חרדה ודיכאון קשורים לתעוקת חזה בחולי לב
כתב: Anderson P

מחקר חדש שפורסם בעיתון Circulation מראה שחולי לב הסובלים מחרדה משמעותית הם בעלי סיכון גדול כמעט פי 5 לסבול מתעוקת חזה (אנגינה פקטוריס). חולי לב הסובלים מדיכאון נמצאים בסיכון גדול יותר מפי 3 לסבול מתעוקת חזה. הקשר שנמצא בין מצבים נפשיים לתעוקת חזה מדגיש את חשיבות הטיפול בחרדה ודיכאון בחולי לב, בהתאם לעורך המחקר, ד"ר סאליבן מהמחלקה לפסיכיאטריה ומדעי ההתנהגות באוניברסיטת וושינגטון, ארה"ב.

הטיפול הקרדיולוגי הנוכחי בארצות הברית מתמקד כמעט אך ורק בטיפול באיסכמיה (מצב בו לא מגיע מספיק דם וחמצן ללב) על ידי תרופות וטיפול פולשני, אך גם לדיכאון וחרדה יש תרומה משמעותית לתעוקת חזה, על פי ממצאי מחקר זה.

מצב האיסכמיה של חולים הסובלים מתעוקת חזה הוערך בעזרת בדיקות מאמץ, במשך שנתיים.

החוקרים התמקדו ב 191 חולים עם מחלת לב איסכמית בגיל ממוצע 63, שעברו בדיקות מאמץ והדמיית לב. אצל חלק משמעותי מקבוצת המחקר היו בעיות בריאותיות נלוות למחלת לב: 82% היו בעלי יתר לחץ דם, 81% עם יתר שומנים בדם, 34% מעשנים ו 14% עם סוכרת.
תעוקת חזה הוגדרה כתחושה לא נוחה בדרך כלל באזור החזה (וגם בלסת, זרוע, גב או זרוע), הקשורה לחסימת עורקים.

חולים שסבלו מאירועים תכופים יותר של תעוקת חזה דיווחו על יותר תחושות של חרדה ודיכאון: ל64% מהחולים שדיווחו על תעוקת חזה יומית או שבועית היו אירועי חרדה משמעותיים בהשוואה ל 38% מהחולים עם תעוקת חזה חודשית ול 22% מהחולים שלא דיווחו על תעוקת חזה כלל.

ד"ר סאליבן מדגיש שהחולים במחקר היו חולי לב ולא חולים פסיכיאטריים ושרוב חולי הלב לא מפתחים חרדה ודיכאון משמעותיים. אמנם לא ברור אם הבעיות הנפשיות גרמו לתעוקת חזה או ההיפך, בכל מקרה הוא ממליץ לרופאים לדבר עם המטופלים שלהם לעיתים תכופות יותר כדי לאבחן אם הם סובלים מחרדה ודכאון. לדבריו, שמירה על אורח חיים בריא הכולל פעילות גופנית והימנעות מעישון יכולה לסייע לחולים להיות עמידים יותר בפני בעיות נפשיות מסוג זה. גם פסיכותרפיה וגישות טיפוליות אחרות יכולות לסייע בהפחתת מתחי היומיום.

הערת העורכת- מבוטחי מכבי יכולים לפנות לקבלת יעוץ מקצועי מעובדות סוציאליות בסניפי מכבי או להירשם לסדנאות גוף נפש.

http://www.medscape.com/viewarticle/705085

תרגמה וערכה: הדס הופמן, מכבי שירותי בריאות