מחלות לב
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
טיולים מלווים באריכות ימים ויתרונות בריאותיים
זרם הישראלים המטיילים בישראל ובעולם בפסח ישמחו לשמוע על קשר שזוהה בין חוויות של טיולים שוברי שגרה לעיכוב תהליכי הזדקנות. מה פשר התופעה?
עונת החגים המתקרבת והמתח הנפשי המצטבר על רקע ההתמודדות המאתגרת עם אירועי ה-7 באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל" המתמשכת מובילים רבים מהישראלים לנסוע לטייל בחו"ל. בימים האחרונים נרשם בנמל התעופה בן גוריון שיא בתנועת הנוסעים וצפויים עומסים חריגים. בימי החג צפויים המוני ישראלים גם לטייל ברחבי הארץ, בין השאר גם בחבל צפון הארץ שמתאושש משנה וחצי של חיים תחת מטחי טילים.
טיולים מחוץ לסביבת המגורים המוכרת, בין השאר בחיק הטבע אך גם בערים אחרות – מלווים בשיפור מידי במצב הרוח.
לאחרונה מדווחים חוקרים מאוסטרליה כי טיולים גם תורמים לעיכוב תהליכי הזדקנות ועשויים לסייע באריכות ימים.
אפקט החופשה
החוקרים מאוניברסיטת Edith Cowanשבאוסטרליה ביקשו לבחון כיצד טיולים משפיעים על בריאות האדם מנקודת מבט חברתית על רקע העיקרון האנתרופי – עיקרון פילוסופי המסביר כיצד האדם מסוגל לאסוף מהטבע את הנתונים שעומדים עם אופיים. גישה זו מאפשרת לבחון כיצד חוויות חיוביות של טיולים משמרות 'מצב אנתרופי' של בריאות המיטיבה עם הגוף, ולעומתן חוויות שליליות בטיולים עלולות לעתים להשפיע אף הן לרעה על הבריאות.
מאמר הסקירה שפורסם מזהה כי טיולים מלווים לרוב בתהליכי סוציאליזציה משמעותיים יותר ובפעילות גופנית משמעותית יותר בהשוואה לימי שגרה, ושני אלו תורמים לתהליכי בריאות המיטיבים עם האדם ובאופן שעשוי למתן ולעכב תהליכי הזדקנות. באופן זה, טיולים משפיעים לטובה הן על בריאות הגוף והן על בריאות הנפש, ועשויים אף להשפיע על הארכת תוחלת החיים.
למרות שטיולים עשויים להיות מלווים באתגרים בריאותיים משמעותיים, כגון הידבקות בזיהומים, כפי שבא לידי ביטוי גם בהתפשטות מגפת הקורונה העולמית, לצד סיכונים לפגיעות ותאונות, אירועי אלימות, וסוגיות הנוגעות לבטיחות של מי השתייה והמזון, המאמר מציג ראיות להשפעות חיוביות חזקות ביותר של טיולים על בריאות האדם בהיבטים רפואיים פייזיים, נפשיים וחברתיים. בין הראיות שמוצגות במאמר – מחקרים שמצביעים על השפעה סובייקטיבית של טיולים בהפחתת תסמיני דיכאון, לצד מחקרים ספורים שמצביעים גם על השפעה אובייקטיבית של טיולים בהתמתנות קצב לב, לחץ דם, תחושות כאב, ואפילו שיפור הרכב הרוק.
לדוגמא, באוגוסט 2022 דיווחו חוקרים מדרום קוריאה בכתב העת Annals of General Psychiatry על קשר בין חופשה להתמתנות תסמיני דיכאון, וכן על עלייה בסיכון לדיכאון בקרב מבוגרים שאינם יוצאים לחופשות. חוקרים מאוסטריה דיווחו בדצמבר 2022 בכתב העת BMC Public Health על שיפור בלחץ הדם ואיכות השינה הודות לחופשה שלוותה בטיולים ובפעילות גופנית למשך שבוע. מחקרים מזהים קשר בין חופשה לירידה בלחץ שמובילה מצידה לשיפור בתחושות כאב – מה שאף זכה בקהילה הרפואית לכינוי "אפקט החופשה" (Vacation Effect).
הקשרים בין טיולים לשיפור מצב הבריאות מוסברים בעיקר בירידה בלחץ ומתח נפשי הנקשרים לפגיעה בתהליכים ביולוגיים רבים, בין השאר תהליכים דלקתיים, אימוניים ונוספים.
תהליכים אלה באים לידי ביטוי בין השאר בקונספטים כגון 'תיירות לבריאות' (Wellness tourism) ו'תיירות יוגה' (Yoga tourism). יש להבחין בין אלו לבין 'תיירות רפואית' שמשמעותה תיירות לצורך קבלת טיפולים רפואיים במדינה אחרת.
השפעות הדדיות
בעוד שתיירות ובריאות משתייכים לרוב לשני ממדי שיח שונים בספרות המדעית, צוות החוקרים במאמר הנוכחי קורא לאחד ביניהם ולבחון השפעות הדדיות של תיירות על בריאות האדם ולהיפך.
המאמר מתפרסם בגיליון אוגוסט 2024 של כתב העת Journal of Travel Research.
ממצאי המאמר הנוכחי מלווים בראיות מהספרות המדעית על השפעה אפשרית מיטיבה של חופשות על אריכות ימים. אחד המחקרים המפורסמים בנושא הוא "מחקר אנשי העסקים מהלסינקי" (HBS, קיצור של Helsinki Businessmen Study) שנערך בפינלנד, ומצא כי אנשי עסקים שנהגו לנסוע לחופשות במדינות אחרות בתדירות גבוהה נטו לחיות יותר מאחרים. ממצאים של מעקב של 30 שנים אחר הנבדקים, שדווחו בשנת 2018 בכתב העת Journal of Nutrition, Health & Aging, העלו כי אנשי עסקים שנטו לצאת לחופשות קצרות יותר היו בסיכון גבוה ב-37% לתמותה.
לצד ההשפעות המיטיבות המתוארות, יש חוקרים שמציינים כי יש לפרש את הממצאים בזהירות, שכן לעתים חופשות עלולות להשפיע לרעה על עלייה במתח הנפשי, בין השאר על רקע ניתוק מהסביבה הביתית המוכרת ואתגרים חדשים בשטח במגע עם אנשים זרים וסיטואציות לא מוכרות ולעתים אף מפתיעות.