השמנה
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
ילדים עם עודף משקל חשופים לסיכון לחוסר ברזל
מטה אנליזה מבריטניה מזהה קשר בין עודף משקל בילדות לחוסר תזונתי מסוכן בברזל. מה הסכנות ואיך אפשר להימנע מהן?
בשנים האחרונות מתועדת עלייה מדאיגה בממדי ההשמנה בעולם – שמשפיעה גם על האוכלוסייה הבוגרת וניכרת גם בקרב ילדים ונוער. ארגונים רפואיים רבים הכריזו בשנים האחרונות מלחמה בהשמנה, שאף הוגדרה במדינות רבות ואף בישראל כמחלה. קווים מנחים כיום ממליצים להתייחס להרגלי התזונה של ילדים ולסיכון להשמנה כבר בגילי הינקות, וודאי בגילי הגן כשהילדים רוכשים הרגלי אכילה חברתיים מהסביבה.
העלייה בהיקף המתמודדים עם השמנה בילדות מלווה בעשורים האחרונים גם בעלייה מדאיגה בסיבוכי השמנה, וניתן לראות יותר ילדים עם סוכרת סוג 2 ובהתבגרות, יותר ילדים עם יתר לחץ דם, וגם מספר גדול יותר של ילדים שמאובחנים מחלות לב וכלי דם ומחלות דלקתיות כרוניות שבעבר היו נחלתם של מבוגרים, לפני עידן ההשמנה הנוכחי.
עתה מדווחים חוקרים מבריטניה כי גילו שלהשמנה בילדות נקשר סיבוך מדאיג נוסף – עלייה בסיכון להתפתחות חוסר בברזל – סיבוך אשר עלול לא רק להשפיע על חולשה מוגברת בחיי היומיום, אלא לפי מחקרים גם מעלה את הסיכון לנזקים מוחיים שאפילו עשויים להיות ארוכי טווח.
פגיעה בזיכרון ובריכוז
חסר בברזל מתפתח לרוב בהדרגה: בשלב הראשון מידלדלים מאגרי הברזל באיברים פריפריים ובמח העצם, ומצב זה מאובחן לרוב בבדיקה לרמות הפריטין בדם. בהמשך נפגע ייצור כדוריות הדם האדומות, ובשלב השלישי נפגע יצור ההמוגלובין ומאובחנת אנמיה. מצב זה של מחסור בהמוגלובין עשוי להתפתח גם מסיבות נוספות.
למחסור בברזל אצל ילדים יש השפעה שלילית על תפקוד המוח, לרבות פגיעה ביכולות זיכרון, ומצב זה מעלה את הסיכון לאוטיזם והפרעות קשב וריכוז.
החוקרים מבית הספר למדעי המזון והתזונה באוניברסיטת לידס בחנו במסגרת מטה אנליזה 83 מחקרים רפואיים מ-44 מדינות שכללו 190,443 נבדקים מתחת לגיל 25, בהם תועדו רמות הברזל וויטמינים ומינרלים נוספים בדם, לצד משקל הגוף ומדד ההשמנה BMI.
החוקרים מצאו שכיחות גבוהה של חוסר בברזל אצל ילדים ומתבגרים שמאובחנים הן עם תת-משקל והן עם עודף משקל. ככלל, ילדים עם עודף משקל והשמנת יתר היו בסיכוי גבוה ב-51% להיות עם חוסרים ברמות הברזל בדם, כאשר הסיכון היה חמור יותר לילדים עם השמנה (סיכון גבוה ב-88%) בהשוואה לילדים עם עודף משקל בלבד (סיכון גבוה ב-31%), אם כי ההבדלים בין הקבוצות לא היו מובהקים סטטיסטית, ככל הנראה בגלל שוני רב במאפיינים של ילדים בשתי הקבוצות.
המחקר לא מצא הבדל מובהק בין בנים לבנות עם משקל עודף ביחס לסיכון למחסור בברזל.
המחקר מומן על ידי מועצת המחקר הבריטית לביוטכנולוגיה ומדעי הביולוגיה (BBSRC), וממצאיו פורסמו בגיליון אפריל 2024 של כתב העת BMJ Global Health.
בשר, אגוזים ושקדים ופירות יבשים
חוסר בברזל כבר מוכר בעבודות רבות כאחד הסיבוכים של השמנת יתר בגיל מבוגר. במחקר מטאיוואן, שפורסם בספטמבר 2014 בכתב העת Nutrients, נמצא כי לנשים בוגרות עם השמנת יתר סיכוי גבוה פי 10.11 לסבול מחסר בברזל. העבודה הנוכחית היא הראשונה שבוחנת בהיקף נרחב את הקשר המדאיג בין עודף משקל לחוסר בברזל גם אצל ילדים.
המחבר הראשי של המחקר, ד"ר שיומיאן טאן (Tan) מאוניברסיטת לידס, אמר בהודעה לעיתונות עם פרסום הממצאים כי "הקשר בין תת תזונה ורכיבי מיקרו תזונה קריטיים לגדילה והתפתחות בילדות כבר מבוסס היטב, אך קיים פחות מידע על הסיכון לחוסר בברזל, ויטמין A ואבץ אצל ילדים ובני נוער הסובלים מעודף משקל או מהשמנת יתר – מה שהופך גם מצב זה לסוג של 'תת תזונה' שאינה מטופלת באופן הולם".
החוקרים קוראים להעמיק את ההבנה על השפעות האנמיה בילדות על התפתחות ילדים עם משקל עודף, ולבצע בדיקות לרמות הברזל בגוף לילדים עם משקל גוף חריג – כדי לאתר ילדים בסיכון לאנמיה ולהציע להם טיפולים תזונתיים ולעתים אף תרופתיים למניעת החמרת האנמיה והתפתחות סיבוכים קשים.
ממצאי המחקר הנוכחי מעלים למודעות את הסכנות בהתפתחות מחסור בברזל אצל ילדים והחשיבות באיתור התופעה במהירות. מחסור בברזל נוטה להתפתח כשצריכת הברזל ממקורות תזונתיים בגילי הילדות נמוכה. בגיל ההתבגרות חשופות למחסור בברזל בעיקר נערות על רקע אובדן דם במחזור החודשי.
ברזל מומלץ בעיקר מבשר רזה ובשר הודו, קטניות, אגוזים ושקדים, גרעינים ופירות יבשים ומזונות מועשרים בברזל. כמו כן, בעת צריכת מזונות עשירים בברזל מומלץ להימנע ממזונות שמפריעים לספיגת המינרל בגוף, כמו מוצרי חלב, קפאין וטאנין המצויים בקפה ותה וחומצה פיטית המצויה בדגנים מלאים. בהתאם לממצאי המחקר הנוכחי, ניתן להניח כי ילדים עם עודף משקל והשמנה לא אוכלים מוצרים עשירים בברזל – ומקורות הברזל במזונות המהירים המשמינים הם דלים, ולכן ילדים אלה נוטים לפתח חסרים.
כמו כן, יש ראיות ממחקרים בחיות כי משקל עודף מלווה בפעילות דלקתית מוגברת אשר משבשת את יכולת ספיגת הברזל ממקורות תזונתיים בגוף.
בסקר התזונה הלאומי לילדים בגילי 11-2 שנערך בשנים 2016-2015, נמצא כי צריכת הברזל הממוצעת לילדים בישראל עומדת על 9.1 מיליגרם ליום – 9.5 מיליגרם בממוצע ליום לבנים ו-8.7 מיליגרם בממוצע ליום לבנות, כאשר קרוב לעשירית (9.1%) צורכים ברזל מתחת לערכי הייחוס – 11.8% מהבנות ו-6.6% מהבנים.