בימים שבהם בעולם כולו מתחסנים נגד נגיף הקורונה, אחת מתופעות הלוואי שנצפתה במחוסנים היא נפיחות בבלוטות הלימפה בבית השחי שעשויה לחקות תסמינים של סרטן השד ואף לפגוע בתהליך הפענוח של בדיקות ממוגרפיה – בדיקות הסקר שמשמשות כיום לאבחון מוקדם של סרטן השד.

במחקרים שבחנו את החיסונים המרכזיים שניתנים כיום בעולם כנגד קורונה – החיסון שפיתחו החברות "פייזר ו-BioNTech שניתן כיום בישראל במסגרת מבצע החיסון הלאומי "לתת כתף" והחיסון המקביל של חברת "מודרנה" שמיוצר בשיטה דומה ונרכש אף הוא על ידי ישראל וניתן למספר קבוצות יעד, מתברר כי החיסונים המיוצרים בטכנולוגיה חדשנית ברפואה גנטית בשיטת mRNA עלולים להוביל לנפיחות בבלוטות הלימפה שמצויות בבית השחי, בעיקר בצד הגוף שבו ניתן החיסון.

לאחרונה הצטברו דיווחים בספרות הרפואית על נשים שפיתחו נפיחות בבלוטות הלימפה בבית השחי על רקע החיסון לקורונה – ובטעות חשבו שפיתחו סרטן השד. מתברר כי גם בבדיקות ממוגרפיה שמבוצעות לאיתור מוקדם של סרטן השד – בלוטות הלימפה הנפוחות כתוצאה מהחיסון מסומנות באופן חריג ועלולות להוביל לתוצאה של בדיקה שמעלה חשש מפני סרטן השד. ארבעה מהמקרים דווחו במאמר שפורסם בגיליון ינואר 2021 של כתב העת Clinical Imaging על ידי חוקרים אמריקאים מהמרכז הרפואי ניו יורק-פרסטיבטריאן של אוניברסיטת וויל-קורנל.

על רקע הדיווחים, בחברה הרפואית להדמיית שד בארה"ב (SBI) פרסמו המלצה עדכנית לנשים לדחות ביצוע בדיקות ממוגרפיה לאיתור מוקדם של סרטן השד ל-6-4 שבועות לאחר קבלת המנה השנייה של החיסון לקורונה.

לא בעיה מזיקה

נפיחות בבלוטות הלימפה בבית השחי כתוצאה מהחיסון לקורונה אינה נחשבת בהיבט הרפואי לבעיה מזיקה, אולם החשש כי נשים עלולות לפתח חרדות על רקע התופעה מחשש שהן בשלבים ראשונים של סרטן השד, וכן קיים חשש שבדיקות הממוגרפיה יתקבלו בעקבות גודל חריג של בלוטות הלימפה בבית השחי תוצאות חיוביות שגויות שיובילו לביצוע בדיקות מיותרות לביופסיה של השד, זאת מאחר ובאוכלוסייה הכללית נפיחות של בלוטות הלימפה (תופעה שקרויה ברפואה 'אדנופתיה אקסילרית'), לצד ממצאים תקינים בשד, נחשבת לתופעה רפואית חריגה ביותר שנצפית ב-0.02% עד 0.04% בלבד מבדיקות הממוגרפיה.

בראיון לתקשורת האמריקאית אומר ד"ר ברט פרקינסון, מומחה ממרכז רפואי לסרטן השד במדינת יוטה כי "כשיש נפיחות בבלוטת לימפה בבדיקת ממוגרפיה רגילה, היא לרוב מהווה 'דגל אדום' ובחלק מהמקרים היא עשויה להוות עדות לסרטן שד גרורתי שהתפשט מעבר לשד לבלוטות הלימפה מתחת לזרועות או שהיא גם עלולה להעיד על לוקמיה או לימפומה". לפי מחקרים, בקרב 20% עד 56% מהנשים עם סימן נדיר לנפיחות בבלוטת לימפה בשד בממוגרפיה מאובחנת לבסוף מחלה ממארת.

כמו כן מומלץ לבחון האם מופיעים סימנים נוספים שעשויים להעיד על סרטן השד, לרבות התעבות או נפיחות חלקים בשד, גירוי או נוקשות בעור השד, אדמומיות, שינויים במרקם העור באזור הפטמה בשד, הפרשה דמית מהפטמה, שינוי במבנה השד – בגודל או בצורה וכאבים באזורים שונים בשד לרבות בפטמה עצמה.

לפי המחקרים שבוצעו לקראת אישור החיסונים החדשים לקורונה, בחיסון של פייזר ו-BioNTech שניתן בשבועות האחרונים לרוב האוכלוסייה בישראל נמצא כי נפיחות בבלוטת הלימפה בבית השחי זוהתה כתופעה חריגה שדווחה ב-64 מבין הנבדקים שקיבלו את החיסון במסגרת המחקר המסכם בהשוואה ל-6 נבדקים בקבוצת ביקורת שקיבלו חיסון דמה, כשהנפיחות החלה 4-2 ימים לאחר קבלת החיסון ונמשכה 10 ימים בממוצע. בחיסון של חברת מודרנה, שמיועד לאוכלוסיות ספציפיות בישראל, ואף נבחן בימים אלה כחיסון שיינתן למחלימים מקורונה – מדובר בתופעת לוואי רווחת יותר שתועדה במחקר שנערך לקראת אישור החיסון בקרב 11.6% מהנבדקים לאחר המנה הראשונה של החיסון (בהשוואה ל-5% בקבוצת הביקורת שקיבלה חיסון דמה) ובהמשך בקרב 16% מהנבדקים לאחר המנה השנייה של החיסון (בהשוואה ל-4.3% בקבוצת הביקורת).

בישראל ההמלצות שונות 

בעקבות ההמלצות האמריקאיות נערך בימים האחרונים דיון בישראל במסגרת החוג לדימות השד באיגוד הרדיולוגי, ובעקבותיו נקבע כי אין צורך לפרסם הנחיה שקוראת להגביל את בדיקות הממוגרפיה לנשים שחוסנו לקורונה בישראל, וכך גם הוחלט במדינות נוספות, לרבות בכל מדינות אירופה.

יש לציין כי במהלך השנה האחרונה, על רקע התפרצות הקורונה, נרשמת במדינות רבות ירידה בביצוע בדיקות סקר לאיתור מוקדם של גידולים סרטניים, לרבות ממוגרפיה לאיתור סרטן השד, אם כי בישראל מגמת הירידה מצומצמת יחסית למדינות אירופה. בכנס האירופי לרפואת סרטן שנערך באוקטובר האחרון אונליין (כנס EBCC) פורסם מחקר מהולנד שהעריך כי הדחייה של תוכניות הממוגרפיה לאיתור מוקדם של סרטן בשד באירופה כתוצאה מהתפרצות הקורונה צפויה להוביל לעלייה בתמותה מהמחלה בשנים הבאות, כשהתרחיש הפסימי מתייחס לעלייה של 2.35 מקרי תמותה מסרטן השד לכל מאה אלף איש בשנת 2030, ואילו באסטרטגיית חזרה לשגרה אופטימית צפויה עלייה מינימאלית של 0.13 מקרי תמותה מסרטן השד בלבד לכל מאה אלף איש בשנת 2030.

בדיון שנערך בחוג הישראלי לדימות השד עלתה הסברה כי ההמלצה האמריקאית החדשה פורסמה על רקע המצב בארה"ב שבו יש בשנים האחרונות חשש גובר בממסד הרפואי מפני תביעות רשלנות רפואית, חשש שמוביל לפרסום המלצות שבפועל אין בהן צורך.

כמו כן, בארה"ב – שבה לרוב האוכלוסייה יש ביטוחי בריאות פרטיים – אין די נגישות לבדיקות אולטרה סאונד של השד שמאפשרות לבחון מצבים שבהם עולה חשש לממאירות כתוצאה מבלוטת לימפה נפוחה בבית השחי, ולכן החשש מפני ביצוע בדיקות ביופסיה מיותרות גדל. בישראל, לעומת זאת, קיימת נגישות רבה לביצוע אולטרה סאונד של השד במצבים חריגים, ולכן אין צורך להגביל ביצוע בדיקות ממוגרפיה בשלב זה.

לדברי ד"ר מונה רוזין, מפענחת בדיקות ניידת הממוגרפיה של 'האגודה למלחמה בסרטן' שפועלת בשיתוף ארבע קופות החולים ולשעבר מנהלת מכון בריאות השד במרכזים הרפואיים אסותא, "הרופאים והטכנאים בישראל שמפענחים את בדיקות השד ערים לדיווחים מארה"ב, אולם אין צורך בפרסום הנחיה דומה בארץ. אחרי קבלת החיסון לקורונה ניתן לראות ביד שבה ניתן החיסון בלוטות יותר מוגדלות, אבל עם מבנה אנטומי תקין לגמרי, והטכנאיות בארץ מיומנות, וכשהן נתקלות בבלוטות מוגדלות הן הונחו לברר עם המטופלת האם קיבל חיסון ובאיזה צד ורושמות זאת באופן שמסייע בהמשך בפענוח ממצאי הבדיקה". ד"ר רוזין מספרת כי "נתקלתי בחודשים האחרונים במקרה אחד בלבד שבו חשדתי בהגדלה של בלוטת לימפה כתוצאה מהחיסון, ויצרתי קשר עם המטופלת, ובהמשך היא הופנתה לאולטרה סאונד שיצא תקין. בישראל הנגישות לאולטרה סאונד של השד גבוהה בהרבה בהשוואה לארה"ב, ולכן במקרים שיש חשש – ניתן בקלות לבדוק זאת".  

בדיקות ממוגרפיה לאיתור מוקדם של סרטן השד כלולות בישראל בסל הבריאות הממלכתי לנשים באוכלוסייה הכללית (בסיכון נמוך לסרטן השד) מגיל 50 עד 74 אחת לשנתיים. בישראל נרשמים שיעורים גבוהים ברמה עולמית לבדיקות ממוגרפיה, ולפי הנתונים העדכניים של משרד הבריאות שדווחו באוקטובר 2020, נכון לשנת 2017 ביצעו 70.5% מהנשים בקבוצת היעד בדיקות ממוגרפיה – מהשיעורים הגבוהים במדינות ה-OECD.

ההמלצות החדשות של החברה להדמיית שד בארה"ב