מצב החירום הנוכחי, בעקבות מתקפת הפתע בדרום הארץ והאסון הכבד שאירע ב-7 באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל" שנמשכת מאז – עלולים להשפיע על מצבם של אנשים שאובחן אצלם יתר לחץ דם, בעיקר בשל הלחץ והמתח הנפשי שעשוי להעלות את לחץ הדם.

הפרות אקוטיות זמניות באיזון לחץ הדם אצל המאובחנים עם יתר לחץ דם אמנם אינן צפויות להשפיע באופן משמעותי על הבריאות לטווח הארוך, אך נזקים יכולים להתפתח כשההפרה באיזון הופכת לכרונית.

לדברי ד"ר אבשלום ליבוביץ, יו"ר החברה ליתר לחץ דם בישראל ומנהל מחלקה פנימית ד' במרכז הרפואי שיבא, "לחץ דם גבוה כתוצאה מסטרס לא מעיד בהכרח על יציאה מאיזון, כי יתר לחץ דם היא מחלה כרונית שאינה נוטה להיות מושפעת מאירועים אקוטיים. לכן, ההמלצה העיקרית בימים מתוחים אלה היא להירגע, ולא מומלץ להיצמד למכשיר לחץ הדם או למדוד לחץ דם בתדירות גבוהה מעבר למומלץ בימי שגרה".

להפחית מתח נפשי

ההמלצה המרכזית עבור אנשים עם יתר לחץ דם במצבי לחימה היא להפחית את רמות הלחץ ככל שניתן. בהשפעתו הביולוגית – לחץ מוביל לעלייה בהפרשת הורמון הלחץ אדרנלין, וכתוצאה מכך לעלייה בפעילות הלב ובדופק הלב ולעלייה בלחץ הדם. על השפעות של לחץ על עלייה בלחץ הדם מעידים מחקרים רבים, וכאשר המצב נמשך לאורך זמן עלולות להיות לכך השלכות.

ככלל, מתח נפשי מתמשך ולאורך זמן עשוי להוביל להתפתחות יתר לחץ דם. במחקר שפורסם בספטמבר 2009 בכתב העת Hypertension, נמצא כי חיילים קרביים מצבא ארה"ב שהיו באזורי לחימה בעיראק ובאפגניסטן היו כעבור כשלוש שנים בסיכון גבוה ב-33% להיות מאובחנים עם יתר לחץ דם, בהשוואה לחיילים שאינם קרביים ולא שהו בחזית. בסקירה של חוקרים מבריטניה שפורסמה בנובמבר 2020 בכתב העת BMJ Global Health נמצאו עדויות להיקפים נרחבים של יתר לחץ דם באירועים הומניטאריים כגון רעידות אדמה, סופות הוריקן ומלחמות.

במאמר מבריטניה שניתח נתונים מ-65 מחקרים אודות 23 עימותים מלחמתיים בעולם, שממצאיו פורסמו בספטמבר 2019 בכתב העת Heart, נמצא כי עלייה ברמות הלחץ והחרדה ובלחץ הדם, לצד פגיעה במתקנים רפואיים – מביאים לעלייה בסיכון למחלות לב וכלי דם, גם שנים לאחר תום העימותים.

כדי להפחית את הלחץ מומלץ:

• לדבר עם מכרים וחברים על המצב, ובמידת הצורך - עם אנשי מקצוע.
• לצמצם חשיפה לדיווחים חדשותיים בטלוויזיה וברשתות חברתיות. מינון גבוה מדי של דיווחים על אירועים שאין לנו שליטה עליהם עלול להגביר חרדות. 
• לנסות להתמקד בחשיבה חיובית.
• לפרגן לעצמכם ולדאוג לעצמכם.
• לקבל את המצב שאין בכוחכם לשנות ולקבל מצבי חוסר ודאות.
• לבצע פעילות גופנית סדירה שמפיגה מתחים ומפחיתה את לחץ הדם. לדברי ד"ר ליבוביץ, "בימים קשים אלה חשוב להתמקד בפעולות מרגיעות שמפיגות מתחים, למשל נשימות עמוקות ויוגה".
• לתרגל מדיטציה.

לבצע פעילות גופנית סדירה

פעילות גופנית היא אלמנט חיוני בהמלצות לאורח חיים בריא לצורך שמירה על לחץ דם מאוזן. בין ההמלצות שניתן לאמץ כדי להישאר פעילים גופנית גם בימי המלחמה בבית:

• ללכת בתוך מתחמים סגורים, לצעוד גם בזמן דיבור בטלפון. לעלות מדרגות.
• להשתדל לעמוד ולזוז מדי 30 דקות, בעיקר כשצופים בטלוויזיה או משתמשים במחשב.
• לבצע פעולות שונות במשך היום כגון ניקוי, גינון, ריקוד ובישול.
• לבצע תרגילי מתיחות.
• לעסוק בפעילות גופנית מרגיעה כגון יוגה ונשימות עמוקות.
• לבצע תרגילי כושר בבית. במחקר שפורסם לאחרונה מצאו חוקרים בבריטניה כי תרגילי סקווטים ופלאנק שניתן לבצע בבית הם מועילים במיוחד להורדת לחץ דם.

תזונה בריאה

מצב הלחימה והשהות הממושכת בבית לאורך זמן מעודדים דפוס של 'אכילה רגשית'. לכן דווקא בימי לחימה חשובה תשומת לב מיוחדת לתזונה. לדברי מריאנה אורבך, מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה במחוז דן-פ"ת בשירותי בריאות כללית, חשוב בעיקר להתייחס לדגשים הבאים:

• לשתות הרבה מים. לדברי אורבך, "יש מנגנון פיזיולוגי מרכזי שמאפשר באמצעות שתיית מים ונשימות עמוקות להשיב את הרוגע לגוף". בחודשי סתיו בעונת המעבר מומלץ לשתות לפחות 7-6 כוסות מים ליום. "אנשים גדולי ממדים ואלו שמתאמצים ומקפידים על פעילות גופנית – נדרשים אף לכמות גבוהה יותר", מדגישה אורבך. ניתן גם להוסיף תה צמחי, שעשוי גם להוסיף נוזלים לגוף.
• לשמור על תזונה מאוזנת שצריכה לכלול גם ירקות ופירות בכל ארוחה.
• להקפיד לאכול ארוחות שמכילות חלבון, פחמימה וירק ושומן איכותי, כגון שמן זית, טחינה או אבוקדו שהוא כעת בעונה.
• למאובחנים עם יתר לחץ דם חשוב להקפיד על הגבלה בצריכת מלח, מאחר וצריכת מלח מוגברת עלולה להוביל לעלייה בלחץ הדם, ולאורך זמן נקשרה עם עלייה בסיכון ליתר לחץ דם. עוד על כמות המלח המומלצת בתזונה. 
• להעדיף תזונה כמה שפחות מעובדת.
• להעדיף תזונה המכילה ויטמינים מקבוצת B. לצמחונים וטבעונים חשוב להקפיד על נטילת ויטמין B12.
• למבוגרים חשוב ליטול מולטי ויטמין/ תוספי תזונה בהתאם להמלצות בשגרה. "מי שעקרו מביתם יוכלו לקבל את ההמלצות השגרתיות דרך קופות החולים" אומרת אורבך (טלפונים למוקדי קופות החולים – בהמשך הכתבה).
• "בהתאם לעונת המעבר – ניתן לאכול בערבים מרקים שהם מאוד מנחמים וגם יכולים להיות מזון בריא", ממליצה אורבך.

שינה מסודרת

בשנים האחרונות מודגשת חשיבותה של שינה איכותית לחולים כרוניים בכלל ולאנשים עם יתר לחץ דם בפרט – לשמירה על איזון בלחץ הדם. מספר מחקרים מדגימים השפעה זו. כך, לדוגמה, בקיץ 2011 דיווחו חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת הרווארד כי מצאו קשר בין חסך בשעות שינה לעלייה בסיכון ליתר לחץ דם. מחקר אמריקאי שפורסם בקיץ 2012 מצא כי נדודי שינה מעלים את הסיכוי לעלייה בלחץ הדם וליתר לחץ דם, וככל שמספר היקיצות בלילה גדול יותר – כך מתועדת עלייה גבוהה יותר בלחץ הדם.

מומלץ לקבוע שעה בערב בה מכבים את המסכים ומתנתקים מהעדכונים מספיק זמן לפני השינה, ולהשתדל שלא לפתוח מסכים ולהתעדכן במיטה.

שמירת מלאי תרופות מספק

בימי המלחמה חשוב להצטייד במלאי מספק של תרופות ליתר לחץ דם, בהתאם להרכב התרופות שהותאם לכל מטופל/ת. ד"ר ליבוביץ מדגיש כי נכון לאמצע אוקטובר 2023, "לא מסתמנת פגיעה באספקת תרופות בלחימה".

קווי יעוץ בקופות החולים:

כללית: 2700*, קישור לערוצי תמיכה

מכבי: 3555*, קישור לערוצי תמיכה

מאוחדת: 3833*, קישור לערוצי תמיכה

לאומית: 507*, קישור לערוצי תמיכה

ד"ר אבשלום ליבוביץ הוא יו"ר החברה ליתר לחץ דם בישראל ומנהל מחלקה פנימית ד' במרכז הרפואי שיבא

מריאנה אורבך היא מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה במחוז דן-פ"ת בשירותי בריאות כללית

עדכון אחרון: אוקטובר 2023