מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

פסוריאזיס

מנהלי קהילה

ד
ד"ר זיאד חמאיסי
ד"ר חמאיסי זיאד הינו מומחה לרפואת עור ומין. את לימודי הרפואה סיים באוניברסיטת הטכניון והתמחה במחלקת עור בבית החולים רמב"ם. כיום, ד"ר חמאיסי הינו רופא בכיר ומנהל מרפאת הלייזר במחלקת העור של בית החולים רמב"ם. עוסק במחקר ומרצה בפקולטה לרפואה בטכניון. תחומי עניין: טיפולי לייזר, הידראדיניטיס ספוראטיבא, פטרת העור, טיפולים ביולוגים בפסוריאזיס, ביטויים עוריים במחלות דלקתיים של המעי, מחלות עור ילדים וטיפול בנגעים וסקולרים בילדים חברות בארגונים מקצועיים: איגוד הסתדרות הרופאים האיגוד הישראלי לרפואת עור ומין האיגוד האירופי למחלות עור ומין האקדמיה האמריקאית למחלות עור ומין
פרופ׳ לב פבלובסקי
פרופ׳ לב פבלובסקי
תחום מומחיות: עור ומין תפקידים ומינויים: מנהל מרפאות עור, המחלקה לעור ולמין, בית חולים בילינסון, מרכז רפואי רבין לימודים: אוניברסיטת בן גוריון בנגב מקום התמחות: המחלקה לעור ולמין, בית חולים בילינסון, מרכז רפואי רבין השתלמויות: פוטותרפיה ופסוריאזיס בית חולים מאונט סיני ניו יורק חברויות באיגודים וארגונים מקצועיים: האיגוד הישראלי לרפואת עור ומין שטחי התעניינות מיוחדים: פסוריאזיס, פוטותרפיה, טיפולים אימונוביולוגים, סטרס נפשי עיסוק במחקר: פסוריאזיס, טיפולים אימונוביולוגים, פוטותרפיה, מחלות דלקתיות של העור.
יונה מנטקה קציר
יונה מנטקה קציר
יו"ר אגודת הפסוריאזיס הישראלית.
ד
ד"ר חגית מץ
ד"ר חגית מץ הינה מומחית למחלות עור ומין. את לימודי הרפואה סיימה באוניברסיטת תל-אביב והתמחתה בבי"ח איכילוב. כיום ד"ר חגית מץ הינה רופאה  בכירה בבי"ח איכילוב אחראית שרות פוטותרפיה .  מנהלת רפואית של פוטותרפיה בבי"ח אסותא , עוסקת במחקר קליני. תחומי עניין  עיקריים : מחלת הפסוריאזיס על כל  היבטיה ,  פוטותרפיה ,  מחלות דלקתיות . חברה בהסתדרות הרופאים בישראל, חברה באגוד הישראלי לרפואת עור ומין , חברה באקדמיה האמריקאית לרופאי עור,.חברה בארגון הנשים הדרמטולוגי העולמי.

מובילי קהילה

כמוניפסוריאזיסמדריכיםטיפול בפסוריאזיס

טיפול בפסוריאזיס

טיפולים מקומיים, פוטותרפיה, טיפולים סיסטמיים וטיפולים ביולוגיים – כל מה שצריך לדעת על הטיפול בפסוריאזיס


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

פסוריאזיס (ספחת) היא מחלת עור דלקתית כרונית המאופיינת בכך שתאי העור (קרטינוציטים), תחת בקרה פגומה של מערכת החיסון, מתחלקים בקצב מהיר במיוחד. המאפיין המרכזי של המחלה הוא היווצרות של נגעים על פני העור, העלולים אף לגרד או לכאוב.

 

כיום אין תרופה המרפאת את המחלה, אך קיים מגוון של טיפולים שיכולים להקל על התסמינים, לשפר בצורה משמעותית את איכות החיים של המטופלים ולהביא לנסיגה זמנית של המחלה.

 

התאמת הטיפול למחלה לא מבוצעת רק לפי מדדים אובייקטיבים כמו דרגת חומרת המחלה בעיני הרופא, אלא גם בהתבסס על האופן בו המחלה משפיעה על המטופל הספציפי. היפוקרטס אמר: "חשוב יותר לדעת מהו סוג האדם שיש לו מחלה, מאשר לדעת איזה סוג מחלה יש לאדם". המשפט הזה נכון במיוחד לגבי חולי פסוריאזיס.

 

בפסוריאזיס מקובל להשתמש בטיפולים ברוטציות – טיפולים שהיו יעילים לאותו מטופל פעמים רבות מפסיקים לעבוד, אז מחליפים אותם באחרים ולפעמים בהמשך הדרך ניתן לחזור לטיפולים קודמים.

 

הטיפולים מתחלקים לטיפולים מקומיים - המיועדים בעיקר לחולים בדרגה קלה או כטיפול משלים לחולים בדרגה בינונית עד קשה, טיפולים על בסיס קרינה אולטרה סגולה - פוטותרפיה וטיפולים בים המלח (קלימטותרפיה), טיפולים סיסטמיים המיועדים לחולים בדרגה בינונית או קשה וטיפולים ביולוגיים הפועלים באופן ממוקד על תהליכים במערכת החיסונית של הגוף המאפיינים את המחלה.

 

טיפולים מקומיים בפסוריאזיס (טופיקליים)

 

טיפולים מקומיים נועדו לאנשים עם מחלה קלה, אנשים אצלם שטח העור המושפע מהמחלה אינו גדול, כהשלמה לטיפולים אחרים ולאנשים שלא יכולים לקבל טיפולים אחרים מסיבות בריאותיות. הטיפולים המקומיים מתחלקים לשתי קבוצות עיקריות: טיפול במשחות סטרואידים וטיפולים אחרים שאינם על בסיס של סטרואידים.

 

עוד על הטיפולים המקומיים לפסוריאזיס

 

טיפולים בפסוריאזיס על בסיס קרינה אולטרה סגולה

 

במרבית המקרים מחלת הפסוריאזיס משתפרת בקיץ ומחמירה בחורף. על סמך ממצא זה החלו ניסיונות לטפל במחלת העור בכל מיני צורות על ידי חשיפה לשמש ועל ידי קרינה אולטרה סגולה. כיום הטיפולים הללו מוכרים כטיפולים יעילים במיוחד נגד פסוריאזיס.

 

כל הטיפולים האחרים לפסוריאזיס (משחות, טיפולים סיסטמיים וטיפולים ביולוגיים) יעילים כל עוד הם ניתנים וכשמפסיקים את השימוש בהם המחלה חוזרת - בחלק מהמקרים למצב שהיה לפני הטיפול ובחלק מהמקרים למצב יותר גרוע. לעומת זאת, טיפולים על בסיס קרינה אולטרה סגולה יכולים לספק הפוגות ארוכות מהמחלה. החיסרון הגדול של הטיפולים הוא שהם כרוכים בטרחה.

 

ים המלח

 

לחולים שלא מספיקה להם שמש רגילה, יש אפשרות לטיפול במסגרת ים המלח – אזור נמוך בו יש סוג אחר של קרני שמש שביכולתן לספק הטבה ניכרת. לכמה זמן תחזיק ההטבה? זו פונקציה של משך הזמן בו שוהים בים המלח. מומלץ להגיע לים המלח לחודש שלם – אז ההפוגה (רמיסיה) עשויה להחזיק אפילו שנה. בארץ אנשים מקבלים במסגרת סל הבריאות 4 שבועות בים המלח - כשהם משתתפים בחצי מהעלות. לרוב המטופלים מחלקים את השהות לפעמיים, כאשר לאחר שהות של שבועיים השיפור מחזיק לכ-3 חודשים. לפי הנחיות משרד הבריאות שהות בים המלח במסגרת הסל לא תפחת מ-10 ימים ברצף.

 

פוטותרפיה מלאכותית

 

אפשרות נוספת לטיפול על בסיס קרינה אולטרה סגולה היא טיפולי פוטותרפיה מלאכותית במכון פוטותרפיה. במכונים יש מכשירים שונים עם סוגי קרינה שונים, הניתנים למטופל בהתאם לסוג העור, גיל, מיקום הנגעים בגוף ועוד.

 

מדובר בטיפול אפקטיבי, המהווה טיפול הבחירה לרוב האנשים שיש להם מחלה מעבר לקלה. הבעיה המרכזית בטיפול היא הטרחה - לכל טיפול צריך להגיע למרפאה, לחכות בתור ולהשקיע זמן. מחזור של הטיפול לרוב ניתן שלוש פעמים בשבוע לתקופה של חודשיים-שלושה. רוב האנשים זקוקים למחזור טיפול שכזה פעמיים בשנה עד שלוש פעמים בשנתיים.

 

קיימים גם מכשירים ביתיים לפוטותרפיה, אך אלה יקרים, מובילים לתוצאות פחות טובות ואין עליהם בקרה - לכן הם פחות מומלצים.

 

טיפול בפסוריאיזיס באשפוז (פרוטוקול גקרמן)

 

טיפול בפרוטוקול גקרמן הניתן באשפוז הוא הטיפול הוותיק ביותר והיעיל ביותר לפסוריאזיס, עם הצלחה של כמעט 100% מהמקרים. הפרוטוקול המקורי, שפותח במכון היוקרתי מאיו קליניק, כלל מריחה של זפת ופוטותרפיה. החולים היו מתאשפזים למשך חודש לקבלת הטיפול וזה היה נותן תקופות שקט מאוד ארוכות - מעל לשנה.

 

בחיים המודרניים לא קל להתנתק ולהיכנס לאשפוז לחודש, וגם קופות החולים לא מממנות טיפול כה ממושך ויקר באשפוז - אז עושים פשרות. כיום נהוג לתת את הטיפול באשפוז קצר יותר - אשפוז מלא במשך שבוע וחצי עד שבועיים וקיימת גם אפשרות לאשפוז יום (בו משתחררים כל יום הביתה) במשך כ-15 ימים. הטיפול ניתן יחד עם תכשירים נוספים שמשפרים את יעילותו ומספק תוצאות מוצלחות – הפוגות שנמשכות בערך שמונה חודשים. מדובר בטיפול מאוד בטיחותי ויעיל, אך הוא דורש מאנשים לקחת פסק זמן מהחיים ובעיקר להפסיד ימי עבודה.

 

עוד על פוטותרפיה לטיפול בפסוריאזיס

 

טיפולים סיסטמיים (מערכתיים) בפסוריאזיס

 

טיפולים סיסטמיים לפסוריאזיס הם טיפולים הניתנים בדרך כלל בכדורים לבליעה והם מתאימים לחולים עם מחלה בדרגה בינונית או קשה. קיימים שלושה סוגים מרכזיים של טיפולים סיסטמיים: נגזרות של ויטמין A (רטינואידים), מטוטרקסט וציקלוספורין.

 

עוד על הטיפולים הסיסטמיים לפסוריאזיס

 

טיפולים ביולוגיים בפסוריאזיס

 

טיפולים ביולוגיים הם טיפולים חדשים יחסית הפועלים באופן ממוקד על תהליכים במערכת החיסונית של הגוף המאפיינים את המחלה, ומהווים בדרך כלל נוגדנים כנגד חומרים ביולוגיים המופרשים בגוף. הטיפול הביולוגי מנסה לרדת לשורש הבעיה – הוא לא מטפל בקשקש שנוצר, אלא בפגם במערכת החיסון העומד מאחורי המחלה

 

החולים שמקבלים את הטיפולים הביולוגיים הם חולים עם פסוריאזיס רובדי בדרגה מתונה עד קשה - או בגלל שהיא מערבת אזורים אסטרטגיים חשובים או מבחינת שטח העור שנפגע (מעל ל-50% משטח הגוף) וכאלה שטיפולים אחרים לא סייעו להם או שאינם יכולים לקבל טיפולים אחרים מסיבות רפואיות.

 

הטיפולים הביולוגיים הזמינים היום בישראל לטיפול בפסוריאזיס נחלקים לשלוש קבוצות:

 

  • טיפולים נוגדי  TNFα – אחד הציטוקינים שתאי T גורמים להפרשתם, המשתתפים בתהליכים דלקתיים המובילים בין השאר לפסוריאזיס – בתרופות אנברל (ותרופות העתק במנגנון ביוסימילר: ארלזי וברנזיס), יומירה (ותרופות העתק במנגנון ביסימלר: אג'טיבה, היירימוז, אידסיו, הדלימה ואמספריטי), רמיקייד (ותרופת העתק במנגנון ביוסימילר: רמסימה) וסימזיה.

 

  • טיפולים נוגדי ציטוקינים-חלבונים אחרים המשתתפים בתהליך הדלקתי שמאפיין פסוריאזיס – הכוללים את התרופה סטלרה כנגד הציטוקינים 'אינטרלוקין 12' ו'אינטרלוקין 23', תרופות כנגד הציטוקין 'אינטרלוקין 17' – קוסנטיקס וטאלץ ותרופות כנגד הציטוקין 'אינטרלוקין 23' – סקייריזי, טרמפיה ואילומיה.

 

  • טיפולים המעכבים את האנזים PDE4 – התרופה אוטזלה. 

 

עוד על הטיפולים הביולוגיים לפסוריאזיס

 

*ד"ר פליקס פבלוצקי הוא מנהל המערך לפסוריאזיס וטיפולי פוטותרפיה, מחלקת עור, במרכז הרפואי שיבא, תל השומר

 

עדכון אחרון: מאי 2021