ישנה שאלה גדולה בקרב אלו עם התקף ראשון של טרשת נפוצה - עוד טרם האבחנה הסופית וגם בקרב המאובחנים החדשים - האם כדאי להתחיל בטיפול תרופתי? ואם כן, אז מתי?

מחקר חדש בא לבחון נושא זה. החוקרים עקבו במשך 10 שנים אחר אנשים להם היה התקף קליני בודד והיו בסיכון גבוה לפתח (להיות מאובחנים בעתיד עם) טרשת נפוצה. 24 מרכזים ברחבי אמריקה הצפונית השתתפו במחקר שכלל שתי קבוצות. האחת כללה 81 נבדקים שקיבלו טיפול מיידי באינטרפרון והשניה - קבוצת ביקורת שכללה 74 נבדקים שקיבלו פלצבו. קבוצת הטיפול המיידי החלה לקבל את זריקות האינטרפרון חודש לאחר האבחון של האירוע הקליני הבודד ואילו קבוצת הביקורת החלה לקבל את הטיפול האמיתי רק לאחר זמן - 30 חודשים בממוצע.

מהממצאים שפורסמו בכתב העת Archives of Neurology עולה כי בקרב הקבוצה שקיבלה טיפול מיידי היו פחות אנשים שקיבלו אבחנה וודאית של טרשת נפוצה ובנוסף היו להם פחות התקפים בין השנה ה-5 עד ה-10 מתחילת הטיפול. לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות ברמת הנכות אליה הגיעו, בנפח וכמות הנגעים כפי שנצפים ב- MRI או במספר המטופלים שפיתחו מהלך מחלה פרוגרסיבי.

מסקנת החוקרים היא כי טיפול מוקדם מפחית את כמות ההתקפים לאורך 10 השנים הראשונות (לפחות), אך לא קשור לרמת נכות או פגיעה נוירולוגית נמוכה יותר. החוקרים ממליצים למקד את המחקר בהמשך במאפייני המאובחנים החדשים אשר יעזרו לנבא למי נחוץ טיפול מיידי ומי הם ברי המזל שמצבם יישאר יציב גם ללא טיפול, לפחות בשלבים הראשונים.

Arch Neurol. 2012;69(2):183-190