מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותישראל: מקום חמישי בתוחלת החיים

ישראל: מקום חמישי בתוחלת החיים

דו"ח חדש: ישראל נמצאת במקום החמישי בתוחלת החיים מבין מדינות ה- OECD


ישראלים משלמים יותר מכיסם הפרטי על בריאות (צילום: Shutterstock)
ישראלים משלמים יותר מכיסם הפרטי על בריאות (צילום: Shutterstock)

 

איפה אנחנו ביחס לעולם? תלוי במה. דו"ח חדש של מדינות ה- OECD מראה כי תוחלת החיים בישראל היא מהגבוהות בעולם, אבל בטיפול באסתמה אנחנו לא בין המצטיינים, אין לנו מספיק מיטות וההוצאה הפרטית שלנו על בריאות גדולה יותר מהממוצע.

 

מהדו"ח עולה כי איכות הטיפול הרפואי במחלות כרוניות משתפרת במדינות ה-OECD ומתבטאת בעלייה בשיעורי ההישרדות ממחלות קשות ועליה בתוחלת החיים.

 

שורדים יותר לאחר סרטן ושבץ, ובכלל - חיים יותר

 

בישראל תוחלת החיים היא מהגבוהות בעולם. בשנת 2009 תוחלת החיים הממוצעת הייתה 81.6 שנים, כשנתיים יותר מהממוצע במדינות ה- OECD העומד על 79.5 שנים. תוחלת החיים בישראל גבוהה מזו שבאיסלנד, שוודיה, נורווגיה, צרפת, הולנד ומדינות רבות נוספות. יפן היא המדינה בה תוחלת החיים היא הגבוהה ביותר והיא עמדה על 83 בשנת 2009. תוחלת החיים הצפויה לנשים בישראל ארוכה מזו של הגברים. גברים חיים בממוצע 79.7 שנים ונשים 83.5.

 

שיעורי התמותה מהתקף לב ירדו בשנים האחרונות בעולם: בשנת 2000 נפטרו מהתקף לב כ-8.1% מהמטופלים בתוך 30 יום מהאשפוז ובשנת 2009 עמד השיעור על 4.1%. בשנים אלו בישראל נרשמה ירידה בתמותה מ-7.1% ל-4.5%.

 

גם בשיעור התמותה לאחר שבץ מוחי ישנה ירידה: אחוז הפטירות בבית חולים בתוך 30 יום מהאשפוז עקב שבץ איסכמי במדינות ה- OECD ירד באותן שנים מ-6.2% ל-5.2%. בישראל המצב טוב במיוחד – בשנים אלה נרשמה ירידה מ-5.1% ל-3.5%.

 

ישראל נמצאת במצב טוב במיוחד גם בשיעורי הישרדות מסרטן. שיעור ההישרדות של נשים חמש שנים לאחר אבחון סרטן השד עלה במדינות ה-OECD מ-79% בשנת 2002 ל- 84% בשנת 2009. בישראל שיעורי ההישרדות מסרטן השד גבוהים יותר ועלו מ-80.5% בשנת 2002 ל-86% בשנת 2008. גם שיעורי ההישרדות מסרטן המעי הגס גבוהים יותר בישראל לעומת ממוצע מדינות ה-OECD והם עלו מ-58.7% בשנת 2002 ל-64.7% בשנת 2008 בהשוואה ל-54.6% ו-59.9% במדינות ה-OECD.

 

מוציאים יותר על בריאות

 

אבל לא הכל טוב. כותבי הדו"ח ציינו כי יש צורך במניעה רבה יותר ובניהול טוב יותר של מחלות כרוניות כמו אסתמה. מחלה זו אמורה להיות מטופלת ביעילות אצל רופא המשפחה או רופאי הילדים ובכל זאת 52 מתוך 100 בוגרים בגיל 15 ומעלה במדינות ה-OECD אושפזו עקב אסתמה בשנת 2009. בישראל שיעור המאושפזים עקב אסתמה גבוה עוד יותר ועומד על 68 לכל 100 אלף בוגרים.

 

גם אשפוזים בשל מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD) גבוהים יותר בישראל ועומדים על 229 לכל 100 אלף מבוגרים, לעומת הממוצע במדינות ה-OECD שעומד על 198.

 

כדי לדאוג לבריאותם, הישראלים צריכים לפתוח את הכיס. בישראל בשנת 2009, רק 58% מההוצאה לבריאות מומנה על-ידי מקור ציבורי, אחוז נמוך בהשוואה לממוצע במדינות ה-OECD שהיה 72% באותה שנה.

 

אחוז תפוסת המיטות באשפוז הכללי בישראל היה 96.3% ב-2009. מדובר בשיעור הגבוה ביותר מבין מדינות ה-OECD בהן אחוז תפוסת המיטות עומד על 76% בממוצע. גם מספר יחידות ה-MRI וה-CT בישראל נמוך בהשוואה למדינות ה-OECD.

 

 

עוד כתבות בריאות באתר מוטק'ה