דיכאון וחרדה
מנהלי קהילה
טיפול ביתי חדשני לדיכאון בגירוי ישיר למוח
חוקרים אמריקאים מדווחים על יעילותו של טיפול חדש בגירוי למוח לדיכאון שניתן לקבל בבית. הטיפול עשוי להועיל גם למצבים של דיכאון עמיד לטיפולים התרופתיים המקובלים
בשנים האחרונות, על רקע העלייה במודעות לתופעת הדיכאון והגידול בהיקף המתמודדים עם תסמיני המחלה והשפעותיה, עמלים צוותי מחקר רבים בפיתוח טיפולים חדשים לדיכאון. זאת מאחר ולצד המגוון הנרחב של תרופות מקבוצת נוגדי הדיכאון, כשליש מהמטופלים תרופתית לדיכאון אינם מגיבים לטיפולים בהצלחה ומוגדרים עם 'דיכאון עמיד לטיפול תרופתי'.
לצד ניסיונות לפיתוח טיפולים חדשים פורצי דרך לדיכאון המבוססים על חומרים פסיכואקטיביים, כדוגמת הטיפול בנגזרת של קטמין שכבר אושר לראשונה בארה"ב בשנת 2019 וניתן בתרסיס לאף – טיפול שכבר כלול גם בסל הבריאות הממלכתי בישראל, ולצד טיפולים נוספים בפיתוח המבוססים בין השאר גם על החומר פסילוסיבין המופק מפטריות הזיה, פותחו בשנים האחרונות טכנולוגיות שמבקשות לסייע למתמודדים עם תסמיני דיכאון חמורים, בהן טיפול בנזעי חשמל, גרייה מגנטית מוחית וטיפול להשתלת קוצב מוח המוגדר ניסיוני.
הטיפולים הטכנולוגיים לדיכאון ניתנים כיום במרכזים רפואיים תחת בקרה של צוותים רפואיים, אולם לאחר מגפת הקורונה החלו מאמצים בקהילה המדעית והרפואית לפתח טיפולים ביתיים המשפרים את יכולת הזמינות ולעתים גם את היעילות.
כעת מציגים חוקרים אמריקאים טיפול טכנולוגי חדש לדיכאון המבוסס על גירוי חשמלי מוחי ישיר באמצעות אלקטרודות הניתן בזרם חלש, ומאפשר הפעלה בבית.
שיעורי ההחלמה הוכפלו
הטיפול מבוסס על טכנולוגיה של גירוי מוחי ישיר (tDCS, קיצור שלtranscranial Direct Current Stimulation) – טיפול לא פולשני המבצע העברה של זרם חשמלי חלש לקרקפת באמצעות שתי אלקטרודות. מכשיר הפועל באופן זה כבר מאושר לטיפולים מרפאתיים בהפרעות נפשיות מסוגים שונים כגון פסיכוזה והפרעות אכילה. במסגרת ניסוי קליני הוערך הטיפול במתן גרייה מוחית בבית למתמודדים עם דיכאון.
החוקרים מאוניברסיטת טקסס לרפואה ומדעים בעיר יוסטון גייסו למחקר 174 משתתפים בוגרים בגיל 38 בממוצע עם אבחנה של דיכאון בינוני עד חמור – 120 נשים ו-54 גברים. הנבדקים שויכו באופן אקראי לאחת משתי זרועות טיפול: 87 חברי הקבוצה הראשונה טופלו בגרייה מוחית בביתם, ואילו 87 חברי הקבוצה השנייה טופלו בביתם במכשיר דמה שלא ייצר זרם חשמלי אמיתי (פלסבו).
המחקר ארך עשרה שבועות, ובמהלכו עקבו החוקרים אחר המשתתפים. הגירוי מוחי ניתן במסגרת של חמישה טיפולים לשבוע בשלושת השבועות הראשונים, ובהמשך שלושה מפגשים בשבוע בשבעת השבועות הבאים.
ניתוח הנתונים העלה כי נבדקים שטופלו בגרייה מוחית ביתית הציגו שיפור ניכר בחומרת הדיכאון בהשוואה לקבוצת הביקורת. שיעורי התגובה הכוללים לטיפול שהוגדרו כ'החלמה' מהדיכאון היו מוכפלים ועמדו על קרוב למחצית (44.9%) מהקבוצה שעברו גירוי מוחי ביתי, בהשוואה לכחמישית (21.8%) בקבוצה שטופלה במכשיר הדמה.
המחקר נתמך על ידי גופים רבים – לרבות המכון הלאומי לבריאות הנפש בארה"ב (NIMH), קרנות Milken, Rosetrees ו-Wellcome והאוניברסיטה של מזרח לונדון בבריטניה (UEL), וממצאיו מדווחים בגיליון אוקטובר 2024 של כתב העת Nature Medicine.
פטריות הזיה וסמי מסיבות
היתרון בטכנולוגיה החדשה הוא ביכולת לבצעה בבית, כשהנבדק עצמו מתפעל את המכשיר, מחבר את האלקטרודות לראש ונותן את הפולסים החשמליים.
בהודעה לעיתונות שהופצה עם פרסום הממצאים מסרה ד"ר רייצ'ל וודהם (Woodham) שהובילה את המחקר, כי היא מקווה שתוצאותיו יוכלו לסייע לאנשים רבים הסובלים מדיכאון ברחבי העולם. ארגון הבריאות העולמי (WHO) מעריך כי כ-5% מהאוכלוסייה הבוגרת מתמודדים עם תסמיני דיכאון. בארץ, לפי נתוני סקר הבריאות הלאומי האחרון של משרד הבריאות שנערך בשנים 2020-2018, 8.6% מהבוגרים מתמודדים עם דיכאון או חרדה, וסקר זה בוצע עוד לפני תקופת מגפת הקורונה ומלחמת "חרבות ברזל" שההערכה כי השפיעו על עלייה משמעותית בהיקף הדיכאון בציבור הישראלי. בסקר שנערך באוניברסיטת אריאל מספר שבועות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר 2023 בקרב 844 בוגרים, מעל לרבע (29%) דיווחו על רמות גבוהות של תסמיני דיכאון וכרבע (24%) על רמות בינוניות של דיכאון.
וודהם הדגישה את החשיבות הייחודית של המחקר עבור אותם אנשים שלא מצליחים להגיש איזון טיפולי באמצעות תרופות ו/או סובלים מתופעות לוואי רבות כתוצאה מהטיפול התרופתי, ומוגדרים עם 'דיכאון עמיד'. "אין דבר כזה התערבות רפואית מושלמת. לתרופות יכולות להיות תופעות לוואי לא מכוונות, בעוד שהטיפול הוא גם עתיר זמן וגם משאבים. תקוותנו שהטיפול החדש יוכל לספק אלטרנטיבה נוספת בת קיימא עבור אנשים עם דיכאון בינוני עד חמור כדי לעזור להם לנהל טוב יותר את התסמינים שלהם", ציינה וודהם.
הטכנולוגיה החדשה מצטרפת לחלופות טיפוליות נוספות שאושרו בשנים האחרונות או מצויות בשלבי מחקר מתקדמים כדי לתת מענה למתמודדים עם דיכאון עמיד לטיפול בתרופות המקובלות.
בין השאר נעשים ניסיונות כיום לפתח טיפולים לדיכאון עמיד בחומרים פסיכואקטיביים מגוונים המוגדרים כסמים מסוכנים, ובהם כאמור החומר הפעיל פסילוסיבין המצוי בפטריות הזיה, החומר הפעילLSD המוכר כסם פסיכודלי עוצמתי, החומר דיאתילאמיד המכונה בעגה העממית "אסיד", סם המסיבות MDMA, הסם דימתילטריפטאמין המכונה "בופו" והחומר הפסיכודלי מסקלין המופק מצמח הקקטוס.