למעורבות המטופל בניהול המחלה השפעות משמעותיות על מצבו. לדוגמא, מטופלים מעורבים לרוב יתמידו בטיפול הרפואי התרופתי והשיקומי, הטיפול שלהם יביא לתוצאות טובות יותר והם יהיו מרוצים ממנו יותר.

אבל לא לכל המטופלים יש את הנכונות והיכולות להיות מעורבים. מחקר חדש מצביע על גורמים המשפיעים על מידת המעורבות של מטופלים עם טרשת נפוצה בניהול המחלה ועל התערבויות שיכולות להעלות את מידת המעורבות העצמית של המטופלים.

למחקר, שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת George Fox בארה"ב, גויסו כ-200 אנשים עם טרשת נפוצה שמילאו שאלונים שבחנו גורמים כגון דיכאון, איכות חיים עם המחלה ומסוגלות עצמית לניהול המחלה.

מהתוצאות שפורסמו בכתב העת Journal of Health Psychology עולה כי מעורבות המטופלים תלויה במספר משתנים. המשתנה הראשון הוא רמת ההשכלה - ככל שרמת ההשכלה גבוהה יותר, כך המטופלים נוטים להיות מעורבים יותר.

החוקרים מסבירים כי רמת השכלה גבוהה קשורה למעורבות גדולה יותר של המטופלים בניהול המחלה, מאחר ויש צורך בהשכלה כדי להתמצא בידע הרפואי. לדבריהם מידע כמו הסברים על המחלה ועל פעילות התרופות ועדכונים ממחקרים חדשים אינו נגיש מספיק. לכן הם ממליצים על מתן הסבר מותאם למטופל בנוגע למצבו הרפואי מידי הנוירולוג המטפל. בנוסף הם ממליצים על יצירת חומר רפואי נגיש וברור גם לאנשים ללא רקע רפואי והכנה מתאימה לקראת המפגש עם הרופא, באופן שיעודד מעורבות.

המשתנה השני שמשפיע על נטייה למעורבות של המטופל הוא דיכאון - ככל שלמטופל יש יותר סימפטומים של דיכאון, כך הוא נוטה להיות פחות מעורב.

לדברי החוקרים יש לאבחן דיכאון בקרב מטופלים ולטפל בו מוקדם ככל הניתן, כדי לאפשר להם להיות מעורבים וכמובן - כדי להפיק מהיתרונות הבריאותיים הנוספים של החיים ללא דיכאון.

משתנה שלישי שנקשר למעורבות המטופל בניהול המחלה הוא רמת המסוגלות העצמית בנוגע למחלה. מסוגלות עצמית היא האמונה של אדם כי הוא יכול להצליח במשימה מסוימת. מסוגלות עצמית גבוהה מגבירה את הנטייה להשקיע מאמצים בביצוע המשימה. כצפוי, ככל שלמטופלים הייתה יותר מסוגלות עצמית, הם היו מעורבים יותר.

החוקרים ממליצים על טיפולים המכוונים להגברת היעילות והמסוגלות העצמית של מטופלים להתמודדות עם טרשת נפוצה. טיפולים כאלה לא רק שיעודדו את מעורבות המטופלים, הם גם יחזקו את דרכי ההתמודדות שלהם.
 

Journal of Health Psychology Mar 3, 2014