טרשת נפוצה
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
טרשת נפוצה והתקפים אפילפטיים
מחקר חדש ניסה לבחון ולקבוע כיצד קשורים התקפיים אפילפטיים למחלת הטרשת הנפוצה.
השכיחות של התקפים אפילפטיים בטרשת נפוצה היא נושא לויכוח כבר שנים רבות. עם זאת, מוסכם על-ידי רוב החוקרים כי התקפים אפילפטיים נפוצים יותר בקרב אנשים עם טרשת נפוצה (בין 0.5% ל- 8%) בהשוואה לשכיחות באוכלוסייה הכללית (בין 0.27% ל- 1.67%). הפתופיזיולוגיה של ההתקפים האפילפטיים בטרשת נפוצה נותרו לא מובנים לגמרי, אם כי מוסכם על-ידי מרבית החוקרים כי יש תפקיד לנגעים דלקתיים במוח והפגיעה במעבר הפולס החשמלי בעצבים בהם נפגע המיאלין.
חלק מן החוקרים הציעו כי קיומם של התקפים אפילפטיים תלויים בסוג וחומרת מחלת הטרשת הנפוצה. אך בשל נדירות תופעה זו וכמות הנבדקים הקטנה שבהם הצליחו לזהות התקפים אפילפטיים, קשה לקבוע האם מאפיינים קליניים של מחלת הטרשת אכן קשורים להופעת התקפים אפליפטיים.
בכדי לבחון תופעה זו, מחקר חדש פנה למסד נתונים רפואי ענק אשר עקב אחר 5041 אנשים עם אבחנה של טרשת נפוצה. מתוך קבוצה זו 102 (2%) אנשים עם טרשת נפוצה חוו לפחות התקף אפילפטי אחד, מתוכם היו 68 נשים ו- 34 גברים. בקרב קבוצה זו אובחנה הטרשת הנפוצה בגיל חציוני – 26 וקיבלה התקף אפילפטי בגיל חציוני – 29.
בקרב 26 מן האנשים ההתקף האפילפטי קדם להתפרצות הטרשת הנפוצה, בקרב 7 אנשים היה במקביל להתפרצות הטרשת ובקרב מרבית האנשים רק לאחר תחילת הטרשת הנפוצה.
67 האנשים שקיבלו התקף אפילפטי לאחר פרוץ הטרשת הנפוצה נבחנו בכדי לראות אילו מאפיינים ייתכן ותרמו לתופעה נדירה זו. בהשוואה לאנשים עם טרשת נפוצה שלא חוו התקפים אפליפטיים, לא נמצאו הבדלי מגדר, מהלך מחלה או סוג הטיפול שקיבלו. כן נמצא כי אלו שחוו התקפיים אפילפטיים, הטרשת הנפוצה פרצה אצלם מוקדם יותר.
מקרים של התקף אפילפטי בקרב אנשים עם טרשת נפוצה נותרו נדירים ולא ברורים. כותבי המאמר מציינים כי כאשר שוללים הסברים אחרים להתקף אפילפטי בקרב הנבדקים (כמו מחלות נוירולוגיות נוספות וגורמים אחרים) אזי נותרים עם שכיחות התקפים אפילפטיים אשר אינה שונה מן השכיחות באוכלוסייה הכללית, בין 0.5% ל- 1%. גם בקרב אנשים עם טרשת נפוצה שחוו התקפים אפילפטיים לרוב היו אלו מקרים בודדים ורק בקרב 7.5% הייתה זו תופעה כרונית בה אובחנו התקפים אפילפטיים חוזרים.
החוקרים סיכמו וטענו כי יש להמשיך את המעקב אחר נושא זה וכדאי להגביר את השימוש באמצעי הדמיה לטובת הבנה מעמיקה יותר של הקשרים בין מיקום ואפיון הנגעים במוח לבין התקפים אפליפטיים, במידה והקשר אכן קיים.
מתוך ה- Multiple Sclerosis Journal
תרגום ועריכה: ערן ברקוביץ'.