מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

טרשת נפוצה

מנהלי קהילה

ערן ברקוביץ
ערן ברקוביץ
פסיכולוג רפואי מומחה.
פרופ'-איתן-אוריאל
פרופ'-איתן-אוריאל
מומחה בנוירולוגיה, בעל תואר שני במחלות כלי דם של המוח. מנהל המחלקה הנוירולוגית מרכז רפואי בלינסון. מזכיר האיגוד הנוירולוגי בישראל.
ד
ד"ר יובל כרמון
רופא בכיר במחלקה הנוירולוגית ביה"ח מאיר.מנהל מרפאת טרשת נפוצה.
ד
ד"ר אסתר גנלין
רופאה בכירה במכון הנוירולוגי בביה"ח שניידר ומנהלת המרפאה הנוירואימונולוגית בו. בוגרת רפואה בטכניון בהצטיינות. בעלת תואר שני באימונולוגיה בהצטיינות יתרה (אוניברסיטת תל אביב) ותואר דוקטור בביוכימיה (הטכניון). משלבת מחקר קליני ובסיסי בתחום טרשת נפוצה בילדים. חברה בקבוצת המחקר הבין לאומית לטרשת נפוצה בילדים- International Pediatric Multiple Sclerosis Study Group (IPMSSG)

מובילי קהילה

פזית
פזית
הייתי בריאה ורופאת שיניים. כיום , חולה בטרשת נפוצה ואומנית קרמיקה, מציירת ומטפלת באמצעות אומנות. קודם כל אמא לשני ילדים נפלאים וחברה עם כמה אנשים חמים וחכמים. יש מתנה ביכולת ליצור ... זה מאפשר נתינה הלאה וידיעה שגם מי שלא מכיר אותי אישית יוכל לקבל משהו ממני שישמח ויגרום לו הנאה. זו הסיבה שאני כותבת פה. לעזור ולהשיא עצה וגם לקבל ידע ממי ששותפים לדרך הטרשים של טרשת נפוצה בדרך זו או אחרת. 
לביא שיפמן - MS ישראל
לביא שיפמן - MS ישראל
לביא שיפמן הוא ממיסדי חברת MS ישראל בע"מ (חל"צ) ומכהן בה, בהתנדבות, כדירקטור. חברת MS ישראל יוזמת ומנהלת מגוון רחב של פעילויות לחולים בטרשת נפוצה, תוך שהיא מעלה את המודעות הציבורית למחלה, להשלכותיה ותופעות הלוואי שלה. בהשכלתו, הוא מוסמך של הטכניון בחיפה בהנדסת מחשבים, עם התמקדות בתחום רשתות תקשורת ונתונים וכמו כן בוגר, בהצטיינות, של התוכנית לניהול עסקי בכיר של האוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1990, לאחר שירות קבע בממר"מ, לביא היה ממקימי הסניף הישראלי של חברת מיקרוסופט בישראל (עובד מס. 2) והמנהל הטכני הראשון שלה. בהמשך כיהן גם כסמנכ"ל השיווק והמכירות של מיקרוסופט ישראל ללקוחות גדולים במשק הישראלי. בנוסף לפעילות ההתנדבותית ב-MS ישראל לביא מכהן מזה כ-4 שנים כחבר ועד בעמותת איגוד האינטרנט הישראלי. כמו כן, לביא הוא המקים, הבעלים והעורך הראשי של האתר www.netcheif.com - המספק ידע נרחב ביותר על תחום האינטרנט והתקשורת, תוך התמקדות בסביבה הביתית. לביא נשוי לאורלי שאובחנה כחולת טרשת נפוצה לפני כ-20 שנה, הוא מתגורר בבת-ים ואב לבן ולבת.
עירית לוזון - הבית לחולי טרשת נפוצה
עירית לוזון - הבית לחולי טרשת נפוצה
קהילת הבית לחולי טרשת נפוצה ו-CARE GIVERS הגדולה בישראל של אלפי חולים ובני משפחות, בני זוג וחברים מהמעגלים הקרובים. קהילה תומכת, המפגישה בין חולים וותיקים לחדשים, ומעניקה "במה" להעברת הסיפור האישי, באמצעות ראיונות טלוויזיה, רדיו, ותקשורת כתובה. קהילה שבה אנו מפעילים מערך של תכנים רלוונטיים המתחלפים מידי חודש, סדנאות והרצאות בלייב של אנשי מקצוע ברי סמכא ושל חולים המעניקים מהידע ומסיפורי החיים שלהם ונותנים השראה, מתוך רצון להשפיע, לחולל שינויים, לתמוך ולהנגיש מידע חיוני ומשמעותי לחולים ולסובבים אותם. המלצה נכונה, של חולה וותיק או של איש מקצוע, כאן ועכשיו, יכולה לשנות מהלך חיים של חולים אחרים! הצטרפו אלינו לקהילה חזקה ומשפיעה – הבית לחולי טרשת נפוצה - בפייסבוק
כמוניטרשת נפוצהחדשותטרשת נפוצה: לטפל עוד לפני האבחנה

טרשת נפוצה: לטפל עוד לפני האבחנה

מחקר חדש מצביע על תוצאות טובות בנבדקים שהחלו טיפול תרופתי לטרשת נפוצה כבר עם הופעת הסימנים הראשונים שיכולים להעיד על הופעת המחלה בעתיד, זאת אומרת – לפני שיש אבחנה ודאית


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

טרשת נפוצה היא מחלה אוטואימונית כרונית. אצל אנשים עם טרשת נפוצה תאי מערכת החיסון תוקפים את המיאלין - החומר המבודד ומגן על סיבי העצב במערכת העצבים המרכזית (המוח וחוט השדרה). משמעות האיבוד של החומר המבודד היא פגיעה ביכולת העצבים להעביר מידע. פגיעה זו מובילה לתסמינים שונים - כמו פגיעה בראייה, נימולים או חוסר תחושה - בהתאם למיקום בו נגרם הנזק למיאלין.

 

אירוע קליני בודד (CIS - Clinically isolated syndrome) הוא האירוע הנוירולוגי הראשון אשר נמשך למעלה מ-24 שעות. באירוע הקליני מופיעים תסמינים הדומים לאלה המופיעים בהתקף טרשת נפוצה וניתן לראות פגיעה במיאלין (נגעים במוח) בבדיקת MRI.

 

אצל רוב האנשים שחוו אירוע קליני בודד, יתברר בעתיד שזה היה הסימן הראשון למחלת הטרשת הנפוצה. זאת אומרת – בהמשך יהיו עוד סימנים נוירולוגים לטרשת נפוצה ותתקבל אבחנה ודאית של המחלה. עם זאת, לא כל מי שחווה CIS יפתח בעתיד טרשת נפוצה, אצל חלקם מדובר בהתקף בודד והם לא יחוו בעתיד התקפות של מערכת החיסון על המיאלין.

 

בשנים האחרונות פורסמו מחקרים שמצאו יתרון בהתחלת טיפול תרופתי לטרשת נפוצה כבר לאחר אירוע קליני בודד, לרבות במניעה או דחייה של התקף נוסף ובעקבותיו קבלת אבחנה של טרשת נפוצה. 

 

במחקר חדש, שממצאיו פורסמו בכתב העת Neurology, חוקרים ממספר מוסדות באירופה וקנדה ביקשו לבחון את התוצאות של התחלת טיפול כבר בעת האבחנה של אירוע קליני בודד בהשוואה לעיכוב הטיפול, וזאת בטווח הארוך – 11 שנים לאחר האירוע הראשון.

 

המחקר נערך בקרב 468 אנשים שחוו אירוע נוירולוגי בודד, שבא לידי ביטוי בתסמינים נוירולוגים כגון נימולים, בעיות בראייה ובעיות בשיווי המשקל וממצאים ב-MRI שיכולים להתאים לאבחנה של טרשת נפוצה.

 

הנבדקים חולקו באופן רנדומלי לשתי קבוצות: 'קבוצת הטיפול המוקדם' – בה הנבדקים קיבלו את התרופה בטאפרון (interferon-1b) מיד לאחר האירוע ו'קבוצת הטיפול המעוכב' – בה הנבדקים החלו לקבל טיפול דמה (פלצבו) מיד לאחר האירוע ובהמשך החליפו לטיפול תרופתי למחלה (בטאפרון או תרופה אחרת) לאחר שאובחנו עם טרשת נפוצה או לאחר שחלפו שנתיים או יותר מתחילת המעקב. לאחר 11 שנים, רק 278 מהנבדקים נותרו במעקב - 167 בקבוצת הטיפול המוקדם ו-111 בקבוצת הטיפול המעוכב.

 

סיכון מופחת בשליש לאבחנה של טרשת נפוצה 

 

ניתוח הנתונים הראה שלנבדקים שקיבלו את הטיפול המוקדם היה סיכון נמוך ב-33% להיות מאובחנים עם טרשת נפוצה במהלך המעקב, בהשוואה לקבוצת הטיפול המעוכב.

 

בנוסף, הזמן שעבר מהאירוע הנוירולוגי הבודד ועד שהופיע התקף נוסף היה ארוך יותר בקרב נבדקים שקיבלו טיפול מוקדם – הזמן החציוני עד להתקף נוסף היה 931 ימים בקבוצת הטיפול המעוכב, בהשוואה ל-1,888 ימים בקבוצת הטיפול המוקדם.

 

קבוצת הטיפול המוקדם חוותה גם פחות התקפים – ממוצע ההתקפים השנתי עמד על 0.21 בקבוצת הטיפול המוקדם לעומת 0.26 בקבוצת הטיפול המעוכב – כ-19% פחות.

 

לעומת זאת, לא נמצאו בין הקבוצות הבדלים באשר למדד הנכות - לאחר 11 שנים שתי הקבוצות הגיעו למדד EDSS חציוני=2. בנוסף, לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות כאשר נאמד הנזק המוחי הנגרם ממחלת הטרשת הנפוצה, כפי שנראה בהדמיית ה-MRI. תוצאות הקבוצות היו דומות כאשר עברו מבחנים ושאלונים למדידת עייפות, איכות חיים, מצב תעסוקתי, יכולת תפקודית ודיכאון. כאשר נבחנו היכולות הקוגניטיביות - יכולות ניהוליות ומהירות עיבוד מידע - נמצאו ממצאים סותרים, כאשר מבחן אחד הראה שאין כל הבדל בין הקבוצות ואילו המבחן השני הראה יתרון לקבוצת הטיפול המוקדם.

 

למחקר מספר חוזקות - בהן המעקב הארוך אחר הנבדקים, אך גם חולשות. אחת המגבלות של המחקר היא שלאחר שנתיים כל הנבדקים קיבלו טיפול תרופתי. בנוסף, לאחר 5 שנים גילו הרופאים והנבדקים לאיזו קבוצה השתייכו, גילוי שאינו עומד בקריטריונים של מחקר קליני מבוקר מכיוון שעשויות להיות לו השלכות על תוצאות הניסוי.

 

עם זאת, המחקר תומך בממצאי מחקרים קודמים שמצאו כי יש יתרון גדול במתן טיפול תרופתי לטרשת נפוצה מוקדם ככל שניתן, אפילו בשלב בו מופיעים סימנים נוירולוגיים אך אין אבחנה ודאית. לדוגמה, מחקר שפורסם בשנת 2012 בכתב העת Archives of Neurology, העלה כי בקרב נבדקים שקיבלו טיפול באינטרפון בטא לאחר אירוע קליני בודד היו פחות אנשים שקיבלו אבחנה ודאית של טרשת נפוצה במהלך 10 שנות מעקב ובנוסף היו פחות התקפים בין השנה ה-5 עד ה-10 מתחילת הטיפול, בהשוואה לאלה שלא קיבלו טיפול מיידי. 

 

מי יפתח טרשת נפוצה לאחר CIS? 

 

כעת החוקרים מתכוונים לבחון אם לתרופות אחרות לטרשת נפוצה תהיה השפעה דומה. בנוסף, הם ינסו לזהות סימנים מקדימים שיוכלו לנבא מי יפתח טרשת נפוצה ולבחון איך ניתן לדחות או אולי אפילו למנוע את האבחנה.

 

במחקר שפורסם בשנת 2015 בכתב העת המדעי Multiple Sclerosis, חוקרים ממספר גדול של מוסדות באירופה ביקשו לנסות לזהות גורמים שיכולים לנבא מי מהאנשים שעברו אירוע קליני בודד יפתח בעתיד טרשת נפוצה. הם מצאו כי אנשים עם CIS נמצאים בסיכון גבוה לפתח טרשת נפוצה במידה ובבדיקת הדיקור המותני מאותרים פסים אוליגוקלונליים בנוזל חוט השדרה המצביעים על כך שמתרחשת תגובה חיסונית שאינה נורמלית במערכת העצבים המרכזית (סיכון גבוה פי 2.18) וגם במידה שיש להם לפחות שני נגעים בהדמיית ה-MRI של המוח (סיכון גבוה כמעט פי שניים). עוד נמצא כי הסיכון להתפתחות טרשת נפוצה היה גבוה יותר ככל שהנבדקים היו צעירים יותר בעת האבחנה של CIS. גם רמות נמוכות של ויטמין D נקשרו לסיכון גבוה יותר לפתח טרשת נפוצה באנשים שאובחנו עם CIS.

 

החוקרים אמרו כי נוכחות של פסים אוליגוקלונליים בנוזל חוט השדרה ונגעים מרובים במוח באנשים עם CIS – שנמצאו כגורמי סיכון משמעותיים להתפתחות טרשת נפוצה בעתיד – קשורים לפעילות המערכת החיסונית. ממצאים אלה מעלים את האפשרות שכאשר מטופל מאובחן עם CIS, על מנת לדחות או למנוע התפתחות של טרשת נפוצה, יש להשפיע על המערכת החיסונית שלו באמצעות טיפול מוקדם בתרופות לטרשת נפוצה.

 

 

Neurology. Published online August 10, 2016
 

 

pfs1
24/08/16 8:42

1. בפועל מוצע פה להקדים את סף ההגדרה של איבחון טרשת נפוצה לקיום ארוע אחד במקום שנים [ כל פרשנות אחרת מחזירה אותנו אל כותרת המאמר שבעצם מציעה לתת טיפול תרופתי לאנשים שעוד לא אובחנו כחולים במחלה, כדי למנוע או לדחות את הופעת המחלה שעוד איננה  - כמו באליס בארץ המראה].

2. מכיוון שקהל הקוראים הפוטנציאלי פה הוא של חולים ובני משפחותיהם, שהם בבחינת הטובע הנאחז בקש ההבטחה להקלת תסמיני המחלה, לא יהיה זה מיותר לדעתי לפחות להזכיר שיש בעולם עוד צרות חוץ מטרשת נפוצה [ נניח סרטן ומחלות זניחות אחרות] , וכל מי שיקח תרופות לטרשת נפוצה, מבלי שיש סיבה טובה מאד לפגוע בפעילות מערכת החיסון שלו, מסתכן בתוצאות של מערכת חיסונית מוחלשת. בצוק העיתים של הטרשת קל יותר שלא לראות את התוצאות האלה האורבות ברקע, ולקוות לישועה השלמה מהתרופות.