מגמת ההשמנה העולמית שמאפיינת את העשורים האחרונים מלווה בעלייה משמעותית בשיעור הילדים שמפתחים עודף משקל כבר מגיל צעיר. התופעה גם מלווה בעלייה מדאיגה בסיבוכי ההשמנה בגילי הילדות.

בעוד שמחלות קרדיו וסקולאריות הן בעיקרן מחלות של הגיל המבוגר, שינויים בתפקוד הלב וכלי הדם על רקע השמנה עשויים להתפתח כבר מילדות. בין השאר, בשנים האחרונות נמצא במחקרים כי ילדים רבים עם משקל עודף נמצאים בסיכון לפתח יתר לחץ דם ואת התסמונת המטבולית ונמצאים בסיכון מוגבר לסוכרת סוג 2 ולהתפתחות מחלות לב וכלי דם – לעתים עוד בגילי ההתבגרות או כבוגרים צעירים.

עתה מדווחים חוקרים אמריקאים כי זיהו קשר חדש בין משקל עודף בגילי הילדות והשמנה ביטנית לבין פגיעה בגמישות כלי הדם שמעלה את הסיכון למחלות לב וכלי דם – תופעה אשר עד לאחרונה אפיינה בעיקר מבוגרים.

שומן ביטני עמוק וכלי הדם

החוקרים ממספר מוסדות מחקר בארה"ב – אוניברסיטת 'אלון' בצפון קרוליינה, בתי החולים לילדים בפילדלפיה וסינסינטי ואוניברסיטת ג'ורג'יה – ביקשו לבחון את ההשפעות של שומן ביטני על סיכון למחלות לב וכלי דם בקרב קטינים, עם משקל תקין ומשקל עודף, היות והעדויות המחקריות בנושא מוגבלות.

במסגרת המחקר נאספו נתונים על ילדים, בני נוער ובוגרים צעירים בגילי 10 עד 23, אשר 236 מתוכם היו במשקל תקין, 224 היו בעודף משקל, שהוגדר באחוזון ה-95% ומעלה לפי עקומות גדילה, ו-145 היו מאובחנים עם סוכרת סוג 2. לכל הנבדקים בוצעה הערכה לאחוזי השומן הביטני העמוק (שומן ויסרלי) באמצעות צילומי רנטגן. בהמשך נאספו מדדים רפואיים נוספים, לרבות גובה לחץ הדם בעורקים ונוקשות כלי הדם – באמצעות בדיקות למהירות התקדמות גל לחץ דם בעורקים הגדולים בגוף באמצעות מדד PWV המבוסס על פערי מדידות אוטומטיות של לחץ דם באמצעות חיישן אוטומטי (טונומטר) בעורקי התרדמה (קרוטיד) ועורקי הירך (פמורל). כשגל לחץ הדם מתקדם במהירות נמוכה – הדבר מצביע על עורקים גמישים, אולם התקדמות מהירה של הגל מצביעה על עורקים קשיחים וסיכון מוגבר לתחלואה קרדיו וסקולארית. עוד במאי 1999 דיווחו חוקרים צרפתיים בכתב העת Hypertension כי מצאו קשר ברור בין מדד PWV לתמותה ממחלות לב וכלי דם כעבור עשר שנים, כאשר נבדקים ברבעון הגבוה של המדד היו בסיכון גבוה פי 7.1 לתמותה בהשוואה לנבדקים ברבעון הנמוך.

בעבודה הנוכחית מצאו החוקרים רמות גבוהות של שומן ביטני עמוק ונוקשות בכלי הדם בקרב צעירים עם עודף משקל – מה שמצביע על קשר אפשרי בין התופעות.

שומן ביטני ורמות גבוהות של מדד PWV המצביעות על נוקשות בכלי הדם – היו גבוהים יותר בקרב צעירים עם השמנה בהשוואה לצעירים עם משקל תקין. קשר סטטיסטי בין שומן ביטני עמוק לבין נוקשות כלי הדם זוהה בשלוש קבוצות המחקר, ואילו קשר בין שומן ביטני תת עורי שאינו עמוק לבין עלייה במדד PWV – זוהה רק בקרב הצעירים הנבדקים עם משקל עודף וסוכרת ולא בקרב הצעירים שמשקלם תקין.   

החוקרים שפרסמו את ממצאיהם בכתב העת Pediatric Obesity, מציינים כי הממצאים מצביעים על כך שבקרב ילדים עם משקל עודף – שומן ביטני עמוק עשוי להוות אינדיקציה לסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם בגיל צעיר.

החוקרים מסכמים כי שומן ביטני ככל הנראה מוסיף לעלייה בסיבוכים קרדיו וסקולאריים בגיל צעיר שמתועדת בשנים האחרונות, וכי נדרשים מחקרים נוספים מעמיקים יותר לבחינת ההשלכות של השמנה בגילים צעירים ושומן ביטני בפרט, בהתאם לגיל שבו החל להיאגר בגוף.

השמנת ילדים והקורונה

המחקר מציע למעשה תובנות חדשות הנוגעות לקשר שבין השמנה לנוקשות בכלי הדם – המהווים סמנים לתחלואה קרדיו וסקולארית עתידית בגילי הבגרות.

בעשורים האחרונים מדווח בעולם כולו על עלייה בשיעור הילדים והנוער הסובלים מעודף משקל והשמנה. לפי נתונים שרוכזו בארגון המדינות המפותחות ה-OECD, נכון לשנת 2016 קרוב לשליש (31.4%) מהילדים בגילי 9-5 במדינות אלה מפתחים משקל עודף, כשבשיא ניצבת ארה"ב (43%), ישראל במקום השמיני והלא מחמיא (37.7%), ואילו במקום ה-43 בתחתית הרשימה ממוקמת הודו (8%).

בשנה וחצי האחרונות דווח על החמרה נוספת בממדי ההשמנה בקרב ילדים ונוער עם התפרצות מגפת הקורונה. בספטמבר 2021 פרסם המרכז האמריקאי לבקרת מחלות (CDC) התראה לציבור לאחר שמצא כי על פי מאגר נתונים נרחב בארה"ב, טרום הקורונה 16.1% תועדו עם השמנת יתר, כלומר מהאחוזון ה-95 ומעלה בטבלאות הגדילה, ואילו עם פרוץ מגפת הקורונה עלו שיעורי ההשמנה והגיעו למעל לחמישית מהנבדקים (22.4%) כבר באוגוסט 2020.

אובדן גמישות כלי הדם ונוקשותם מהווה תופעה רפואיות מדאיגה, מאחר והיא מובילה לעלייה במאמץ פעילות הלב, עלייה בנוקשות אבי העורקים ועלייה בצריכת החמצן בגוף, וגורמת עם הזמן להתרחבות אבי עורקים והתעבות החדר השמאלי בלב – וכך לעלייה בסיכון למחלות לב שונות, לרבות אי ספיקת לב.

בראיון לתקשורת עם פרסום הממצאים הנוכחיים מסר החוקר הבכיר, פרופ' ג'וזף קינדלר מהמחלקה למדעי התזונה באוניברסיטת ג'ורג'יה, כי "כולנו מודעים היטב לשיעורים המדאיגים של השמנה מילדות והסיכון לתחלואה כרונית נלווית הוא משמעותי. לצערנו, אנו נמצאים כיום בנקודה שבה אנו רואים את הנזקים החמורים הללו מוקדם יותר ויותר במהלך החיים". הנבדקים הצעירים ביותר שנצפו עם התקשחות כלי הדם במחקר הנוכחי היו רק בגיל 10 ולדברי פרופ' קינדלר, הממצא "די מדהים ומצער".

לדבריו של פרופ' קינדלר, "השמנה בילדות אינה נגרמת מסיבה אחת, אלא משילוב נסיבות, לרבות תזונה לא בריאה ומזון מהיר בכמויות גדולות, העדר פעילות גופנית, מחסור בשעות שינה וככל נראה גם גנטיקה. הממצאים מצביעים על בעיה שניתנת לפחות בחלקה למניעה, אך זה דורש יותר מאכילה של כמה פירות וירקות פה ושם, אלא השקעה ותשומת לב משמעותיים של אנשים, משפחות וקהילות".

Pediatric Obesity, doi: 10.1111/ijpo.12865