כבר בגיל צעיר מאוד, ילדים דוחים שמנים. כך עולה ממחקר שהציגו חוקרים מאוניברסיטת Leeds בקונגרס האירופאי על השמנה בליברפול.

במסגרת המחקר הוקרא ספר עם עלילה זהה ל-126 ילדים בריטים בני 4 עד 7. הסיפור שהועבר באמצעות איורים צבעוניים וטקסט סיפורי פשוט, היה על קבוצת ילדים שהחתול השובב שלהם נתקע על עץ. הילדים במחקר חולקו לשלוש קבוצות, לכל קבוצה הוקראה גרסא אחרת של הספר.

ההבדל היחיד בין הספרים שהוקראו לילדים היה באופן בו צוירה הדמות הראשית – אלפי. באחת הגרסאות אלפי היה רזה, בשניה הוא היה שמן, ובשלישית הוא היה מרותק לכסא גלגלים.

לאחר שהוקרא להם הסיפור, הילדים דירגו את אלפי וגם את תומס, אחת מדמויות הילדים האחרות בספר - שבכל הגרסאות היה במשקל תקין. הדירוג היה על מספר תכונות והתנהגויות.

החוקרים מצאו הבדל ברור כאשר הילדים השוו בין אלפי לתומס. הילדים אמרו כי "אלפי השמן" היה בעל סבירות נמוכה יותר להיות מוזמן למסיבות ונטה יותר להתנהגות רעה, בהשוואה לתומס הרזה. הם אמרו גם כי היה לו פחות סיכוי לזכות במרוץ ולעשות עבודה טובה בלימודים.

כאשר הילדים התבקשו לבחור את אחת הדמויות כחבר, רק אחד מ-43 ילדים בחר ב"אלפי השמן" על פני תומס. לעומת זאת, כשילדים התבקשו לבחור בין תומס ל"אלפי הרזה", רובם אמרו שהם מעדיפים את אלפי. גם כלפי אלפי המרותק לכיסא גלגלים הייתה שליליות, אך במידה קטנה הרבה יותר.

החוקרים ביצעו ניסוי דומה בקרב 150 ילדות, הפעם עם דמויות של בנות, והגיעו לתוצאות דומות. רק שתיים מ-30 בנות בחרו את "אלפינה השמנה" על פני הדמות הולי.

לפרטים נוספים באתר אוניברסיטת Leeds