מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר איתי גור אריה
מנהל היחידה לשיכוך כאב בשיבא, תל השומר. ד"ר גור-אריה כותב הספר "כאב, מאבחנה ועד הקלה"
עידית רונן
עידית רונן
אחות מומחית לטיפול בכאב, יו"ר יוצאת של פורום הסיעוד לטיפול בכאב. עבדתי שנים רבות במרכז שניידר לרפואת ילדים בריכוז ותיאום הטיפול הכאב כמו כן, ריכזתי את תחום בטיחות המטופל וניהול סיכונים וכיהנתי כאחות הועדה לילד בסיכון.
ד
ד"ר גור רות
אני מומחית בנוירוכירורגיה וברפואת כאב ומשמשת כרופאת כאב בכירה במרפאת הכאב בשיבא. אני מתמחה בעיקר בכאבים שמקורם במערכת העצבים המרכזית: כאבי ראש, כאבי פנים כאבים הנובעים מבעיות נוריולוגיות, כאבים שמקורם בעמוד השדרה לכל אורכו, הרפס, ועוד. אני מתמחה בעיקר בפעולות פולשניות לטיפול בכאב, אולם אמונה גם על הטיפול התרופתי.
אלה סטולר
אלה סטולר
פיזיותרפיסטית, BPT,MPT. מתמחה בשיקום אורטופדי, כאב כרוני ותסמונות כאב לרבות CRPS. בעלת 10 שנות ניסיון בניהול מחלקת אשפוז יום שיקומי בבית החולים "רעות". מאמינה בשיקום פונקציונאלי, תוך הסתכלות הוליסטית על האדם כמכלול. דוגלת בעבודה שיקומית רב מקצועית, לצורך קידום מטרות תפקודיות של המטופלים. בוגרת קורסים כגון: דיקור מערבי (DRY NEEDLING), נוירודינאמיקה קלינית, טכניקות מיופציאליות, הנחיית קבוצות ועוד.
ד
ד"ר גלעד וסרמן
מומחה לרפואת הפה, בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה משנת 2012 ותוכנית ההתמחות ברפואת הפה באותו מוסד משנת 2018. במהלך לימודיו השלים גם תואר מוסמך מחקרי (MSc) במדעי הרפואה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה. אחראי המרפאה לכאבי פנים, לסתות, ומפרקי הלסת במרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב), ובמרפאה פרטית. מאמין ומקיים גישה מולטידיסיפלינרית בטיפול.
ד
ד"ר גיא אלאור
אני מומחה בנוירוכירורגיה, עוסק וברפואת כאב במרפאת הכאב בשיבא. אני מטפל בכל סוגי הכאב, מעבר לטיפול תרופתי יש לי עניין מיוחד בטיפול פולשני לכאב במערכת העצבים המרכזית והפריפרית: עצבי הפנים, עמוד שידרה, קיצוב עצבי מרכזי ופריפרי ושחרור כירורגי של עצבים.
ד
ד"ר נטלי שליט
אני רופאה מומחית ברפואה פנימית וברפואה לשיכוך כאב. רופאה בכירה במכון לרפואת שיכוך כאב בתל השומר ועומדת בראש המרפאה לשיכוך כאב בגיל השלישי. עוסקת בעיקר בשיכוך כאב בגיל המבוגר הנובע ממחלות כרוניות מורכבות, כמו נוירופתיה משנית לסוכרת או כאב נלווה לאוסתאופורוזיס ושברים. אני מאמינה במבט רב מערכתי על המטופל המבוגר, תוך התחשבות במכלול מחלות הרקע והטיפול התרופתי המורכב אותו הוא נוטל.

מובילי קהילה

לימור חורש
לימור חורש
היי חברים :) שמי לימור, לוקה בכאב כרוני מתחילת שנת 2011 עקב תאונה. כיום, לצד הכאבים והמחלה, כל מטרתי היא לאפשר למטופלים, למשפחותיהם ולאנשי מקצוע לבנות סביבת חיים בריאה המבוססת על הבנה, אמפתיה והתחשבות הדדית. בכוונתי לתת הכוונה לרכישת כלים, לתת מקום לדבר על מה שאסור, על מה שמותר ולא נעים, ולתת לכם הזדמנות להכיר ולפגוש זה את זה.
כמוניכאבחדשותילדים מחקים את האופן בו הוריהם מתמודדים עם כאב

ילדים מחקים את האופן בו הוריהם מתמודדים עם כאב

חוקרים מצאו קשר בין התגובות לכאב שמבטאים הורים לבין האופן בו ילדיהם, גם כשבגרו, מתמודדים עם כאב


תגובת ההורים לכאב משפיעה על ביטויי הכאב של ילדיהם (צילום: panthermedia)
תגובת ההורים לכאב משפיעה על ביטויי הכאב של ילדיהם (צילום: panthermedia)

 

חוקרים מצאו קשר בין "הגזמה הורית" שבאה לידי ביטוי בתגובת ההורים לכאב, לבין האופן שבו ילדיהם חווים, מתארים, מדרגים ומתמודדים עם תופעת הכאב. כך עולה ממאמר שפורסם בכתב העת International Journal of Behavioral Medicine.

 

החוקרים מבית החולים האוניברסיטאי Split בקרואטיה שיערו שלהגזמה ("קטסטרופיזציה") של הורים כתגובה לכאב תהיה השלכה ישירה על הדרך בה ילדיהם יחוו ויגיבו לתופעת הכאב בהתבגרותם.

 

קבוצת המחקר כללה 285 נבדקים: 100 מטופלים במסגרות טיפול לכאב כרוני, 85 הורים ו- 100 ילדים בוגרים מ- 100 משפחות.

 

רמת ההגזמה של ביטויי הכאב נבדקה באמצעות סקלת ביטויי כאב, ועוצמת הכאב עצמו נמדדה באמצעות סרגל כאב מספרי (נומרי).

 

ממצאי המחקר תומכים בקיום קשר חיובי בין סגנון ביטויי הכאב של ההורים לבין זה של ילדיהם הבוגרים. ביטויי התנהגות הוריים "מוגזמים " בתגובה לכאב, הסבירו כ- 20 אחוז מהשונות של ביטויי כאב "מוגזמים" בקרב ילדיהם הבוגרים. יתכן, כי למשפחות יש סגנון התנהגות קוגניטיבי ייחודי בהקשר לתופעת הכאב, הקשור לאופן שבו הילד מגיב לחוויה זו.

 

מודל התמודדות קהילתי (Communal coping model) מאיר נקודת מבט שונה על דרך ההתמודדות עם תופעת הכאב. לפיו, התמודדות עם הכאב הינה תוצר של תכונות אישיות וחלק מסגנון התמודדות רחב יותר, המשקף אלמנטים תקשורתיים בהקשר לתופעת הכאב במסגרת משפחתית קרובה. הגזמה בביטויי הכאב מלווה במצבי לחץ ונכות תפקודית. אנשים המאופיינים בקטסטרופיזציה, מביעים את מצוקתם באופן גלוי, תוך חיפוש מקסימאלי של סיוע ותמיכה חברתית. כל זאת, מתוך תחושה של איום וחוסר אונים. ההשערה היא שתופעה זו, הינה פועל יוצא של למידה מהאחר.

 

בסקירת ספרות נמצאו עבודות שהתמקדו בהשפעה ההורית על תגובת ילדים לכאב כמו: 

 

ילדים שתגובתם לגירוי כאב הייתה מתונה נטו להעצים את ביטויי הכאב לאחר אינטראקציה עם ההורים הקשורה לכאב וכאשר נמסר להם שההורה צופה בהם.

 

לדיווח הורה אודות סגנון התמודדותו עם הכאב נמצא קשר עם דיווח מתבגרים על רמת הנכות פיסית, הגזמה בביטויי הכאב, דיכאון ואיכות חיים.

 

בקרב ילדים הסובלים ממחלת שגרון כרונית נמצא קשר בין דירוג גבוה של עוצמת הכאב וריבוי אתרי כאב לבין תלונות כאב של הוריהם ובמשפחתם המורחבת.

 

המסקנות מהמחקר החדש ומהעבודות האחרות, הן כי על הטיפול בכאב לכלול הערכה כוללנית של אירועי כאב במסגרת המשפחה, וכי קיים צורך להדריך הורים- במיוחד אלה שסובלים כיום או בעלי עבר של אירועי כאב- כיצד ניתן לסייע לילד להתמודד עם כאב.

 

 

Int J Behav Med. 2011 Mar 8 
 

אפרת_זיו
26/04/11 15:19

וכפי שעושים בד"כ את הטעויות על הילד הראשון, עם הילד השנ כבר למדתי להצניע את מכאוביי וקיטוריי.
השיקוף הוא ממש 1:1. הראשון , הבכור, נוטה לדאוג לעצמו יותר, לקחת "קשה" כל דבר, לתת פורקן לכל מכאוב (ולחפש פלסטרים) והשני - נופל וקם, כאילו כלום וממשיך בחיוך ואנרגיות קדימה.