צוות מתמטיקאים מאוניברסיטת וורמונט בדק ביליוני ציוצים ברשת החברתית "טוויטר" במשך 3 שנים. הם דירגו רמות אושר ליותר מ- 10,000 מהמילים הנפוצות ביותר בשפה האנגלית שהופיעו בציוצים, ניתחו את הנתונים וסידרו אותם על גרף שמראה ירידה הדרגתית ברמות האושר הגלובלי בשנים האחרונות.

טוויטר – אתר המאפשר למשתמשים לתקשר מסרים של עד 140 תווים המכונים "ציוצים" (טוויטים) - מספק אפשרות חסרת תקדים ללמוד על התנהגות אנושית וקשרים חברתיים בזמן אמת ובמיליוני נבדקים ברחבי העולם.

סך הכל נכללו במחקר 46 ביליון מילים שנכתבו עלי-ידי 63 מיליון משתמשי טוויטר ברחבי העולם בין 2008 ועד ספטמבר 2011. באמצעות סקר שנערך, כל אחת מהמילים הנפוצות קיבלה מספר בדירוג האושר שנע בין 1 ל- 9. "צחוק" לדוגמא קיבל את הציון 8.5, "אוכל" 7.44 ו"טרוריסט" 1.3.

החוקרים השתמשו בציונים במילים שהם מצאו בטוויטר כדי לאתר דפוסי רגשות של אנשים בעולם. ניתוח הממצאים הצביע על מגמה של ירידה באושר הגלובאלי בשלושת השנים האחרונות.

החוקרים מסבירים כי משתמשי טוויטר אכן נוטים להיות צעירים יותר, אבל הטוויטר כיום הוא כמעט אוניברסאלי וכל קבוצה דמוגרפית יוצגה במחקר, לכן, לדבריהם מדובר במדגם מייצג. הם אומרים כי אושר הוא קשה מאוד למדידה באמצעים מקובלים כמו סקרים, כי אנשים פעמים רבות לא אומרים את מה שהם באמת מרגישים וגם מכיוון שהמדגמים קטנים מידי. לעומת זאת, המילים שאנו כותבים משקפות את מה שעובר באותו הרגע בראשנו, וכאשר יש אפשרות לבחון ביליוני מילים, יש דרך טובה לבדוק את רמות האושר בזמן אמת.

מהמחקר שפורסם בכתב העת היוקרתי PLoS ONE עולים עוד עשרות ממצאים מעניינים. כך למשל, נראה כי האושר הקולקטיבי נוטה לעלות באופן חד בחגים רבים, לעלות גם בסופי שבוע ולצנוח מעט בימים שני ושלישי – הימים הראשונים לשבוע העבודה ברוב המדינות. בנוסף, ניתן לראות ירידות חדות באושר הגלובלי כשמתרחשים אירועים חריגים כמו התפשטות שפעת החזירים, הצונאמי ביפן ואפילו כאשר נפטר השחקן פטריק סוויזי.

החוקרים גם מצאו כי האושר נוטה לצנוח משעות הבוקר לשעות הערב, כפי שמצא מחקר דומה שפורסם השנה, גם הוא עקב אחר תנודות מצב הרוח של אנשים ברחבי העולם באמצעות טוויטר.

המחקרים בטוויטר לא בודקים רק את מצב הרוח שלנו. במחקר שפורסם בשנה שעברה מדען הצליח לחזות מגמות תחלואה בשפעת על-ידי ניתוח מסרונים שפורסמו ברשת החברתית.

לדרכים נוספות בהן הרשתות החברתיות משפיעות על הבריאות

לפרטים נוספים באתר אוניברסיטת וורמונט