קשב וריכוז
מנהלי קהילה
ירידה בשמיעה בגיל ההתבגרות – סימן להפרעות קשב וריכוז
מחקר ישראלי שמתבסס על נתוני הבדיקות הרפואיות שמבוצעות למתגייסים לצה"ל מזהה קשר חזק בין ירידה בשמיעה להפרעות קשב. בצוות החוקרים השתתף ד"ר יאיר זלוף ז"ל שנפל בקרבות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר
בשנים האחרונות מתמודדת מערכת הבריאות בישראל, כמו רבות נוספות במדינות המערב, עם עלייה משמעותית בהיקף המאובחנים עם הפרעות קשב וריכוז (ADHD). הזינוק בשיעורי התחלואה – מקורו בין השאר גם בעלייה למודעות לתופעה ולפתיחתם של מכוני אבחון, וייתכן גם שבחשיפה גוברת לגורמי סיכון סביבתיים להפרעות קשב, כמו חשיפה לרעלים כימיים. לאחרונה גם נמצא במחקרים קשר בין צפייה במסכים שהפכה לתופעה רווחת בגיל הנעורים, בעיקר מאז משבר מגפת הקורונה, לבין החמרה של תסמיני הפרעות קשב וריכוז.
מגמת הגידול במספר המאובחנים בהפרעות קשב וריכוז קיבלה ביטוי בין השאר בעלייה בצריכת החומר הפעיל 'מתילפנידאט' המצוי בתרופות הממריצות ריטלין וקונצרטה המשמשות לטיפול בתופעה. מחקר של משרד הבריאות שממצאיו פורסמו בכתב העת PLOS ONE מצא כי במשך שמונה שנים בלבד, בין 2005 ל-2012, הוכפל מספר הנוטלים בקביעות את התרופה.
מספר מצבים רפואיים נקשרו עם השנים להפרעות קשב וריכוז, ובעיקר הפרעות פסיכיאטריות נוספות כגון הפרעות במצב רוח כמו דיכאון והפרעה ביפולרית; הפרעות חרדה; הפרעות אישיות; נטייה להתמכרויות; והפרעות למידה ותקשורת.
עתה מדווחים חוקרים ישראלים כי זיהו קשר חדש בין הפרעות קשב וריכוז בגיל ההתבגרות לירידה בשמיעה. הקשר היה חזק עד כדי כך שהחוקרים מציעים לשקול הפניה לבדיקות לאבחון הפרעות קשב וריכוז למי שמאובחנים בגיל ההתבגרות עם ירידה בשמיעה.
קשר לכל סוגי פגיעות השמע
החוקרים מהמכון הנוירולוגי במרכז שניידר לרפואת ילדים, המחלקה לרפואה צבאית באוניברסיטה העברית וחיל הרפואה בצה"ל ביקשו לבחון קשר בין פגיעה בשמיעה להפרעות קשב וריכוז בקרב כלל המתבגרים המוזמנים סביב גיל 17 (בין גיל 16 ל-19) לבדיקות רפואיות לקראת גיוס לצה"ל. במחקר נכללו המתבגרים שהוזמנו לבדיקות רפואיות בלשכות הגיוס ברחבי הארץ בין השנים 2004 עד 2020, מעל ל-1.1 מיליון נבדקים, מתוכם 58% גברים.
במהלך הבדיקות נבחן האם המתבגרים אובחנו בקהילה עם הפרעות קשב וריכוז ועם פגיעות שונות בשמיעה. מבין 8,769 מתבגרים שתועדו עם פגיעה בשמיעה, 57 היו מאובחנים במקביל עם הפרעת קשב וריכוז בדרגת חומרה קשה (שיעור של 650 לכל מאה אלף), ואילו מתוך 1,166,765 מתבגרים שלא סבלו מפגיעה בשמיעה היו 3,936 מקרים של הפרעת קשב וריכוז קשה (שיעור של 290 לכל מאה אלף).
בניתוח הממצאים נמצא קשר מובהק בין התופעות, כאשר פגיעה בשמיעה מעלה ב-93% את הנטייה להפרעת קשב וריכוז חמורה. גם לאחר נטרול משתנים מתערבים אפשריים ובהם גיל, מין, מצב סוציואקונומי, רמת השכלה, תפקוד קוגניטיבי וסטטוס לידה בישראל או עלייה לארץ – הקשר נותר בעינו, ופגיעה בשמיעה העלתה ב-70% את הסיכון להפרעת קשב וריכוז קשה.
הקשר להפרעות קשב וריכוז נצפה הן בפגיעת שמע הולכתית, שמקורה באוזן החיצונית או התיכונה – בעלייה של 60% בסיכון להפרעות קשב וריכוז; והן בפגיעת שמע תחושתית-עצבית שמקורה בעצב השמע או השבלול – שהעלתה ב-78% את הסיכון להפרעות קשב וריכוז.
בצוות החוקרים היו שותפים ד"ר ניר צור וד"ר יאיר זלוף ז"ל, מתמחה במרכז שניידר לרפואת ילדים שנהרג באוקטובר האחרון בלחימה בעוטף עזה לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר; וכן ד"ר מור ריטלבלט, ד"ר יונתן ראובן, ד"ר מאיה שמחוני, אסטלה דרזן, ד"ר זיו יצחקי, ד"ר ליאור אדלר, ד"ר אמיר שלייפר, ד"ר עומר מנובה וד"ר זיון בר, וממצאיו מדווחים בגיליון ינואר 2024 של כתב העת Otology & Neurotology של החברות האמריקאית והאירופית לרפואת האוזן (אוטולוגיה).
קשרים גנטיים וביולוגיים
לאור הממצאים, החוקרים מציינים כי לאור ממצאי המחקר יש לשקול ולבצע הפניות יזומות של מתבגרים שמאובחנים עם ירידה בשמיעה לבדיקות לאבחון הפרעות קשב וריכוז, כדי שלא לפספס את האבחנה שעשויות להיות לה השפעות משמעותיות להמשך החיים. הפרעות קשב וריכוז מקשות בתחומי חיים רבים, כאשר אבחון התופעה מאפשר להתאים עבור המאובחנים טיפולים תרופתיים ונוספים, שביכולתם למתן את התסמינים באופן משמעותי ולשפר את איכות החיים הכוללת. החוקרים ממליצים גם לבחון ביצוע בדיקות סקר להפרעות שמיעה בקרב ילדים שמציגים תסמינים של הפרעות קשב וריכוז, לאור הקשיים באבחון הפרעות שמיעה בגילי הילדות.
החוקרים לא בדקו בעבודה זו מהם הגורמים לקשר בין פגיעה בשמיעה להפרעות קשב וריכוז, אולם מעלים מספר השערות. בין היתר, מחקרים זיהו גנים ספציפיים שמעורבים הן בהפרעות קשב וריכוז והן בפגיעה בשמיעה. בנוסף, הפרעות תקשורת שמלוות פגיעה בשמיעה עשויות להשפיע על התנהגות ועל עלייה במצבים פסיכיאטריים שונים, בכללם הפרעות קשב וריכוז. כמו כן, מחקר אמריקאי שפורסם בספטמבר 2013 בכתב העת Science מצא קשר בין פגיעות באוזן הפנימית שעשויות להתבטא בירידה בשמיעה – לבין היפראקטיביות מוטורית.
החוקרים גם מציינים כי בהיבט ביולוגי, הקשר להפרעות קשב וריכוז היה חזק יותר לפגיעות באוזן הפנימית בהשוואה לאוזן החיצונית – וניתן להסביר תופעה זו בקרבה פיזית רבה יותר בין האוזן התיכונית לבין מסלולים עצביים שאחראים על השמע. החוקרים ממליצים להעמיק את המחקר אודות הקשר הסבוך בין הפרעות קשב וריכוז לבין סוגים שונים של פגיעה בשמיעה.
ברקע למחקר עלייה משמעותית בהיקף המתבגרים עם הפרעות קשב ריכוז שמתועדת בשנים האחרונות בישראל ובמדינות מערביות נוספות. כיום, לפי הערכות ממחקר בינלאומי שישראל לא נכללה בו, שפורסם במארס 2023 בכתב העת eClinicalMedicine, 7.2% מהילדים בעולם סובלים מהפרעות קשב וריכוז.
בשנים האחרונות מדווח על עלייה של עשרות אחוזים בהיקף הילדים שמטופלים בתרופות להפרעות קשב וריכוז בישראל. במחקר מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה, שפורסם באוגוסט 2023 בכתב העת BMC Psychiatry והתבסס על סקר בקרב ילדים בגילי 10-7 בצפון הארץ, נמצא כי למרות שיעורים דומים של הפרעות קשב וריכוז בקרב ילדים יהודים (18.7%) וערבים (17.8%) בישראל, שיעור הילדים שמופנים לבדיקות אבחנתיות גבוה בהרבה באוכלוסייה היהודית (17.8%) בהשוואה לערבית (9.2%), וכן שיעור הילדים שהוריהם דיווחו כי הם מטופלים בתרופות להפרעות קשב וריכוז היה גבוה באופן בולט באוכלוסייה היהודית (6.7% מההורים) לעומת האוכלוסייה הערבית, שבה רק 1% מההורים לילדים עם הפרעות קשב וריכוז דיווחו שילדיהם מטופלים תרופתית להפרעה.
בשנים האחרונות מדווח גם על היקפים גבוהים של בוגרים שנוטלים תרופות להפרעות קשב וריכוז, שחלקם משיגים את התרופות דרך סחר בשוק בשחור. מחקר שפורסם בינואר 2023 בכתב העת Human Resources for Health מצא היקפים גדולים של עשרות אחוזים מקרב מתמחים לרפואה בבתי חולים בישראל שנוטלים תרופות אלה שלא למטרתן המוגדרת, ובין השאר לצורך שיפור התפקוד הקוגניטיבי.