוך מ-135/85 ממ"כ, ומעל לערך זה יוגדר יתר לחץ דם.

איך מטפלים ביתר לחץ דם?

הטיפול הראשון במצבים שמעידים על לחץ דם גבוה או לחץ דם גבולי הוא אימוץ של אורח חיים בריא, הכולל תזונה נכונה, הפסקת עישון וביצוע פעילות גופנית באופן סדיר.

כמו כן, במצבים של קריאות חריגות של לחץ הדם במדידה מרפאתית או ביתית – מותאם למטופל טיפול תרופתי להורדת לחץ הדם. ההנחיות העדכניות של החברה ליתר לחץ דם קבעו לראשונה יעד מספרי לטיפול התרופתי בלחץ דם גבוה, וזאת בהסתמך על ממצאי עבודות ועל ידי ועדת מומחים מטעם החברה הישראלית ליתר לץ דם. טיפול תרופתי מומלץ כשמדידות לחץ הדם מצביעות על הערכים הבאים:

בקרב בוגרים בגילי 79-18 - יש להתחיל בטיפול תרופתי כשערכי לחץ הדם במדידה במרפאה הם 140/90 או מעל לכך. יעד הטיפול בגילים אלה יהיה ערך של 130/80 במדידה במרפאה וערך נמוך מ-130/80 במדידה ביתית.

בקרב מבוגרים בגילי 80 ומעלה - יש להתחיל בטיפול תרופתי כשערכי לחץ הדם במדידה במרפאה גבוהים מ-140/90. בגילים אלה יש לבצע הורדה זהירה של לחץ הדם. יעד הטיפול בגילים אלה יהיה ערך נמוך מ-140/90 במדידה במרפאה וערך נמוך מ-135/85 במדידה ביתית.

התחלת הטיפול התרופתי צריכה להיעשות בהתייעצות בין הרופא למטופל ולהיות מיידית או לאחר 6-3 חודשים של ניסיון בשינוי אורח החיים בלבד, במקרה של שיתוף פעולה מצד המטופל.

בעבר היו מומחים שטענו כי יעד הטיפול התרופתי הוא הורדה של לחץ הדם הסיסטולי מתחת ל-120 ממ"כ, אולם לאחרונה מצטברות עדויות כי יעד זה אינו הכרחי, בעיקר בקרב מבוגרים מגיל 65 ומעלה ואנשים עם סיכון גבוה למחלות לב וכלי דם, אצלם הנזק בהורדה של לחץ הדם מתחת ל-120 ממ"כ עלול להיות גבוה מהתועלת, ובעיקר על רקע תופעות לוואי המיוחסות לטיפול תרופתי אינטנסיבי מדי.

קיימות כיום 5 קבוצות של תרופות לטיפול ביתר לחץ דם, משתנים (תיאזידים, משתני לולאה, משתנים אוצרי אשלגן), מעכבים של מערכת העצבים הסימפטטית (חוסמי בתא, חוסמי אלפה1, חוסמי אלפה ובתא, משפעלי אלפה2 מרכזיים, תרופות עם השפעה היקפית על מערכת העצבים ההיקפית), מעכבי מערכת הרנין - אנגיוטנסין (מעכבי האנזים המהפך, חוסמי הקולטן לאנגיוטנסין), חוסמי סידן (דיהידרופירידינים, חוסמי הסידן שאינם דיהידרופירידינים) ומרחיבי כלי דם ישירים. 

במארס 2024 אישר מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) תרופה במנגנון חדש לטיפול ביתר לחץ דם על ידי חסימת קולטנים לאנדותלין. תרופות מקבוצת ה'אנטגוניסטים לאנדותלין'' משפיעות על שכבת האנדותל – השכבה הפנימית בקירות כלי הדם שפגיעה בה גורמת להיצרות כלי הדם. התרופות הללו משמשות מזה מספר שנים גם לטיפול ביתר לחץ דם ריאתי. בשנת 2024 אושרה התרופה הראשונה בקבוצה זו – טריביו (Tryvio) המכילה את החומר הפעיל אפרוסיטנטאן (Aprocitentan) – לטיפול ביתר לחץ דם עמיד לטיפול בתרופות המקובלות.

טיפולים טבעיים לאיזון לחץ הדם

מעבר לטיפולים התרופתיים המקובלים, ישנן שיטות טבעיות שהוכחה תרומתן לאיזון ערכי לחץ הדם והורדת לחץ דם גבוה:

• תזונה: ראיות רבות ממחקרים מצביעות על השפעתה של התזונה על ערכי לחץ הדם. כתוצאה מעדויות אלה פותחה דיאטת DASH שמהווה תוכנית תזונתית מבוססת מדע למניעה וטיפול ביתר לחץ דם. הדיאטה מבוססת על פירות וירקות, דגנים מלאים, מוצרי חלב רזים, אגוזים וזרעים ומכילה כמות גבוהה של סיבים תזונתיים, ויטמינים ומינרלים שונים, תוך צמצום שומן רווי, בשר אדום ובשר מעובד ומלח. הפחתת נתרן (מלח) מהווה באופן עצמאי המלצה תזונתית משמעותית שמשפיעה על הורדת ערכי לחץ הדם. כמו כן, תזונה עשירה באשלגן מעודדת הורדת לחץ הדם. ככלל, יתר לחץ דם ומשקל עודף הם יחד שניים מגורמי התסמונת המטבולית שמעלה את הסיכון לתחלואה קרדיו וסקולארית, ולכן למאובחנים עם יתר לחץ דם מומלץ להקפיד על משקל גוף תקין.

• פעילות גופנית סדירה: הקפדה על פעילות גופנית מיטיבה עם איזון ערכי לחץ הדם באוכלוסייה הבוגרת. מטה אנליזה שפורסמה ביוני 2023 בכתב העת Scientific Reports זיהתה השפעה של פעילות בעצימות מתונה על ירידה ממוצעת של 5.35 מ"מ כספית בערכי לחץ הדם הסיסטולי ו-4.76 מ"מ כספית בערכי לחץ הדם הדיאסטולי. בעבודה זו נמצא כי גם פעילות קלה כמו הליכה מהירה תורמת משמעותית להורדת לחץ הדם גבוה.

• הפחתת לחצים: הפחתת מתח נפשי מסייעת גם לאיזון ערכי לחץ הדם, בין השאר באמצעות נשימות עמוקות, טיפולים תרופתיים ונפשיים לפי הצורך, וכן שיטות הרגעות שונות כמו מדיטציה ומיינדפולנס. במטה אנליזה מארה"ב שפורסמה באפריל 2017 בכתב העת Journal of Hypertension, התגלה כי מדיטציה עשויה לשמש אמצעי מועיל נוסף להורדת לחץ הדם.

• שינה מספקת ואיכותית: להפרעות שינה השפעות אפשריות על לחץ הדם, כאשר הקפדה על שעות שינה מספקות בלילה ושינה איכותית מעודדים רמות לחץ דם מאוזנות. מחקרים תצפיתיים מעלים כי לחץ הדם בגוף פועל על סמך מנגנון ציקראדי, שמסונכרן עם שעון הגוף הביולוגי ויורד ב-10% בשעות הלילה. מטה אנליזה בנושא של חוקרים ישראלים מהמרכז הרפואי שיבא, שפורסמה בשנת 2011 בכתב העת Vascular Health and Risk Management, העלתה כי מתן הורמון השינה מלטונין בשחרור מושהה לסובלים מיתר לחץ דם לילי תורם לירידה משמעותית בערכי לחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי.

• רפואה משלימה: עבודות מדגימות גם את השפעותיהן של שיטות ברפואה משלימה על הורדת לחץ הדם, בין השאר באמצעות תוספי תזונה כמו 'אנזים Q10', צמחי מרפא מסוימים, דיקור סיני וכן מכשירים המבוססים על שיטות ביופידבק והפעלה מוחית, באופן שתורם להתמתנות לחץ הדם.

עשר דרכים טבעיות להורדת לחץ הדם

השפעות על פוריות והיריון

יתר לחץ דם עשוי לפגוע בזרימה בכלי הדם הקשורים לאיברי המין ולהשפיע על ירידה בסיכויי הפוריות בשני המינים. אצל גברים, מחקרים מראים כי לחץ דם גבוה עשוי להשפיע הן על ירידה בספירת הזרע והן על פגיעה באיכות הזרע.

5% עד 15% מהנשים ההרות מפתחות יתר לחץ דם בהיריון, ומדובר בתופעה שאינה בהכרח מסוכנת, אך דורשת מעקב הריוני הדוק יותר, מאחר והיא מעלה את הסיכון לסיבוכים שונים כגון רעלת היריון אצל האישה ההרה וכן סיבוכים מיילדותיים ואצל היילוד. בהיריון, יתר לחץ דם משפיע על הפחתה בזרימת הדם לשליה ועל עלייה בסיכון להיפרדות שליה, פיגור בגדילה תוך רחמית ולידה מוקדמת וכן פגיעות בהתפתחות היילוד. מטה אנליזה מאירלנד שפורסמה באפריל 2021 בכתב העת JAHA של איוד הלב האמריקאי, מצאה כי יתר לחץ דם בהיריון מעלה פי 5.43 את הסיכון לרעלת היריון ופי 4.8 את הסיכון לתמותה אימהית במהלך הלידה. מטה אנליזה מסין שפורסמה בגיליון שנת 2022 של כתב העת Hypertension in Pregnancy מצאה קשר בין יתר לחץ דם בהיריון לעלייה בסיכון של היילוד לפתח הפרעות קשב וריכוז בשנות הילדות.

עוד על יתר לחץ דם בהיריון ורעלת הריון

יתר לחץ דם משני

יתר לחץ דם עשוי להיות משני לבעיה רפואית אחרת ולמעשה להוות תמרור אזהרה ביחס להתפתחות סיבוך רפואי כלשהו. מתי יש לחשוד בכך?

• הופעה פתאומית של יתר לחץ דם בדרגת חומרה 3 ומעלה או החמרה משמעותית של יתר לחץ דם שהיה מאוזן תרופתית.

• יתר לחץ דם שהופך עמיד לטיפול התרופתי המקובל.

• פגיעה משמעותית באיברים בגוף שאינה תואמת את דרגת חומרת יתר לחץ הדם המאובחנת.

• יתר לחץ דם לילי או העדר של ירידה תקינה בערכי לחץ הדם בשעות הלילה.

• יתר לחץ דם המאובחן מתחת לגיל 30 בהעדר מצב של סיפור משפחתי של יתר לחץ דם בקרובים מדרגה ראשונה. 

יתר לחץ דם משני עשוי להוות סמן להיפראלדוסטרוניזם (הפרשת יתר של הורמון אלדוסטרון מבלוטת יותרת הכליה), היצרות עורק הכליה, פגיעה כלייתית כגון זיהומי שתן חוזרים, השתנה לילית (נוקטוריה), בצקת פריפרית, ירידה בסינון הכלייתי ופרוטאינוריה (עודף חלבון בשתן)  או דום נשימה בשינה, ובמקרים פחות שכיחים עלול להעיד על פאוכרומוצתיטומה (גידול שפיר בבלוטת האדרנל שביותרת הכליה), הפרעה בתפקודי בלוטת התריס, מחלת קושינג, התרחבות מסוכנת באבי העורקים (אאורטה) או גידול תוך גולגולתי.

כשעולה החשד ליתר לחץ דם משני, על הרופא הראשוני להפנות את המטופל להמשך בירור אצל רופא מומחה, לצד הפנייה לבדיקות מעבדה והדמיה בהתאם לתמונת המצב הרפואית.

סייע בהכנת הכתבה פרופ' עדי לייבה, יו"ר החברה הישראלית ליתר לחץ דם, מנהל המכון לנפרולוגיה ויתר לחץ דם במרכז הרפואי אסותא-אשדוד מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת בן גוריון בנגב

עדכון אחרון: מאי 2024