אנשים עם טרשת נפוצה החווים מספר גדול של התקפים בתקופה קצרה, פעמים רבות מניחים בטעות כי קצב ההתקפים יימשך או אף יהיה גבוה יותר בהמשך. אבל מחקר חדש מרגיע ומראה כי החשש הזה שגוי ושאצל רוב האנשים, לאחר תקופה של התקפים בתדירות גבוהה, תבוא ירידה משמעותית בקצב ההתקפים. טיפול מתאים יפחית אף יותר את תדירותם.

רוב האנשים שאובחנה אצלם טרשת נפוצה, סובלים מטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית. סוג זה של טרשת נפוצה מתבטא בתקופות התקף, בהן יש התפרצות של הסימפטומים, ואחריהן תקופת הפוגה, בה יש רגיעה והיעלמות מוחלטת  או חלקית של הסימפטומים. 

בניסויים קליניים בטרשת נפוצה משתמשים במדד המעריך את כמות ההתקפים בשנה - ARR Annualized Relapse Rate. מדד ה-ARR נבדק בקרב הקבוצה המקבלת טיפול ועל החוקרים לנסות להוכיח באמצעים סטטיסטיים כי מדד זה קטן באופן משמעותי ממדד ה-ARR בקרב הקבוצה שקיבלה פלצבו (טיפול דמה) - כלומר שקצב ההתקפים נמוך באופן משמעותי בזכות ההתערבות או הטיפול שניתן בניסוי.

במחקר הנוכחי שפורסם בכתב העת Multiple Sclerosis Journal, החוקרים ביצעו מטה-אנליזה של ניסוייים קליניים, כדי להעריך באופן כללי כיצד משתנה מדד ה-ARR לאורך זמן ובהשפעת טיפולים.

הממצאים הראו שבקרב אלו המשתתפים בניסוי קליני, בשנה הראשונה למעקב יש יותר התקפים בהשוואה לשנה השנייה. בקרב אלו שקיבלו טיפול אמיתי, קצב ההתקפים בשנה הראשונה היה גבוה ב-40% בהשוואה לשנה השנייה. נתון זה מצביע על כך שטיפול תרופתי, ללא קשר לסוג הטיפול, יעיל יותר במניעת ההתקפים בשנה השנייה בה הוא נלקח. 

הירידה בכמות ההתקפים הממוצעת לא הייתה מוגבלת רק לאנשים שקיבלו טיפול תרופתי. ניתוח הנתונים הראה כי בקרב אלו שקיבלו פלצבו, קצב ההתקפים בשנה הראשונה היה גבוה ב-25% בהשוואה לשנה השנייה. נתון זה מצביע על כך שללא קשר לטיפול התרופתי, רבים מהאנשים הסובלים מתקופה של התקפים בתדירות גבוהה, יכולים לצפות לתקופה קלה יותר בהמשך.  

החוקרים מסבירים תופעה זו באמצעות חוק סטטיסטי ידוע הנקרא "רגרסיה לממוצע". ההנחה היא שאנשים המתנדבים או מגויסים לניסוי, הם אנשים שעברו תקופה סוערת בה היה מספר גבוה של התקפים. לפי עיקרון "הרגרסיה לממוצע", באופן טבעי, נתונים קיצוניים שייבחנו לאורך זמן יהיו יותר ויותר קרובים לממוצע - כלומר שבקרב אנשים עם מספר התקפים גבוה, באופן טבעי מספר ההתקפים ילך ויפחת.

ההוכחה של עיקרון זה, כפי שנראתה במחקר הנוכחי, באה כדי לעזור לקלינאים להעריך נכונה תוצאות של מחקרים. הרווח הנוסף מהמחקר הוא שכעת ניתן לתקן באופן מדעי, הנחות קטסטרופאליות שגויות של אנשים העוברים מספר התקפים גבוה בתקופה קצרה ש"מעתה קצב ההתקפים יימשך או יהיה גבוה יותר".

נראה כי ההנחה הנכונה היא שברוב האנשים, לאחר תדירות גבוהה של התקפים, תבוא ירידה משמעותית בקצב ההתקפים ושטיפול מתאים יפחית אף יותר את תדירותם.

Multiple Sclerosis Journal, 2012, 18(9) 1290– 1296