אירוע מוחי
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
ירידה בנכות ותמותה בנפגעי שבץ מוחי בישראל
נתונים חדשים מצביעים על שיפור בטיפול בשבץ מוחי בישראל, שהוביל להפחתה בנכות ותמותה מאירועים מוחיים
1 מכל 6 אנשים יפגע מאירוע מוחי במהלך חייו. 14% מנפגעי השבץ שמתאשפזים בישראל מקבלים טיפולים דחופים להמסת או שליפת קריש הדם החוסם באירוע מוחי חד, טיפולים שמפחיתים משמעותית נכות ותמותה. הנתון אינו גבוה, אך מהווה עלייה מרשימה של 50% מאז שנת 2013. השיפור בטיפול בשבץ מוחי בישראל – הן הטיפול הדחוף בשבץ מוח חד והן הטיפול המניעתי – הוביל בשנת 2016 להמשך מגמה של הפחתה בנכות קשה ותמותה מאירועים מוחיים.
הנתונים החדשים הם ממצאים ראשוניים מתוך סקר לאומי NASIS 2016 על תחלואת שבץ מוח חד בישראל, שהוצגו היום (ה') בכנס השנתי של האיגוד הנוירולוגי הישראלי.
NASIS (קיצור של National Acute Stroke Israeli Registry), הינו רשם לאומי הממפה מגמות בתחלואת שבץ מוח חד בישראל ובטיפול הניתן בה. הרישום נערך ומתפרסם אחת לשלוש שנים. רשם NASIS מרכז נתונים מפורטים שנאספו בכל בתי החולים בישראל על כל החולים שאושפזו בעקבות אירוע מוח. הרישום נערך על-ידי האיגוד הנוירולוגי בשיתוף עם ההסתדרות הרפואית (הר"י), איגוד הפנימאים והמרכז הישראלי לבקרת מחלות.
15,000 אנשים בישראל נפגעים מדי שנה מאירוע מוחי, מחלה המדורגת כגורם הנכות המוביל באדם הבוגר. הסקר הנוכחי נערך בחודשים אפריל-מאי 2016 בכל 27 בתי החולים הכלליים בארץ והקיף למעלה מ-2,000 מטופלים. הממצאים מצביעים על התקדמות משמעותית בטיפול בשבץ מוחי בישראל, אך כזו שמשאירה עוד הרבה מקום לשיפור.
יותר נפגעים מקבלים טיפול דחוף למניעת נכות ותמותה
בשנים האחרונות הוכנסו טיפולים חדשים שמטרתם לצמצם את הפגיעה המוחית כתוצאה משבץ איסכמי – כלומר שנגרם על ידי היצרות או חסימה של כלי דם למוח – המהווה את רוב מקרי השבץ. טיפולים אלה יעילים רק כשהם ניתנים בשעות הראשונות לאחר החסימה של זרימת הדם התקינה למוח. עקב כך, הצעד הראשון החשוב בעת מתן טיפול לנפגע שבץ מוחי הוא זיהוי מהיר ככל האפשר של תסמיני השבץ, והזעקת עזרה ראשונה בעת הצורך. נפגע שבץ או אנשים בקרבתו המזהים את התסמינים – צריכים להתקשר באופן מידי למד"א (מוקד 101) במטרה להביא לפינוי מהיר ככל האפשר של הנפגע לבית חולים.
בבית החולים עובר נפגע השבץ בדיקת CT ראש במטרה לשלול את האפשרות שהשבץ דימומי ולבחון את היקף הפגיעה המוחית. רק לאחר הבדיקה - במידה ומדובר בשבץ מוחי הגורם לחוסר נוירולוגי משמעותי ולא באירוע קטן או חולף - נעשה ניסיון להתאים את אחד הטיפולים החדשניים לשבץ, בכפוף לזמן שחלף מהופעת תסמיני השבץ.
הטיפול הדחוף העיקרי הוא באמצעות התרופה tPA להמסת קרישי דם, הניתנת בחלון זמנים צר של ארבע וחצי שעות בלבד מהיווצרות החסימה המוחית. המסת קריש הדם משיבה את זרימת הדם התקינה לאזור החסימה במוח ומורידה באופן משמעותי ביותר את שיעור התמותה והנכות כתוצאה מהאירוע.
טיפול חדשני נוסף לשבץ איסכמי שצובר תאוצה בשנים האחרונות, אם כי ניתן עדיין בישראל רק בבתי חולים מרכזיים, הוא טיפול הקרוי 'צנתור מוח' לשליפת קריש הדם החוסם את זרימת הדם למוח בהליך של כירורגיה זעיר פולשנית. כיום התפיסה המקובלת ברפואה כי הטיפול יעיל אם ניתן עד 8-6 שעות מהופעת תסמיני השבץ ובמצבים רפואיים מסוימים אף ניתן להאריך את חלון הזמן הזה.
הסקר מצביע על שיפור במהירות מתן טיפול דחוף באירוע מוח חד במהלך שלוש השנים האחרונות: מאז הסקר הקודם משנת 2013 הוכפל שיעור החולים בהם בוצעה בדיקת CT ראש מהירה בתוך 25 דקות מהגעתם לבית החולים (מ-13% ל-26%). בהתאם, נצפתה עלייה בהיקף השימוש בטיפולים דחופים להמסת או שליפת קריש הדם החוסם באירוע מוחי חד: מ-9% בשנת 2013 עד 14% בשנת 2016 - עלייה מרשימה של למעלה מ-50%. שיעור המטופלים אשר בהם התרופה tPA ניתנה בתוך פחות משעה מרגע הגעתם לבית החולים גדל ב-75% - מפחות מ-25% ליותר מ-40% מהמטופלים. השימוש בטכנולוגיה החדישה של צנתור מוחי דחוף הוכפל.
עם זאת, מהסקר עולה כי מרבית הלוקים באירוע מוחי מגיעים עדיין באיחור לבית החולים ומחמיצים את חלון ההזדמנויות לטיפול מונע נכות. 4 מכל 10 נפגעים עדיין מגיעים לבית החולים בכוחות עצמם או על ידי קרוביהם ומעדיפים לוותר על הזמנת אמבולנס.
שיפורים במניעה שניונית
לאחר ייצוב מצבו של נפגע שבץ מוחי, עוד במסגרת הטיפול בבית החולים ולקראת שחרורו של נפגע השבץ למסגרת שיקומית/ סיעודית, מותאם לו טיפול תרופתי למניעה שניונית (מניעה של שבץ חוזר), שלצורך התאמתו נדרשות בדיקות מסוימות.
בסקר מדווח על עלייה (מ-66% ל-80%) בשימוש בטכנולוגיות לאבחון סיבת האירוע המוחי - טכנולוגיות להדגמת כלי הדם הצוואריים והמוחיים על-ידי אולטרה סאונד/דופלר ועל-ידי CT אנגיוגרפיה במהלך האשפוז. כמו-כן, חלה עלייה בשימוש בבדיקות לאיתור פרפור עליות, הפרעה בקצב הטבעי של פעימות הלב אשר חושפת לסיכון מוגבר לאירוע מוחי ואבחונה חשוב לשם מתן טיפול מונע בנוגדי קרישה.
שיפור נוסף נצפה בשימוש בתרופות למניעת אירוע מוחי חוזר - בסטטינים, תרופות אשר מורידות את רמות הכולסטרול ומסייעות למנוע אירועים חוזרים ונוגדי קרישה במטופלים עם הפרעת קצב מסוג פרפור עליות.
פרופ' דוד טנה, מזכיר האיגוד הנוירולוגי וחוקר ראשי ברשם שהציג את הנתונים, ציין ששיעור גבוה יותר מקרב האירועים המוחיים כיום הם קלים בחומרתם, והסביר כי טיפול יעיל עשוי לא רק למנוע אירועים מוחיים, אלא גם לגרום לכך שהאירועים המוחיים שכן מתרחשים יהיו קלים יותר.