דיכאון נפוץ בקרב אנשים עם טרשת נפוצה הרבה יותר בהשוואה לשאר האוכלוסייה. מחקר חדש שפורסם בכתב העת BMC Psychiatry בחן את הגורמים המשפיעים על הסיכון לדיכאון באנשים עם טרשת נפוצה ומצביע על מספר מנהגי אורח חיים העשויים להשפיע על הסיכון.

המחקר, שנערך על-ידי חוקרים מבית החולים St. Vincent באוסטרליה, התבסס על מדגם של 2,500 מטופלים עם טרשת נפוצה מ-54 מדינות וכלל נתונים לגבי מצבם הסוציו-דמוגרפי, היסטוריית האבחנה, רמת הנכות, מצבים רפואיים נוספים מהם סבלו, עייפות, דיכאון, משקל ומגוון מנהגי אורח חיים.

רוב הנבדקים (82.4%) היו נשים וגילם החציוני היה 45. כ-19% מכלל הנבדקים דיווחו על עניין והנאה מועטים בעשייה ו-14.5% דיווחו על תחושת דיכאון או חוסר תקווה ביותר ממחצית מהימים.

באמצעות שאלונים אבחנתיים החוקרים מצאו כי אחד מכל חמישה נבדקים סובל מדיכאון. מתוך המטופלים שסבלו מדיכאון 93% סבלו גם מעייפות משמעותית.

החוקרים מצאו שככל שהמחלה מאובחנת בגיל צעיר יותר, הסיכון לדיכאון עולה. עוד נמצא כי לאנשים ללא עבודה או שפרשו היה סיכון גבוה יותר לחוות דיכאון בהשוואה לאנשים שהמשיכו לעבוד. דיכאון היה נפוץ יותר באנשים עם רמת נכות בינונית או חמורה ונפוץ כמעט פי 2.5 בקרב מטופלים עם מהלך מחלה פרוגרסיבי בהשוואה למטופלים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית.

החוקרים מצאו מספר גורמי אורח חיים שנקשרו לסיכון לדיכאון:

עישון - בקרב אנשים שמעולם לא עישנו היה הסיכון הנמוך ביותר לדיכאון. בקרב מעשנים לשעבר הסיכון לדיכאון עלה ובקרב מעשנים בהווה הסיכון לדיכאון היה הגבוה ביותר.

אלכוהול - אנשים שנוהגים לצרוך אלכוהול בכמות מתונה (בין 50 ל-112 גרם לשבוע בנשים ו-100 עד 168 גרם בגברים) בסיכון נמוך יותר לדיכאון בהשוואה לאלה ששותים מעט מאוד אלכוהול או הרבה אלכוהול.

פעילות גופנית - ככל שהמטופל משקיע יותר זמן בפעילות גופנית, כך הסיכון לדיכאון יורד.

מערכת תמיכה - אנשים מבודדים חברתית שדיווחו כי אין להם גורמי תמיכה או שתומך בהם רק אדם אחד היו בסיכון מוגבר לדיכאון.

ויטמין D - בקרב מטופלים שנטלו ויטמין D נצפה סיכון נמוך לדיכאון. מינון של לפחות 5,000 יחידות (IU) ויטמין D ביום היה היעיל ביותר בהפחתת הסיכון לדיכאון.

אומגה 3 - גם מטופלים שנטלו תוספי תזונה המכילים אומגה 3 היו בסיכון מופחת לדיכאון, בעיקר אלה שהשתמשו בשמן פשתן.

מדיטציה - מטופלים שתרגלו מדיטציה היו בסיכון מופחת לדיכאון.

משקל - במחקר נמצא קשר בין השמנה לדיכאון. רמות הדיכאון הנמוכות ביותר היו בקרב מטופלים עם BMI בטווח הנורמה.

תזונה - ככל שהתזונה הייתה בריאה יותר, כך פחת הסיכון של הנבדקים לחוות דיכאון. תזונה בריאה הוערכה באמצעות שאלון DHQ, הנותן ציון גבוה לשימוש בתזונה טרייה, עשירה בירקות, מגוונת וללא חומרים משמרים, בניגוד למזונות מעובדים עשירים בשומנים וסוכרים. גם צריכת דגים באופן ספציפי נקשרה לסיכון מופחת לדיכאון – הסיכון ירד ככל שמטופלים אכלו יותר דגים.

תרופות - שימוש בתרופות לטרשת נפוצה ממשפחת האינטרפרונים נקשר לסיכון מוגבר לדיכאון.

"מטפלים ומטופלים עם טרשת נפוצה צריכים להיות מודעים לטווח הרחב של גורמי אורח חיים הניתנים לשינוי העשויים להפחית את הסיכון לדיכאון" סיכמו החוקרים.

עם זאת, יש לציין כי המחקר מצא קשר בין מגוון מנהגי אורח חיים לבין הסיכון לדיכאון, אך הוא לא מוכיח כי מדובר בקשר של סיבה ותוצאה. נדרשים מחקרים נוספים שיבחנו אם שינויים באורח החיים כמו צריכת שמן פשתן או הקפדה על תזונה בריאה יותר יובילו לירידה בסיכון לדיכאון.
 

BMC Psychiatry 2014, 14:327