הפרעת אכילה בולמוסית, המוכרת גם בלשון העם כ"הפרעת אכילה כפייתית" ו"אכילת בינג'" – היא סוג של הפרעת אכילה המאופיינת בדחף בלתי נשלט לאכול כמויות של מזון, לכאורה תוך שיבוש במנגנון תחושת השובע. ההפרעה מלווה לרוב בתכנון מראש של קניית מזונות מסוימים לצורך "התקפי הזלילה, והיא מלווה בסיכון לעלייה בלחץ הדם ולכולסטרול גבוה, סוכרת סוג 2, מחלות לב וכלי דם, וכשני שליש מהמתמודדים עם ההפרעה גם מפתחים משקל עודף.

אכילה כפייתית נגרמת לפי הערכות משילוב גורמים גנטיים וסביבתיים. המתמודדים עם ההפרעה לרוב חווים גם מצוקה נפשית – תסמיני דיכאון, חרדות ו/או מתח נפשי מוגבר. גם היסטוריה של דיאטות בעבר מעלה את הסיכון לתופעה.

הטיפול באכילה כפייתית משלב לרוב טיפול פסיכותרפי בשיחות, לרוב בגישה התנהגותית ו/או קוגניטיבית, וכן התאמת תרופות שונות, כאשר התרופה להפרעת קשב וריכוז 'ויואנס' היא הראשונה שאושרה בארה"ב באוגוסט 2023 על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) לטיפול בהפרעת אכילה כפייתית, לאחר שהוכחה כמועילה בהתמתנות התקפי הזלילה. הטיפולים הפסיכותרפיים והתרופתיים לאכילה כפייתית משיגים החלמה אצל כמחצית בלבד מהמתמודדים, וחוקרים רבים קוראים בשנים האחרונות לפיתוח שיטות טיפוליות חדשות להתמודדות עם הפרעת האכילה.

עתה מדווחים חוקרים בריטיים על טיפול ביתי חדש שהוכיח יעילות להתמודדות עם ההפרעה.

גירוי מוחי והטיית קשב

החוקרים מהמכון לפסיכיאטריה, פסיכולוגיה ומדעי המוח בקינגס קולג' בלונדון חקרו את היתכנותו של טיפול ביתי חדש להפרעת אכילה בולמוסית. הטיפול החדש משלב טכניקת גירוי מוחי עדין המכונה 'גירוי טרנס-גולגולתי ישיר' (tDCS) – שיטה הקרויה בעברית 'גרייה מוחית בזרם ישר', שעושה שימוש באמצעות מכשיר ביתי שמעביר זרמים חשמליים בעוצמה נמוכה דרך קסדה לקרקפת כדי לשנות את פעילות מערכת העצבים המרכזית במוח. שיטה זו עדיין אינה מאושרת על ידי רשויות בריאות בעולם כטיפול מקובל, אולם מתבצעים עליה מחקרים למחלות שונות, בהן פרקינסון, אפילפסיה, שבץ מוחי, פיברומיאלגיה, דיכאון וסכיזופרניה. הטיפול הביתי משלב לצד הגירוי המוחי אימוני הטיית קשב – תרגולים לשיפור הקשב ותשומת הלב של המטופלים ביחס לדפוסים לא תקינים של צריכת מזון (ABMT, קיצור של Attention Bias Modification Training).

במסגרת המחקר סווגו 82 מתמודדים עם הפרעת אכילה כפייתית באופן רנדומלי לארבע קבוצות: בקבוצה הראשונה הותאם לנבדקים הטיפול המשולב בגירוי מוחי עדין ואימוני הטיית קשב; בקבוצה השנייה ניתן שילוב של אימוני הטיית קשב עם טיפול ש"מחקה" גירוי מוחי עדין אך למעשה מהווה טיפול דמה; בקבוצה השלישית ניתנו רק אימוני הטיית קשב; ואילו בקבוצה הרביעית המטופלים נכללו ב"רשימת המתנה" ולמעשה לא קיבלו טיפול באף אחד מהטיפולים החדשניים הללו. בשלוש הקבוצות ההתערבותיות, הטיפולים ניתנו למשך 3-2 שבועות, ונאספו נתונים לאחר הטיפול ובחלוף חודש וחצי נוספים.

אמנם במחקר כל הטיפולים שניתנו הציגו יעילות בהפחתת התקפי זלילת יתר אצל המתמודדים עם ההפרעה, אולם לטיפול המשלב גירוי מוחי עדין ואימוני הטיית קשב הייתה יעילות גבוהה יותר.

המחקר נתמך על ידי המכון הלאומי למחקר בבריאות בבריטניה (NIHR), וממצאיו מדווחים בגיליון יוני 2024 של כתב העת BJPsych Open.

אכילה מסודרת ותמיכה מקרובים

אכילה כפייתית היא הפרעת אכילה משמעותית שעשויה להשפיע על כל אחד בכל גיל, מגדר, או רקע אתני. לאנשים עם ההפרעה יש פרקים חוזרים של איבוד שליטה על צריכת המזון שלהם, והם צורכים הרבה מזון בפרק זמן קצר, עד כדי כך שהם מלאים בצורה שגורמת להם לתחושה לא נעימה.

החוקרים מעריכים כי יעילות הטיפול החדש נובעת מהשפעות של הגירוי המוחי על שינוי תפקוד מערכת העצבים באזורים פרה-פרונטליים במעטפת המוח, באמצעות אלקטרודות המוצבות על הקרקפת. אימון הטיית קשב משפר את השליטה בוויסות העצמי על ידי תיקון הטיות לא מועילות הקשורות במזון, ותוך שינוי הגישה של המתמודדים עם ההפרעה כלפי מזונות עתירי קלוריות.

ממצאי המחקר הנוכחי מעלים לדיון את היקף הפרעת אכילה כפייתית שגדל לפי פרסומי מחקרים, בין השאר בקרב ילדים ומתבגרים, וזאת לאור העלייה במודעות לתופעה בציבור הכללי ובקרב רופאים ומטפלי בריאות הנפש. בישראל, לפי מחקר שפורסם בשנת 2014 בכתב העת Israel Journal of Psychiatry and Related Sciences, במדגם של 323 מתבגרים בגילי 18-12, אחד מכל שישה (16%) העידו כי הם מתמודדים עם התקפי זלילה בתדירות משתנה.

BJPsych Open, doi: 10.1192/bjo.2024.54