מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותיוצרים כלי דם מתאי גזע

יוצרים כלי דם מתאי גזע

חוקרים ישראלים הצליחו ליצור כלי דם חדשים בעזרת תאי גזע עובריים


כשהוזרקו לשריר רגל של עכבר בו נחסמה זרימת הדם, הפריציטים יצרו כלי דם חדשים (צילום: Shutterstock)
כשהוזרקו לשריר רגל של עכבר בו נחסמה זרימת הדם, הפריציטים יצרו כלי דם חדשים (צילום: Shutterstock)

 

חוקרים מהמרכז הרפואי רמב"ם ומהטכניון הצליחו ליצור כלי דם חדשים יש מאין בעזרת תאי גזע עובריים שתוכנתו מחדש.

 

במחקר פורץ הדרך הופקו תאים הנקראים פריציטים – תאים בעלי תפקיד מכריע בבניית כלי דם ותפקודם. ההפקה נעשתה במהלך התמיינות של תאי גזע עובריים באמצעות סמנים אופייניים הנמצאים על קרום התאים. הפרציטים גודלו והתרבו במעבדה בכמויות גדולות המתאימות לטיפול במחלות לב וכלי דם.

 

כשהוזרקו לתוך שריר רגל של עכבר בו נחסמה זרימת הדם כמעט במלואה, הפריציטים יצרו כלי דם חדשים ושיקמו את תאי השריר שנפגעו מחוסר אספקת חמצן. הניסוי מדמה טיפול בנזק שנגרם לשריר או לרקמה כתוצאה מהפרעה באספקת דם, תופעה המאפיינת סיבוכים הקשורים למחלות שכיחות כגון מחלות לב, כלי דם וסוכרת.

 

הפריציטים הופקו הן מתאי גזע עובריים שמקורם בביציות מופרות שנתרמו למחקר והן מתאי גזע מושרים – תאים שנלקחו ממבוגר ותוכנתו מחדש באמצעות מניפולציות גנטיות לתאים עם תכונות עובריות. בדומה לתאי גזע עובריים, תאי גזע מושרים יכולים להתמיין לכל תא ורקמה בגוף האדם. היתרון של תאי גזע מושרים הוא שמאחר וניתן להפיקם מהחולה עצמו, השתלה של פריציטים שמקורם בתאים אלה תביא לריפוי הרקמה הפגועה ללא דחייה של התאים על-ידי גוף החולה.

 

למחקר שפורסם בכתב העת היוקרתי Circulation של האגודה האמריקאית לקרדיולוגיה, חשיבות הן להבנת תהליכי התפתחות כלי דם והן לטיפול במחלות שכיחות בהן קיימת פגיעה באספקת הדם ללב, לגפיים וכדומה.

 

"מדובר במחקר פורץ דרך עם השלכות רחבות לתחומים רבים" אומר פרופסור רפי ביאר, מנהל רמב"ם "הדרך ליישום בחולים עוד ארוכה, אך אני רואה כאן פוטנציאל אדיר, שניתן יהיה לממש בעוד מספר שנים לא רב".

 

 

עוד כתבות בריאות באתר מוטק'ה