לילדים עם הפרעת קשב וריכוז עם רכיב היפראקטיבי (ADHD) סיכון גבוה יותר לסבול מבעיות במתן צואה כמו עצירות ובריחת צואה, בהשוואה לילדים אחרים. כך עולה ממחקר חדש שפורסם בכתב העת Pediatrics.

החוקרים בחנו נתונים של יותר מ-740,000 ילדים לאנשי צבא בגילאי 4-12, שנאספו בשנים 2005-2007. כמעט 33,000 מהילדים אובחנו עם ADHD.

הם מצאו כי שיעורי עצירות היו גבוהים יותר בילדים עם ADHD. בילדים עם ההפרעה 4.1% סבלו מעצירות, בהשוואה ל-1.5% מהילדים האחרים.

לילדים עם ADHD היה גם סיכון גבוה יותר לבריחת צואה - יציאה לא רצונית בגיל בו ניתן לצפות מהילד לשלוט בצרכיו (לרוב מגיל ארבע). 0.9% מהילדים עם ADHD חוו בריחת צואה, בהשוואה ל-0.15% מהילדים האחרים.

עוד מצאו החוקרים כי ילדים שאובחנו עם ADHD פנו לרופא בתדירות גבוהה פי יותר מ-3 בשל עצירות ופי כמעט 8 עקב בריחת צואה, בהשוואה לילדים ללא הפרעות קשב וריכוז. תדירות הפניה לרופא עשויה להעיד על מידת החומרה של בעיות המעי.

לנטילת או אי-נטילת תרופות לטיפול ב-ADHD לא הייתה השפעה משמעותית על שיעורי הפניות לרופא בשל בעיות הקשורות למעיים.

המחקר לא יכול להוכיח כי הפרעות הקשב הן הגורם הישיר לבעיות המעיים. עם זאת, יש מספר הסברים אפשריים לקשר שכזה.

ילדים עם ADHD מאופיינים בהיפראקטיביות, כמו גם בקושי להישאר ממוקדים, להקשיב ולשלוט על ההתנהגות שלהם. החוקרים מסבירים כי הבעיות ההתנהגותיות הללו עשויות לעמוד - לפחות באופן חלקי - מאחורי הסיכון המוגבר לבעיות המעיים. ילדים עם ADHD עשויים שלא להגיב כראוי לסימנים הגופניים ללכת לשירותים. לדוגמה, עשוי להיות להם קושי להפריע למשימות אחרות שהם מבקשים לבצע באותו זמן.

Pediatrics. Published online October 21, 2013