מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

הפרעות אכילה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר איתן גור
מנהל המרכז להפרעות אכילה ומשקל במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא, תל השומר.
דנה צינמן ליטרט
דנה צינמן ליטרט
פסיכולוגית קלינית. למדתי באוניברסיטת תל אביב, אני מטפלת בילדים, נוער ומבוגרים. אני עובדת כבר הרבה שנים במערך להפרעות אכילה לילדים ונוער בתל השומר, תחילה כמדריכה במחלקה להפרעות אכילה, בהמשך פסיכולוגית באשפוז יום, עשיתי את ההתמחות האשפוזית במחלקה וגם את התזה כתבתי בנושא הפרעות אכילה והפחד מהחיים. בשבע השנים האחרונות אני פסיכולוגית במרפאה להפרעות אכילה (הייתי שותפה בהקמתה). בנוסף, יש לי קליניקה פרטית ברמת השרון שם אני מטפלת גם בבוגרות המתמודדות עם הפרעות אכילה.
מורן וילנר סקאל
מורן וילנר סקאל
שלום, אני מורן, פסיכולוגית לאחר התמחות קלינית. בשנים האחרונות עבדתי במרפאה וגם במחלקה להפרעות אכילה לנוער בתל השומר. בעבודתי פגשתי מקרוב את המצוקה, הקושי והמורכבות שפוגשות המתמודדות ופוגשים המתמודדים עם הפרעות אכילה, ונושא זה קרוב מאוד לליבי. כיום יש לי גם קליניקה פרטית בצפון תל אביב : https://www.moranws.com/ אני מאמינה שחלק חשוב מתהליך ההחלמה הוא היכולת לא לחוש לבד, בייחוד במצבים וברגעים בהם נדמה שאף אחד אחר לא מבין מה עובר עלייך, והתחושה יכולה להיות מאוד בודדה. לתחושתי, כל אחת וכל אחד ראויים לחיות חיים מלאים ועשירים, ואני מאחלת לך להצליח להגיע לכך!
אפרת וייס שורץ
אפרת וייס שורץ
נעים מאד, אני אפרת, דיאטנית קלינית, בעלת 12 שנות ניסיון בטיפול בהפרעות אכילה במבוגרים ובמתבגרים. בוגרת תואר ראשון בתזונה מטעם האוניברסיטה העברית ובעלת תואר שני במדעי הרפואה מטעם אוניברסיטת תל אביב. דיאטנית קלינית בצוות הטיפולי של המרכז להפרעות אכילה במבוגרים במרכז הרפואי שיבא תל השומר, חברה בצוות הטיפולי במסגרת הדיור המוגן של הבית השיקומי לנשים מחלימות מהפרעות אכילה בהוד השרון, ומטפלת במבוגרים ובמתבגרים המתמודדים עם הפרעות אכילה בקליניקה פרטית בהרצליה.
כמוניהפרעות אכילהחדשותטיפול ביתי חדש להפרעת אכילה כפייתית מציג תוצאות מבטיחות

טיפול ביתי חדש להפרעת אכילה כפייתית מציג תוצאות מבטיחות

חוקרים מבריטניה פיתחו טיפול ביתי חדש שעשוי לסייע למתמודדים עם אכילת יתר. איך זה נעשה?


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

הפרעת אכילה בולמוסית, המוכרת גם בלשון העם כ"הפרעת אכילה כפייתית" ו"אכילת בינג'" – היא סוג של הפרעת אכילה המאופיינת בדחף בלתי נשלט לאכול כמויות של מזון, לכאורה תוך שיבוש במנגנון תחושת השובע. ההפרעה מלווה לרוב בתכנון מראש של קניית מזונות מסוימים לצורך "התקפי הזלילה, והיא מלווה בסיכון לעלייה בלחץ הדם ולכולסטרול גבוה, סוכרת סוג 2, מחלות לב וכלי דם, וכשני שליש מהמתמודדים עם ההפרעה גם מפתחים משקל עודף.

 

אכילה כפייתית נגרמת לפי הערכות משילוב גורמים גנטיים וסביבתיים. המתמודדים עם ההפרעה לרוב חווים גם מצוקה נפשית – תסמיני דיכאון, חרדות ו/או מתח נפשי מוגבר. גם היסטוריה של דיאטות בעבר מעלה את הסיכון לתופעה.

 

הטיפול באכילה כפייתית משלב לרוב טיפול פסיכותרפי בשיחות, לרוב בגישה התנהגותית ו/או קוגניטיבית, וכן התאמת תרופות שונות, כאשר התרופה להפרעת קשב וריכוז 'ויואנס' היא הראשונה שאושרה בארה"ב באוגוסט 2023 על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) לטיפול בהפרעת אכילה כפייתית, לאחר שהוכחה כמועילה בהתמתנות התקפי הזלילה. הטיפולים הפסיכותרפיים והתרופתיים לאכילה כפייתית משיגים החלמה אצל כמחצית בלבד מהמתמודדים, וחוקרים רבים קוראים בשנים האחרונות לפיתוח שיטות טיפוליות חדשות להתמודדות עם הפרעת האכילה.

 

עתה מדווחים חוקרים בריטיים על טיפול ביתי חדש שהוכיח יעילות להתמודדות עם ההפרעה.

 

גירוי מוחי והטיית קשב

 

החוקרים מהמכון לפסיכיאטריה, פסיכולוגיה ומדעי המוח בקינגס קולג' בלונדון חקרו את היתכנותו של טיפול ביתי חדש להפרעת אכילה בולמוסית. הטיפול החדש משלב טכניקת גירוי מוחי עדין המכונה 'גירוי טרנס-גולגולתי ישיר' (tDCS) – שיטה הקרויה בעברית 'גרייה מוחית בזרם ישר', שעושה שימוש באמצעות מכשיר ביתי שמעביר זרמים חשמליים בעוצמה נמוכה דרך קסדה לקרקפת כדי לשנות את פעילות מערכת העצבים המרכזית במוח. שיטה זו עדיין אינה מאושרת על ידי רשויות בריאות בעולם כטיפול מקובל, אולם מתבצעים עליה מחקרים למחלות שונות, בהן פרקינסון, אפילפסיה, שבץ מוחי, פיברומיאלגיה, דיכאון וסכיזופרניה. הטיפול הביתי משלב לצד הגירוי המוחי אימוני הטיית קשב – תרגולים לשיפור הקשב ותשומת הלב של המטופלים ביחס לדפוסים לא תקינים של צריכת מזון (ABMT, קיצור של Attention Bias Modification Training).

 

במסגרת המחקר סווגו 82 מתמודדים עם הפרעת אכילה כפייתית באופן רנדומלי לארבע קבוצות: בקבוצה הראשונה הותאם לנבדקים הטיפול המשולב בגירוי מוחי עדין ואימוני הטיית קשב; בקבוצה השנייה ניתן שילוב של אימוני הטיית קשב עם טיפול ש"מחקה" גירוי מוחי עדין אך למעשה מהווה טיפול דמה; בקבוצה השלישית ניתנו רק אימוני הטיית קשב; ואילו בקבוצה הרביעית המטופלים נכללו ב"רשימת המתנה" ולמעשה לא קיבלו טיפול באף אחד מהטיפולים החדשניים הללו. בשלוש הקבוצות ההתערבותיות, הטיפולים ניתנו למשך 3-2 שבועות, ונאספו נתונים לאחר הטיפול ובחלוף חודש וחצי נוספים.

 

אמנם במחקר כל הטיפולים שניתנו הציגו יעילות בהפחתת התקפי זלילת יתר אצל המתמודדים עם ההפרעה, אולם לטיפול המשלב גירוי מוחי עדין ואימוני הטיית קשב הייתה יעילות גבוהה יותר.

 

המחקר נתמך על ידי המכון הלאומי למחקר בבריאות בבריטניה (NIHR), וממצאיו מדווחים בגיליון יוני 2024 של כתב העת BJPsych Open.

 

אכילה מסודרת ותמיכה מקרובים

 

אכילה כפייתית היא הפרעת אכילה משמעותית שעשויה להשפיע על כל אחד בכל גיל, מגדר, או רקע אתני. לאנשים עם ההפרעה יש פרקים חוזרים של איבוד שליטה על צריכת המזון שלהם, והם צורכים הרבה מזון בפרק זמן קצר, עד כדי כך שהם מלאים בצורה שגורמת להם לתחושה לא נעימה.

 

החוקרים מעריכים כי יעילות הטיפול החדש נובעת מהשפעות של הגירוי המוחי על שינוי תפקוד מערכת העצבים באזורים פרה-פרונטליים במעטפת המוח, באמצעות אלקטרודות המוצבות על הקרקפת. אימון הטיית קשב משפר את השליטה בוויסות העצמי על ידי תיקון הטיות לא מועילות הקשורות במזון, ותוך שינוי הגישה של המתמודדים עם ההפרעה כלפי מזונות עתירי קלוריות.

 

לצד הטיפול החדש, הפרעת אכילה כפייתית דורשת לרוב שינויים והתאמות נוספות אצל המתמודדים, ובעיקר מומלצים למתמודדים הצעדים הבאים:

 

  • להקפיד על היענות גבוהה לטיפולים המותאמים על ידי אנשי מקצוע, לרבות היענות לטיפול תרופתי במטרה להבטיח את יעילותו.
  • להימנע מביצוע דיאטות להורדה במשקל שעשויות "לעודד" התנהגות של אכילה כפייתית.
  • לשמר הרגלי אכילה בשעות מסודרות במשך היום.
  • לתכנן מראש כיצד להתמודד עם שהות לצד מזונות שמעוררים התקפי זלילה.
  • להבטיח תזונה עשירה ברכיבים חיוניים לבריאות, לרבות סיבים תזונתיים, ויטמינים, מינרלים ונוגדי חמצון. ככלל, דיאטנים ותזונאים ממליצים כיום על אימוץ עקרונות התזונה הים תיכונית.
  • להסתייע בתמיכה של קרובי משפחה ומכרים בהתמודדות עם המצב ככל שניתן.
  • לשמור על פעילות גופנית סדירה אשר מהווה חלק מאורח חיים בריא, ותורמת לשיפור מצב הבריאות הכולל.

 

ממצאי המחקר הנוכחי מעלים לדיון את היקף הפרעת אכילה כפייתית שגדל לפי פרסומי מחקרים, בין השאר בקרב ילדים ומתבגרים, וזאת לאור העלייה במודעות לתופעה בציבור הכללי ובקרב רופאים ומטפלי בריאות הנפש. בישראל, לפי מחקר שפורסם בשנת 2014 בכתב העת Israel Journal of Psychiatry and Related Sciences, במדגם של 323 מתבגרים בגילי 18-12, אחד מכל שישה (16%) העידו כי הם מתמודדים עם התקפי זלילה בתדירות משתנה.

 

BJPsych Open, doi: 10.1192/bjo.2024.54