מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר איתי גור אריה
מנהל היחידה לשיכוך כאב בשיבא, תל השומר. ד"ר גור-אריה כותב הספר "כאב, מאבחנה ועד הקלה"
עידית רונן
עידית רונן
אחות מומחית לטיפול בכאב, יו"ר יוצאת של פורום הסיעוד לטיפול בכאב. עבדתי שנים רבות במרכז שניידר לרפואת ילדים בריכוז ותיאום הטיפול הכאב כמו כן, ריכזתי את תחום בטיחות המטופל וניהול סיכונים וכיהנתי כאחות הועדה לילד בסיכון.
ד
ד"ר גור רות
אני מומחית בנוירוכירורגיה וברפואת כאב ומשמשת כרופאת כאב בכירה במרפאת הכאב בשיבא. אני מתמחה בעיקר בכאבים שמקורם במערכת העצבים המרכזית: כאבי ראש, כאבי פנים כאבים הנובעים מבעיות נוריולוגיות, כאבים שמקורם בעמוד השדרה לכל אורכו, הרפס, ועוד. אני מתמחה בעיקר בפעולות פולשניות לטיפול בכאב, אולם אמונה גם על הטיפול התרופתי.
אלה סטולר
אלה סטולר
פיזיותרפיסטית, BPT,MPT. מתמחה בשיקום אורטופדי, כאב כרוני ותסמונות כאב לרבות CRPS. בעלת 10 שנות ניסיון בניהול מחלקת אשפוז יום שיקומי בבית החולים "רעות". מאמינה בשיקום פונקציונאלי, תוך הסתכלות הוליסטית על האדם כמכלול. דוגלת בעבודה שיקומית רב מקצועית, לצורך קידום מטרות תפקודיות של המטופלים. בוגרת קורסים כגון: דיקור מערבי (DRY NEEDLING), נוירודינאמיקה קלינית, טכניקות מיופציאליות, הנחיית קבוצות ועוד.
ד
ד"ר גלעד וסרמן
מומחה לרפואת הפה, בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה משנת 2012 ותוכנית ההתמחות ברפואת הפה באותו מוסד משנת 2018. במהלך לימודיו השלים גם תואר מוסמך מחקרי (MSc) במדעי הרפואה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה. אחראי המרפאה לכאבי פנים, לסתות, ומפרקי הלסת במרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב), ובמרפאה פרטית. מאמין ומקיים גישה מולטידיסיפלינרית בטיפול.
ד
ד"ר גיא אלאור
אני מומחה בנוירוכירורגיה, עוסק וברפואת כאב במרפאת הכאב בשיבא. אני מטפל בכל סוגי הכאב, מעבר לטיפול תרופתי יש לי עניין מיוחד בטיפול פולשני לכאב במערכת העצבים המרכזית והפריפרית: עצבי הפנים, עמוד שידרה, קיצוב עצבי מרכזי ופריפרי ושחרור כירורגי של עצבים.
ד
ד"ר נטלי שליט
אני רופאה מומחית ברפואה פנימית וברפואה לשיכוך כאב. רופאה בכירה במכון לרפואת שיכוך כאב בתל השומר ועומדת בראש המרפאה לשיכוך כאב בגיל השלישי. עוסקת בעיקר בשיכוך כאב בגיל המבוגר הנובע ממחלות כרוניות מורכבות, כמו נוירופתיה משנית לסוכרת או כאב נלווה לאוסתאופורוזיס ושברים. אני מאמינה במבט רב מערכתי על המטופל המבוגר, תוך התחשבות במכלול מחלות הרקע והטיפול התרופתי המורכב אותו הוא נוטל.

מובילי קהילה

לימור חורש
לימור חורש
היי חברים :) שמי לימור, לוקה בכאב כרוני מתחילת שנת 2011 עקב תאונה. כיום, לצד הכאבים והמחלה, כל מטרתי היא לאפשר למטופלים, למשפחותיהם ולאנשי מקצוע לבנות סביבת חיים בריאה המבוססת על הבנה, אמפתיה והתחשבות הדדית. בכוונתי לתת הכוונה לרכישת כלים, לתת מקום לדבר על מה שאסור, על מה שמותר ולא נעים, ולתת לכם הזדמנות להכיר ולפגוש זה את זה.
כמוניכאבחדשותטיפול מניעתי משולב: תרופתי והתנהגותי מפחית התקפי מגרנה

טיפול מניעתי משולב: תרופתי והתנהגותי מפחית התקפי מגרנה

שילוב של טיפול תרופתי מניעתי עם טיפול התנהגותי הפחית באופן משמעותי התקפי מגרנה. כך קובע מחקר חדש שהתקיים באוניברסיטת אוהיו ופורסם השבוע בכתב העת הרפואי הבריטי. לדברי החוקר הראשי קנת הולרויד, המחקר עשוי לשפר קשיי תפקוד בתחומי קריירה, משפחה וחברה בקרב אנשים הסובלים מהתקפי מיגרנה תכופים ושאינם מגבים לטיפול.


PantherMedia
PantherMedia

 

מטרת המחקר בחינת יעילות שיטות טיפול בקרב מטופלים הסובלים מהתקפי מיגרנה שאינם מגיבים לטיפול .

אוכלוסיית המחקר כללה מטופלים הסובלים מהתקפי מיגרנה קשים, המופיעים בתדירות של שלושה התקפים ומעלה במהלך שלושים יום. הנבדקים נבחרו מתוך רשימת מטופלים ( 232 ) בגיל ממוצע של 38 שנה, מתוכם 79% נשים. משתתפי המחקר דיווחו על 5.5 עד 8.5 התקפי מגרנה במהלך 30 יום ללא תגובה לטיפול התרופתי שקיבלו.

הליך המחקר: הנבדקים חולקו באופן אקראי ל-4 קבוצות טיפול - בנוסף לטיפול הקיים שקיבלו: קבוצה אחת קיבלה טיפול תרופתי מניעתי ( מסוג חוסמי ביתא) בשילוב טיפול התנהגותי. קבוצה שנייה טופלה בתרופה נוגדת כאב, קבוצה שלישית טופלה בגישה התנהגותית והקבוצה הרביעית היוותה קבוצת ביקורת. נערך מעקב יומי במהלך 16 חודשים.

תוצאות: נמצא שהטיפול המניעתי התרופתי בשילוב הטיפול ההתנהגותי היה היעיל ביותר בהפחתת תדירות ההתקפים ובשיפור איכות החיים. זאת, לעומת שיפורים קלים ביותר בשלושת הקבוצות האחרות.

המיומנויות ההתנהגותיות להפחתת עוצמת המיגרנה התמקדו בנטילת תרופות במינון מתאים  ותרגול באמצעות חוברת וקלטות שמע. המעקב בין הביקורים במרפאה נערך באמצעות הטלפון ובדק את רמת ההיענות לטיפול התרופתי ואת השימוש במיומנויות ההתנהגותיות.
במהלך ארבע פגישות, אחת לחודש המטופלים רכשו:
1. מיומנויות טיפול בסיסיות במיגרנה כמו: זיהוי טריגרים וסימנים מוקדמים ותחושה להתרחשות ההתקף ותרגילי הרפיה.
2. מיומנויות קוגניטיביות והתנהגותיות להפחתת מצב לחץ ( כאשר מצב הלחץ הווה טריגר משמעותי לתחילת ההתקף) ואימון באמצעות ביופידבק תרמי ( כאשר מצב הלחץ לא הווה טריגר משמעותי) שיטת טיפול הבאה לידי ביטוי בשליטה מודעת של המטופל כתגובה למידע שמקבל אודות טמפרטורת הגוף.
3. הבניית תכנית טיפול וקבלת ייעוץ בסיוע ההתמודדות עם התקפי מיגרנה חוזרים ותופעות נלוות.

לדברי פרפ' גרי קורדיגלי מהחוג לנוירולוגיה באוניברסיטת אוהיו, ממצאי העבודה עשויים לסייע לרופאים המנסים למצוא קצה חוט במתן מענה למטופלים הסובלים ממגרנות קשות שאינן מגיבות לטיפול.

מסקנות והמלצות: ממצאי המחקר מלמדים, שטיפול תרופתי מניעתי בשילוב טיפול התנהגותי משפר את התוצאה מעבר לטיפולים האחרים. אנשים רבים הסובלים מהתקפי מיגרנה בתדירות גבוהה , ממשיכים לסבול מהתקפי מגרנה כרוניים כמעט מידי יום.  כלומר, להפחתת תדירות ההתקפים משמעות ארוכת טווח מעבר להטבה המיידית. כמו כן , בשיפור איכות החיים ותפקוד המוח לאורך זמן.
מומלץ שהמחקר העתידי יתמקד בהשפעות ארוכות הטווח של שילוב הטיפול התנהגותי במיגרנה. כלומר, האם אנשים המשתתפים בתכנית טיפול שכזו, יסבלו פחות מהתקפי מיגרנה כרוניים בעתיד והאם יחול שיפור בהפרעות תפקודיות קיימות.
 

http://www.pslgroup.com/news/content.nsf/medicalnews/852576140048867C852577BA0049D275?OpenDocument&id=&count=10