בשנים האחרונות מדווח בעולם המערבי על עלייה בשכיחותן של אסתמה ואלרגיות, כשאחד ההסברים לתופעה זו מוכר בשם 'תיאוריית ההיגיינה', ולפיה במדינות המתקדמות בהן רמת הניקיון וההיגיינה גבוהות במיוחד רואים עלייה בשכיחות מחלות דלקתיות, אלרגיות, אסתמה ומחלות אוטואימוניות, שהמשותף לכולן הוא תגובה חריגה ולא מותאמת של המערכת החיסונית כתוצאה מעודף היגיינה. זאת מכיוון שעל הגוף ומערכת החיסון להיחשף לחיידקים וזיהומים, במידה מסוימת, כדי להתאמן ולהתכוונן.

על רקע מגמה זו גוברת בשנים האחרונות המודעות לתופעת האלרגיות למזונות שמתפתחת לפי מחקרים בקרב 2% עד 6% מהילדים וקיימת בקרב עד 3% מהמבוגרים. למרות שכל מזון עלול לגרום לתגובה אלרגית, בפועל מספר מצומצם של מזונות גורמים ל-95% מהאלרגיות למזון, ובכללם חלב, סויה, ביצים, בוטנים, שומשום, אגוזים, https://www.camoni.co.il/%D7%A9%D7%A7%D7%93%D7%99%D7%9D--%D7%9B%D7%9C-%D7%9E%D7%94-%D7%A9%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%91-%D7%9C%D7%93%D7%A2%D7%AAשקדים, דגים ופירות ים, קטניות ופירות מסוימים כמו תות ומנגו. אלרגיה לחלב פרה היא השכיחה מבין האלרגיות למזונות, ונגרמת מיצירת נוגדנים לחלבוני החלב, והיא מתפתחת לרוב כבר בחשיפות ראשונות לחלה פרה בקרב 0.5% מהתינוקות, ובחלק מהמקרים חולפת בגילי הילדות המוקדמת.

אלרגיות למזון מערבות סיבוכים רפואיים שונים, לרבות סיבוכים מסכני חיים, עלייה ברמות החרדה ופגיעה משמעותית באיכות החיים. בשנים האחרונות פורסמו עבודות שזיהו עיכוב בגדילה בקרב ילדים עם אלרגיה לחלב פרה, וכעת נמצא במחקר ישראלי כי לאורך זמן אלרגיה זו עלולה להוביל להפרעות גדילה שבאות לביטוי בבגרות - כשמגיעים לגובה הסופי - בפגיעה בפוטנציאל הגביהה.

החוקרים מבית הספר למדעי התזונה של האוניברסיטה העברית והמרכז הרפואי אסף הרופא בחנו בין יולי 2012 לינואר 2017 מדגם של 87 מטופלים עם אלרגיה לחלב פרה בין גיל 17 ל-23, בגיל 19.5 שנים בממוצע, ולצדם 36 נבדקים ללא אלרגיה לחלב פרה, שנכללו בקבוצת ביקורת בגילים דומים. החוקרים אספו מדדים הנוגעים לתזונה ולגדילה של הנבדקים השונים. נבדקים עם מצבים רפואיים או כאלו המקבלים טיפול תרופתי שעשוי לפגוע בעצמות ו/או בתהליך הגדילה (מלבד אסתמה) לא הוכנסו למחקר. לא תועדו הבדלים בהרגלי פעילות גופנית בין נבדקים בקבוצת המחקר לנבדקים בקבוצת הביקורת.

בנוסף, הציון המצביע על הפער בין הגובה בפועל לבין פוטנציאל הגובה היה אף הוא בקבוצת המחקר גבוה פי 6.5 מהציון הממוצע בקבוצת הביקורת. יחד עם זאת, לא זוהו פערים במשקל בין נבדקים בשתי הקבוצות.

מחסור בוויטמינים ומינרלים

בהערכה התזונתית, נמצא כי בהשוואה לנבדקים בקבוצת הביקורת, מטופלים אלרגיים לחלב פרה צרכו באופן משמעותי פחות חלבון וויטמינים מסוימים, לרבות ויטמין A, ויטמין B12 וכן ריבופלבין (ויטמין B2), וגם מינרלים החיוניים להתפתחות, לרבות סידן, מגנזיום, זרחן, אשלגן ואבץ. יחד עם זאת לא תועדו הבדלים בין הקבוצות בצריכת הקלוריות הכוללת ליום וכן בצריכת פחמימות ושומנים ובצריכת ויטמין B1 (תיאמין), ויטמין C, ויטמין E וברזל.

בעוד שצריכת החלבון הממוצעת הכוללת הייתה גבוהה מההמלצות התזונתיות הבינלאומיות המקובלות, כרבע מהמטופלים האלרגיים צרכו פחות מהמומלץ בהשוואה ל-5.9% בלבד בקבוצת הביקורת.

צריכת הסידן הממוצעת הייתה נמוכה מההמלצות בשתי הקבוצות, אך עמדה על 26% בלבד מהצריכה היומית המומלצת בקבוצת המטופלים האלרגיים בהשוואה ל-81% מההמלצות בקבוצת הביקורת.

גם בצריכת ויטמין A תועדו פערים משמעותיים בין קבוצת המטופלים האלרגיים (צרכו בממוצע 31% מהכמות היומית המומלצת) לבין קבוצת הביקורת (52% מהכמות היומית המומלצת).

החוקרים מסכמים כי "בוגרים צעירים עם אלרגיה לחלב פרה מהילדות נמצאים בסיכון שלא להגיע לפוטנציאל הגובה שלהם. יש חשיבות רבה בניטור הגדילה והתזונה ובמתן התערבויות תזונתיות ראויות בקבוצת סיכון זו".

במחקר השתתפו ד"ר טלי סיני, ד"ר מיכאל גולדברג, ד"ר ליאת נחשון, רוני עמיצור-לוי, תמר יחיא, פרופ' יצחק כץ, פרופ' אפרת מונסונגו אורנן וד"ר ארנון אליצור, וממצאיו דווחו בכתב העת Journal of Allergy and Clinical Immunology in Practice.

חלב תורם לגדילה

החוקרים מספקים מספר הסברים אפשריים לקומתם הנמוכה של בוגרים צעירים עם אלרגיה לחלב מילדות, כשבראשם המחסור ברכיבים תזונתיים חיוניים לגדילה והתפתחות. מחקרים בעבר כבר הדגימו כי ילדים עם אלרגיות לחלב סובלים מצריכה נמוכה מדי של סידן, ויטמין D וכמות קלוריות כוללת.

סידן מהווה מקור משמעותי לגדילה, וארגוני בריאות בעולם ממליצים על צריכת חלב ומוצריו העשירים בסידן בתקופת הילדות לצורך גדילה תקינה. בגילי הילדות וההתבגרות והבגרות המוקדמת – עד גיל 30, כשמתפתחות ונבנות העצמות, יש חשיבות לצריכת סידן וויטמין D לפי ההמלצות לצורך תהליך גדילה תקין של השלד ולצבירה מיטבית של מסת העצם, שתשמש את האדם למשך כל ימי חייו. בנוסף, ידוע כי חלב הוא מקור חיוני לחלבון, ויש לו תפקיד משמעותי בתהליך הצמיחה לגובה של ילדים.

כמו כן, קומה נמוכה אצל האלרגיים לחלב פרה עשויה להיות קשורה גם בתחלואה נלווית באסתמה ושימוש במשאפים המכילים סטרואידים, וזאת על רקע עבודות שהראו כי משאפים אלה קשורים בירידה בפגיעה בפוטנציאל הצמיחה לגובה.

החוקרים מציינים כי המחקר בוצע באופן רטרוספקטיבי, ולא בחן את הצמיחה לגובה במסגרת מעקב פעיל, וממליצים לבצע בדיקה נוספת לאורך זמן כדי לזהות בזמן אמת את השפעותיה של אלרגיה לחלב על תהליך הגביהה.

Journal of Allergy and Clinical Immunology in Practice, doi: 10.1016/j.jaip.2018.11.038.