במרבית המקרים, מחלת הטרשת הנפוצה פורצת ומאובחנת בקרב מבוגרים-צעירים, בין הגילאים 20 ל-50. עם זאת, קיימים גם מקרים בהם נראית טרשת נפוצה מאוחרת, כלומר שפריצת המחלה ואבחנתה מתרחשים לאחר גיל 50. מחקר חדש בא לבחון את מאפייניה של הטרשת הנפוצה המאוחרת. 

חוקרים מבית החולים Brigham and Women’s Hospital בחנו תיקים רפואיים של 4,273 אנשים עם טרשת נפוצה שטופלו בצפון ארה"ב. מתוך ניתוח הנתונים עלה כי 340 (8%) מהאנשים עם טרשת נפוצה היו עם פריצה מאוחרת - בגילאים 50-59, ו-57 (1.3%) היו עם פריצה מאוחרת מאוד - מעל גיל 60. 

נמצא כי לאנשים עם טרשת נפוצה מאוחרת סבירות גבוהה יותר להיות מאובחנים עם טרשת נפוצה פרוגרסיבית - מחלה מסוג מתקדם המתבטאת בהחמרה קבועה של הסימפטומים במשך הזמן ולא כזו המאופיינת בהתקפים ותקופות של הפוגה. עוד נמצא שיהיו להם יותר סימפטומים מוטוריים בהשוואה לתחושתיים או ויזואליים (פגיעה בראייה) ומחלתם כנראה תתקדם במהירות רבה יותר בהשוואה לאנשים עם טרשת נפוצה שאינה מאוחרת.

מהמחקר עולה כי קבוצה זו ייחודית גם בשל ההבדלים המגדריים בתוכה - ככל שגיל אבחנת הטרשת הנפוצה עולה, כך גם מתמתנת הפרופורציה בין נשים לגברים. בעוד שבסביבות גיל ה-45 כ-75% מהמאובחנים הן נשים, בסביבות גיל 72 רק 61.4% מהמאובחנים הן נשים.

כאשר מודדים את קצב התקדמות המחלה, לרוב באמצעות מספר שנות המחלה עד שהנבדק מגיע לרמת פגיעה נוירולוגית השווה ל- EDSS=6, קיים הבדל מהותי בין הקבוצות בהקשר המגדרי. כאשר טרשת נפוצה פורצת בגילאים 20-50 נראה כי בקרב נשים התקדמות המחלה היא איטית יותר - כלומר מהלך מחלתן מתעכב והן תעבורנה יותר שנות מחלה עד שתגענה ל- EDSS=6, בהשוואה לגברים. בטרשת נפוצה הפורצת בגילאים המאוחרים לא נראה הבדל זה והתקדמות המחלה, המהירה באופן יחסי, זהה בקרב נשים וגברים.

הממצאים שפורסמו בכתב העת Multiple Sclerosis Journal מדגישים את ייחודיות קבוצת המאובחנים בגיל המאוחר, אך מעניקים מידע גם על הטרשת הנפוצה בכללותה. שוב ישנה תמיכה לכך שתקופת הפוריות מגבירה את הסיכון לטרשת נפוצה בקרב נשים, כנראה בשל תפקיד הורמוני המין (אסטרוגן וטסטוסטרון) במהלך המחלה.

Multiple Sclerosis Journal (2012) 18(10) 1472–1479