ברבות השנים פורסמו מחקרים רבים במטרה לזהות אוכלוסיות בסיכון למחלות לב וכלי דם, ובין השאר נמצא כי גיל, מין, עישון, מחלות כרוניות נלוות כמו סוכרת או דלקות מפרקים, רמות גבוהות של כולסטרול ואפילו לחץ – כולם מהווים גורמים המגדילים את הסיכון לפתח התקף לב או שבץ מוחי. מאז שנות התשעים זיהו עבודות מחקר גם קשר בין רמות גבוהות של זיהום אוויר להתקפי לב ולשבץ מוחי ונמצא כי ככל שהאוויר מזוהם יותר, גובר הסיכון לאירוע לב או כלי דם מסכן חיים. 

עתה מצביעים חוקרים ישראלים על גורם נוסף שעשוי להשפיע על הסיכון למחלות לב וכלי דם - שטחים ירוקים בסביבת המגורים. במחקרם החדש נמצא שככל שסביבת המגורים רווייה יותר בשטחים ירוקים – כך הסיכון למחלות לב וכלי דם קטן.

החוקרים מהמרכז הרפואי סורוקה ומהמחלקה לגאוגרפיה ופיתוח סביבתי באוניברסיטת בן גוריון ומהמחלקה לבריאות הסביבה באוניברסיטת האורוורד בארה"ב, ביקשו לבחון את השפעות אזור המגורים על הסיכון לאירועי לב ושבץ. במחקר נכללו 23,110 מבוטחי קופת חולים כללית שהתגוררו בדרום הארץ בין השנים 2003 ל-2012 שאובחנו עם גורם סיכון אחד לפחות למחלות לב וכלי דם: עודף שומנים בדם (דיסליפידמיה) (78% מהנבדקים), סוכרת (38%), יתר לחץ דם (82%) או עישון סיגריות (32%). לאורך עשר שנות המחקר, 6.7% מהנבדקים עברו התקף לב ו-6.1% עברו שבץ מוחי.

במחקר נוטרו הטמפרטורה, רמות זיהום האוויר והלחות בדרום הארץ לאורך תקופת המחקר. החוקרים מציינים כי אזור הנגב המדברי הוא אזור המועד לזיהום אוויר עקב סופות חול, כשבימים רבים עולה רמת החלקיקים הנשימים שקוטרם קטן מ-10 מיקרומטר (המסומנים PM10) העלולים לחדור לדרכי הנשימה ולחולל מחלות – הרבה מעבר לסף שנקבע על ידי ארגון הבריאות העולמי לרמות חלקיקים שכאלה באוויר הפתוח (סף של 50 מ"ג/ למטר מעוקב). עוד נבדקו במחקר כמות השטחים הירוקים הסובבים את אזור המגורים של המבוטחים שנכללו במחקר, ברדיוס של 30 מטר מכל כתובת של נבדק, על פי נתונים מצילומי לווין. החוקרים מציינים כי הכלורופיל בצמחים ירוקים קולט אור ובתהליך של פוטוסינתזה מעשיר את הסביבה בחמצן. מדד השטחים הירוקים במחקר שנמדד ביחידות המסומנות באותיות NDVI – קיצור של Normalized Difference Vegetation Index  - עמד על 0.13 עד 0.21 יחידות. 

ניתוח הנתונים העלה כי חשיפה לרמות גבוהות של זיהום אוויר באזור המגורים הייתה קשורה בעלייה מתונה של 2% בלבד בסיכון להתקפי לב ושבץ מוחי. לשטחים ירוקים באזור המגורים הייתה השפעה גדולה הרבה יותר: בהשוואה לנבדקים שבסביבתם לא היו כמעט שטחים ירוקים (מדד NDVI עמד על 0 עד 0.1 יחידות), אלו עם כמות מתונה של שטחים ירוקים (המדד ברמה של 0.1 עד 0.2 יחידות) היו בסיכון נמוך ב-28% להתקפי לב, שהיה מובהק סטיסטית, ובסיכון נמוך ב-8% לשבץ מוחי – אם כי נתון זה לא נמצא מובהק. בסביבה רוויית שטחים ירוקים (כשהמדד היה ברמה של 0.2 יחידות ומעלה) תועד סיכון נמוך ב-48% להתקפי לב ולא נמצא קשר לשבץ. עם זאת, עיבוד סטטיסטי נוסף של הממצאים לצורך פיתוח מודל לניבוי הסיכון למחלות לב וכלי דם זיהה גם קשר בין שטחים ירוקים לירידה בסיכון לשבץ.

ההשפעות של חשיפה לטבע

במחקר השתתפו מעיין יצחק שדה, פרופ' איתי קלוג ופרופ' ויקטור נובק, וממצאיו מדווחים בגיליון יולי 2017 של כתב העת Environment International. החוקרים מציינים כי עשויים להיות משתנים המתערבים בסיכון הנמוך שזוהה אצל אלו המתגוררים בקרבה לשטחים ירוקים – שכן הם גם נוטים להיות במעמד סוציו אקונומי גבוה יותר, צעירים יותר, וגם ניתן לשער כי הם נוטים יותר לשמור על אורח חיים בריא. עם זאת, אלו שהתגוררו באזורים רוויי ירוק דווקא נחשפו לרמות גבוהות יותר של זיהום אוויר (של חלקיקי אוויר נשימים).

החוקרים מעריכים כי הסיכון הנמוך לאירועי לב וכלי דם בקרב המתגוררים בסמוך לשטחים ירוקים עשוי לנבוע מתופעות הנלוות לחשיפה לטבע ירוק, לרבות ירידה בלחץ נפשי ואימוץ אורח חיים בריא הכולל הקפדה על פעילות גופנית סדירה. הדבר גם מתיישב עם ממצא ולפיו אנשים שהתגוררו בשטחים ירוקים מקרב הנבדקים נטו פחות להיות חולים בסוכרת ונטו פחות להיות מאובחנים עם עודף שומנים בדם – שני מצבים שנקשרו במחקרים לאורח חיים לא בריא.

ההערכה גם מבוססת על ממצאי מחקרים שהראו קשר בין חשיפה לטבע לבין אורח חיים בריא וכן להפחתה בלחץ נפשי. לדוגמה, חוקרים אמריקאים מצאו באוגוסט 2015 כי הליכות בטבע מסייעות לבריאות הנפש, מפחיתות תסמיני חרדה ומשפרות יכולות קוגניטיביות. חוקרים בריטים מצאו בינואר 2014 כי מעבר דירה לאזור בעל שטחים ירוקים מוביל לשיפור בבריאות הנפשית שנשמר לאורך זמן.

Environment International, doi: 10.1016/j.envint.2017.07.011