רמות הומוציסטאין מוגברות נחשבות כגורם סיכון לתחלואה קרדיווסקולרית. טיפול בחומצה פולית מפחית רמות הומוציסטאין, אולם לא ברור אילו מינונים דרושים, והאם הורדת רמות ההומוציסטאין, אכן מובילות לירידה בתחלואה קרדיווסקולרית.

במחקר חדש שהוצג בכנס הנפרולוגי העולמי החודש, נבדקה השפעת טיפול במינונים גבוהים של מולטי-ויטמינים, הכוללים חומצה פולית וויטמינים B6 ו-B12, על הפחתת רמות ההומוציסטאין והשפעתם על תחלואה ותמותה קרדיווסקולרית, וזאת בהשוואה לטיפול במינון נמוך של מולטי-ויטמין שאינו מכיל חומצה פולית כלל.

המחקר בוצע ב-27 מרכזים רפואיים ברחבי ארה"ב, קנדה וברזיל וכלל 4110 מושתלי כליה יציבים. גיל החולים הממוצע היה 52, ו-63% מהם היו גברים. החולים היו במעקב ממוצע של 3.5 שנים.

כעבור 3.5 שנות המעקב בקבוצת המושתלים שטופלו במינונים גבוהים של מולטי-ויטמינים נמצאה ירידה של רמות ההומוציסטאין של 4.6micromol/L מערכי הבסיס, וזאת לעומת ירידה של 0.2micromol/L בלבד לעומת רמות הבסיס, בחולים שטופלו במינון נמוך של מולטי-ויטמין שלא הכיל חומצה פולית.

למרות הירידה המשמעותית ברמות ההומוציסטאין, לא נמצאו הבדלים בין שתי קבוצות הטיפול בתחלואה קרדיווסקולרית, כולל אוטם שריר הלב, מוות פתאומי, שבץ מוחי, צורך בצנתורים, מחלת כלי דם היקפית, היצרות עורקי הכליות, אי ספיקת כליות סופנית וצורך בדיאליזה או בתמותה הכללית.

החוקרים הסיקו כי למרות הורדת ההומוציסטאין ע"י טיפול במינונים גבוהים של מולטי-ויטמינים, אין לכך השלכה על התחלואה והתמותה הקרדיווסקולרית של אוכלוסית מושתלי הכליה היציבים.

www.renalandurologynews.com/high-dose-multivitamin-does-not-reduce-cvd-outcomes-in-transplant-patients/article/156842/

תרגום ועריכה: ד"ר נעמי לוין-יינה