שנת 2013 הייתה שנה בה הבשילו תרופות חדשות ופרצו רעיונות חדשים ומסעירים בתחום הטרשת הנפוצה, שאנו מקווים שיגדלו וישפרו אף יותר את הטיפול במחלה. ריכזנו את ההתפתחויות החדשניות והמבטיחות ביותר.

תרופות חדשות

התרופות האוראליות החדשות - הטקפידרה והאובגיו - שאושרו על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) נכנסו השנה גם לסל התרופות הישראלי, מה שמרחיב את אפשרויות הטיפול. התרופות הראו יעילות טובה כמו הזריקות הוותיקות ובחלק מהמחקרים אף מעבר לכך.

במקביל לתרופות החדשות שכבר בשימוש, נמשך הניסיון לפתח תרופות נוספות. המבטיח בין כל הניסיונות הוא ניסוי שבוחן שלוש תרופות במקביל - כולן תרופות שכבר קיימות למחלות אחרות. מכיוון שכבר אוששה בטיחותן של תרופות אלה בקרב בני אדם, תהליך האישור צפוי להיות מהיר - בתקווה שאכן לפחות אחת מהן תפרוץ דרך חדשה.

שיקום ובנייה מחדש

במקביל לעיכוב המחלה על-ידי הטיפול התרופתי, תמיד עובדים על דרכים לבנות מחדש את התאים או המיאלין (החומר המבודד ומגן על תאי העצב) שנפגעו בעקבות המחלה.

ב-2013 אושר לראשונה על-ידי ה-FDA ניסוי רשמי בטיפול בתאי גזע. המטרה הראשונית היא שהזרקת תאי הגזע תפחית את הדלקתיות ותעכב את המחלה, אך שאיפת החוקרים שתאים אלו יאפשרו "להפוך את המחלה" - יעודדו את שיקום המיאלין שנפגע. במחקר אחר, הצליחו לקחת תאי עור אנושיים ולהמיר אותם לתאי גזע. אותם תאי גזע הצליחו לייצר שכבת מיאלין בעכברים שנולדו ללא מיאלין. התקווה היא ששיטה דומה, המתאימה לבני אדם, תעזור לייצור המיאלין במקומות בהם הוא נפגע בשל המחלה. 

במקביל חושבים המדענים על התהליך הטבעי של בניית ושיקום המיאלין בגופנו, וכיצד ניתן להגביר תהליכים אלה. בניתוח כל החומרים המעורבים בתהליך, מצאו חוקרים מאוניברסיטאות אדינבורג וקיימברידג' את החלבון endothelin 2 וצוות אחר מאוניברסיטת סטנפורד את האנזים SIRT1. שני חומרים אלה כבר הוכיחו במבחני המעבדה את יכולתם לזרז את שיקום המיאלין וכעת החוקרים עובדים על הפיכתם לטיפול יעיל ונגיש לבני אדם. בנוסף, באוניברסיטת בוסטון הצליחו בעזרת החלבון קלוטו להביא להבשלתם המהירה של התאים האחראים על ייצור המיאלין ובכך לעורר ולהגביר את קצב שיקומו.

סמנים לזיהוי והתקדמות המחלה

ככל שהמחלה מאובחנת מהר יותר, כך השפעותיה העתידיות קלות יותר. גם לאחר שאובחנה המחלה, זיהוי מוקדם של שינוי בקצב או מהלך המחלה יביא להתאמת טיפול טוב יותר. בנוסף לערך הטיפולי, זיהוי סימנים מוקדמים למחלה מצביע על התקדמות מחקרית לקראת פיצוח המכניזם העומד בבסיס הטרשת הנפוצה.

ב-2013 חוקרים מצאו את קבוצת חלבונים המאפיינים התקף ראשון של טרשת נפוצה ואת החלבון Fetuin-A. מעבר לסימנים הביולוגים, גם שיטות ההדמיה מתקדמות - חוקרים הצליחו לפתח מולקולה הנקשרת למיאלין וצובעת אותה, כך שתהייה ברורה ומדידה יותר בסריקת PET.

סטירואידים "לייט"

עד שיהיה טיפול שימנע או יעצור את המחלה, רוב האנשים עם טרשת נפוצה יאלצו מידי פעם לעבור התקפים ולקבל (לרוב) טיפול בסטרואידים כדי לעצור אותם. הסטרואידים מאוד יעילים אך יש לקחת אותם במינונים גבוהים לאורך מספר ימים, מה שעלול לגרום לתופעות לוואי רבות. בסוף השנה שחלפה החל ניסוי ראשון בטיפול הנקרא 2B3-201. הטיפול החדש מבוסס על החומר הפעיל בסטרואידים, אך הוא משולב עם טכנולוגיה המאפשרת טיפול ממוקד יותר במוח עם מינונים נמוכים יותר. הטיפול, אם יצלח את שלבי הניסוי, יהווה תחליף קצר, יעיל וכמעט ללא תופעות לוואי לטיפול המוכר בסטרואידים.