אני בת 16 בעוד 6 ימים.. גרה בחיפה, תלמידת כיתה יא.. בעבר הפרעת אכילה גובלת באנורקסיה וכיום הפרעת אכילה בולמוסית.. בדיוק כפי שמרמז השם של הבלוג , איבדתי תקווה.. שיקולי התאבדות זה כבר בגדר הנורמה אצלי. חוששת שאני כבר מקרה אבוד ואי אפשר לעזור לי.