מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

טרשת נפוצה

מנהלי קהילה

ערן ברקוביץ
ערן ברקוביץ
פסיכולוג רפואי מומחה.
פרופ'-איתן-אוריאל
פרופ'-איתן-אוריאל
מומחה בנוירולוגיה, בעל תואר שני במחלות כלי דם של המוח. מנהל המחלקה הנוירולוגית מרכז רפואי בלינסון. מזכיר האיגוד הנוירולוגי בישראל.
ד
ד"ר יובל כרמון
רופא בכיר במחלקה הנוירולוגית ביה"ח מאיר.מנהל מרפאת טרשת נפוצה.
ד
ד"ר אסתר גנלין
רופאה בכירה במכון הנוירולוגי בביה"ח שניידר ומנהלת המרפאה הנוירואימונולוגית בו. בוגרת רפואה בטכניון בהצטיינות. בעלת תואר שני באימונולוגיה בהצטיינות יתרה (אוניברסיטת תל אביב) ותואר דוקטור בביוכימיה (הטכניון). משלבת מחקר קליני ובסיסי בתחום טרשת נפוצה בילדים. חברה בקבוצת המחקר הבין לאומית לטרשת נפוצה בילדים- International Pediatric Multiple Sclerosis Study Group (IPMSSG)

מובילי קהילה

פזית
פזית
הייתי בריאה ורופאת שיניים. כיום , חולה בטרשת נפוצה ואומנית קרמיקה, מציירת ומטפלת באמצעות אומנות. קודם כל אמא לשני ילדים נפלאים וחברה עם כמה אנשים חמים וחכמים. יש מתנה ביכולת ליצור ... זה מאפשר נתינה הלאה וידיעה שגם מי שלא מכיר אותי אישית יוכל לקבל משהו ממני שישמח ויגרום לו הנאה. זו הסיבה שאני כותבת פה. לעזור ולהשיא עצה וגם לקבל ידע ממי ששותפים לדרך הטרשים של טרשת נפוצה בדרך זו או אחרת. 
לביא שיפמן - MS ישראל
לביא שיפמן - MS ישראל
לביא שיפמן הוא ממיסדי חברת MS ישראל בע"מ (חל"צ) ומכהן בה, בהתנדבות, כדירקטור. חברת MS ישראל יוזמת ומנהלת מגוון רחב של פעילויות לחולים בטרשת נפוצה, תוך שהיא מעלה את המודעות הציבורית למחלה, להשלכותיה ותופעות הלוואי שלה. בהשכלתו, הוא מוסמך של הטכניון בחיפה בהנדסת מחשבים, עם התמקדות בתחום רשתות תקשורת ונתונים וכמו כן בוגר, בהצטיינות, של התוכנית לניהול עסקי בכיר של האוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1990, לאחר שירות קבע בממר"מ, לביא היה ממקימי הסניף הישראלי של חברת מיקרוסופט בישראל (עובד מס. 2) והמנהל הטכני הראשון שלה. בהמשך כיהן גם כסמנכ"ל השיווק והמכירות של מיקרוסופט ישראל ללקוחות גדולים במשק הישראלי. בנוסף לפעילות ההתנדבותית ב-MS ישראל לביא מכהן מזה כ-4 שנים כחבר ועד בעמותת איגוד האינטרנט הישראלי. כמו כן, לביא הוא המקים, הבעלים והעורך הראשי של האתר www.netcheif.com - המספק ידע נרחב ביותר על תחום האינטרנט והתקשורת, תוך התמקדות בסביבה הביתית. לביא נשוי לאורלי שאובחנה כחולת טרשת נפוצה לפני כ-20 שנה, הוא מתגורר בבת-ים ואב לבן ולבת.
עירית לוזון - הבית לחולי טרשת נפוצה
עירית לוזון - הבית לחולי טרשת נפוצה
קהילת הבית לחולי טרשת נפוצה ו-CARE GIVERS הגדולה בישראל של אלפי חולים ובני משפחות, בני זוג וחברים מהמעגלים הקרובים. קהילה תומכת, המפגישה בין חולים וותיקים לחדשים, ומעניקה "במה" להעברת הסיפור האישי, באמצעות ראיונות טלוויזיה, רדיו, ותקשורת כתובה. קהילה שבה אנו מפעילים מערך של תכנים רלוונטיים המתחלפים מידי חודש, סדנאות והרצאות בלייב של אנשי מקצוע ברי סמכא ושל חולים המעניקים מהידע ומסיפורי החיים שלהם ונותנים השראה, מתוך רצון להשפיע, לחולל שינויים, לתמוך ולהנגיש מידע חיוני ומשמעותי לחולים ולסובבים אותם. המלצה נכונה, של חולה וותיק או של איש מקצוע, כאן ועכשיו, יכולה לשנות מהלך חיים של חולים אחרים! הצטרפו אלינו לקהילה חזקה ומשפיעה – הבית לחולי טרשת נפוצה - בפייסבוק
כמוניטרשת נפוצהחדשותטרשת נפוצה: כך תפחיתו את הסיכון לדיכאון

טרשת נפוצה: כך תפחיתו את הסיכון לדיכאון

מחקר: צריכת ויטמין D ושמן פשתן קשורה לסיכון מופחת לדיכאון. גם ספורט ומדיטציה עשויים להפחית את הסיכון


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

דיכאון נפוץ בקרב אנשים עם טרשת נפוצה הרבה יותר בהשוואה לשאר האוכלוסייה. מחקר חדש שפורסם בכתב העת BMC Psychiatry בחן את הגורמים המשפיעים על הסיכון לדיכאון באנשים עם טרשת נפוצה ומצביע על מספר מנהגי אורח חיים העשויים להשפיע על הסיכון.

 

המחקר, שנערך על-ידי חוקרים מבית החולים St. Vincent באוסטרליה, התבסס על מדגם של 2,500 מטופלים עם טרשת נפוצה מ-54 מדינות וכלל נתונים לגבי מצבם הסוציו-דמוגרפי, היסטוריית האבחנה, רמת הנכות, מצבים רפואיים נוספים מהם סבלו, עייפות, דיכאון, משקל ומגוון מנהגי אורח חיים.

 

רוב הנבדקים (82.4%) היו נשים וגילם החציוני היה 45. כ-19% מכלל הנבדקים דיווחו על עניין והנאה מועטים בעשייה ו-14.5% דיווחו על תחושת דיכאון או חוסר תקווה ביותר ממחצית מהימים.

 

באמצעות שאלונים אבחנתיים החוקרים מצאו כי אחד מכל חמישה נבדקים סובל מדיכאון. מתוך המטופלים שסבלו מדיכאון 93% סבלו גם מעייפות משמעותית.

 

החוקרים מצאו שככל שהמחלה מאובחנת בגיל צעיר יותר, הסיכון לדיכאון עולה. עוד נמצא כי לאנשים ללא עבודה או שפרשו היה סיכון גבוה יותר לחוות דיכאון בהשוואה לאנשים שהמשיכו לעבוד. דיכאון היה נפוץ יותר באנשים עם רמת נכות בינונית או חמורה ונפוץ כמעט פי 2.5 בקרב מטופלים עם מהלך מחלה פרוגרסיבי בהשוואה למטופלים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית.

 

החוקרים מצאו מספר גורמי אורח חיים שנקשרו לסיכון לדיכאון:

 

עישון - בקרב אנשים שמעולם לא עישנו היה הסיכון הנמוך ביותר לדיכאון. בקרב מעשנים לשעבר הסיכון לדיכאון עלה ובקרב מעשנים בהווה הסיכון לדיכאון היה הגבוה ביותר.

 

אלכוהול - אנשים שנוהגים לצרוך אלכוהול בכמות מתונה (בין 50 ל-112 גרם לשבוע בנשים ו-100 עד 168 גרם בגברים) בסיכון נמוך יותר לדיכאון בהשוואה לאלה ששותים מעט מאוד אלכוהול או הרבה אלכוהול.

 

פעילות גופנית - ככל שהמטופל משקיע יותר זמן בפעילות גופנית, כך הסיכון לדיכאון יורד.

 

מערכת תמיכה - אנשים מבודדים חברתית שדיווחו כי אין להם גורמי תמיכה או שתומך בהם רק אדם אחד היו בסיכון מוגבר לדיכאון.

 

ויטמין D - בקרב מטופלים שנטלו ויטמין D נצפה סיכון נמוך לדיכאון. מינון של לפחות 5,000 יחידות (IU) ויטמין D ביום היה היעיל ביותר בהפחתת הסיכון לדיכאון.

 

אומגה 3 - גם מטופלים שנטלו תוספי תזונה המכילים אומגה 3 היו בסיכון מופחת לדיכאון, בעיקר אלה שהשתמשו בשמן פשתן.

 

מדיטציה - מטופלים שתרגלו מדיטציה היו בסיכון מופחת לדיכאון.

 

משקל - במחקר נמצא קשר בין השמנה לדיכאון. רמות הדיכאון הנמוכות ביותר היו בקרב מטופלים עם BMI בטווח הנורמה.

 

תזונה - ככל שהתזונה הייתה בריאה יותר, כך פחת הסיכון של הנבדקים לחוות דיכאון. תזונה בריאה הוערכה באמצעות שאלון DHQ, הנותן ציון גבוה לשימוש בתזונה טרייה, עשירה בירקות, מגוונת וללא חומרים משמרים, בניגוד למזונות מעובדים עשירים בשומנים וסוכרים. גם צריכת דגים באופן ספציפי נקשרה לסיכון מופחת לדיכאון – הסיכון ירד ככל שמטופלים אכלו יותר דגים.

 

תרופות - שימוש בתרופות לטרשת נפוצה ממשפחת האינטרפרונים נקשר לסיכון מוגבר לדיכאון.

 

"מטפלים ומטופלים עם טרשת נפוצה צריכים להיות מודעים לטווח הרחב של גורמי אורח חיים הניתנים לשינוי העשויים להפחית את הסיכון לדיכאון" סיכמו החוקרים.

 

עם זאת, יש לציין כי המחקר מצא קשר בין מגוון מנהגי אורח חיים לבין הסיכון לדיכאון, אך הוא לא מוכיח כי מדובר בקשר של סיבה ותוצאה. נדרשים מחקרים נוספים שיבחנו אם שינויים באורח החיים כמו צריכת שמן פשתן או הקפדה על תזונה בריאה יותר יובילו לירידה בסיכון לדיכאון.
 


BMC Psychiatry 2014, 14:327