מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

חוט שדרה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר ודים בלובשטיין
סגן מנהל המחלקה לשיקום שדרה ומנהל היחידה לאורודינמיקה ושיקום שליטה בשתן, בית החולים לוינשטיין מומחה ברפואת שיקום ובעל ניסיון רב בטיפול ושיקום נפגעי שדרה. חבר סגל בחוג לרפואת שיקום. ד"ר בלובשטיין סיים את לימודי הרפואה ברוסיה והתמחה שם ברפואה פדיאטרית. בשנת 93' עלה לארץ, סיים התמחות ברפואה שיקומית ומאז עובד בבית החולים לוינשטיין כרופא בכיר במחלקה לנפגעי שדרה. 
תמר פולאק
תמר פולאק
סגנית אחות אחראית במחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר ראשון בסיעוד ותואר שני בסוציולוגיה רפואית. בעלת ידע ומומחיות בתחום הטיפול והשיקום בנפגעי חוט שדרה.
פרופ' עמירם כ
פרופ' עמירם כ"ץ
פרופסור כ"ץ ניהל את המחלקה לשיקום שדרה במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין עד 30.6.2022. מאז, עוסק בייעוץ, הוראה ומחקר במחלקה וגם בייעוץ פרטי. פרופסור כ"ץ ניהל את בית החולים לוינשטיין משנת 2011 עד יולי 2019. עוד קודם לכן שימש בתפקידים שונים בבית החולים לוינשטיין החל משנת 1983. את תפקידו כמנהל המחלקה לשיקום שדרה, הוא מילא משנת 1994. פרופסור כ"ץ הוא מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום ובעל תואר נוסף כדוקטור לפילוסופיה (בחוג לפיזיולוגיה באוניברסיטת תל אביב). פרופ' כ"ץ השתלם בטיפול בפגיעות חוט שדרה ב- Stoke-Mandeville באנגליה והיה חבר בוועדה המדעית של החברה הבינלאומית לחוט שדרה ISCoS. יחד עם כל צוות המחלקה לשיקום שדרה בלוינשטיין פיתח סולם הערכה תפקודית לנפגעי חוט שדרה שמכתיב כיום יעדי טיפול שיקומי בנפגעי חוט שדרה במדינות רבות בכל העולם. פרטים נוספים ב- www.catzamiramprof.com
סיון אבנרי
סיון אבנרי
פיזיותרפיסט,מדריך קליני ובעל תארים ראשון ושני בפיזיותרפיה. (אוניברסיטת תל אביב)עובד בבית החולים לוינשטיין מאז 2001.אחראי על שירותי הפיזותרפיה במחלקה לשקום שדרה.
הדס טרייסמן
הדס טרייסמן
מרפאה בעיסוק אחראית, המחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר שני וותק של 14 שנה. התמחתה בתחום שיקום שדרה ובנושא זה כתבה גם את התזה
שרון רצהבי
שרון רצהבי
שרון רצהבי, פסיכולוגית רפואית מומחית. תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני מהמכללה האקדמית תל אביב יפו, בית ספר לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת חיפה. עבדה כפסיכולוגית בבית החולים רמב"ם ובבית החולים כרמל בחיפה עם אנשים המתמודדים עם מגוון מחלות ופציעות. כיום פסיכולוגית אחראית במחלקה לשיקום שדרה בבית לוינשטיין.

מובילי קהילה

שמואל-עדיני
שמואל-עדיני
פגוע חוט שדרה צווארי לאחר ניתוח להוצאת גידול אינטראמודולרי בגובה חוליות C2-C5 . חסר תחושה שיטחית ועמוקה.נכה בהגדרות הרפואיות,בריא בראש ובנחישות. כתבתי ספר \"שדרה כחוט השערה\" (פורסם באינטרנט) המתאר את נחישותי השיקומית בתקופה של מספר שנים ואת \"מלחמותי\" בכל התחומים הרפואיים והבירוקרטיים על מנת לחזור ולהשתלב בחברה כשווה.
כמוניחוט שדרהחדשותחיפוש דרך חדשה לתיקון תאי עצב בפגיעות חוט שדרה

חיפוש דרך חדשה לתיקון תאי עצב בפגיעות חוט שדרה

מדענים מאוניברסיטת אוהיו מנסים לקבוע כיצד ניתן באמצעות אות אחד בו זמנית גם להפסיק נזק משני שנגרם במקום פציעה בחוט השדרה וגם לקדם צמיחת תאי עצב


חפוש דרך להקטין את הנזק המשני ולהגדיל את צמיחת תאי העצב (צלום:PanterMedia)
חפוש דרך להקטין את הנזק המשני ולהגדיל את צמיחת תאי העצב (צלום:PanterMedia)

חוקרים מאוניברסיטת אוהיו מחפשים דרך לשלוח אותות לתאים שמגיבים לפגיעה בחוט השדרה, כדי למנוע מתאים אלה לגרום לנזק נוסף באתר פציעה ולשדל אותם לעודד גדילה של תאי עצב. גישה טיפולית המתבססת על ביצוע מניפולציה על תגובה חיסונית לאחר פגיעה בחוט השדרה היא בעלת פוטנציאל רב. 

 

התאים "המזיקים" הם מקרופאגים, סוג של תאי דם לבנים שנמצאים ברקמות הגוף שנפגעו. לאחר פגיעה בחוט השדרה, מקרופאגים נודדים לאתר הפציעה כחלק מתגובה דלקתית חזקה. אחרי כמה ימים, תאים אלה מקדמים דלקת ורעילות, אשר מחמירים את הפציעה המקורית. אולם, אותם תאים עשויים  להציע תקווה לשיחזור תיפקוד אצל אנשים עם פגיעה בחוט השדרה.

 

במחקרים קודמים נמצא כי מקרופאגים מקבלים אותות באתר פגיעה שגורמים להם גם לקדם צמיחת האקסונים, אך גם לגרום נזק לרקמות. המחקר הנוכחי מציע דרך המאפשרת לשלוט באותות אלו כדי למנוע את ההשפעות המזיקות תוך שיפור תיפקוד ותיקון עצבי.

 

"אנחנו יודעים כי יש אוכלוסיה אחת של מקרופאגים שיש לה את שתי היכולות," אמר ג 'ון גנזל, חוקר בפקולטה למדעי המוח באוניברסיטת אוהיו והחוקר הראשי של המחקר הנוכחי. "מצאנו כי ישנם קולטנים ספציפיים אותם נוכל למקד כדי לצמצם את הפוטנציאל הפתולוגי של מאקרופאגים תוך שמירה על מאפייני ההתחדשות שלהם."

 

מחקרים קודמים הראו כי רצפטורים רבים על המאקרפגים מעורבים בהפעלה שלהם והינם מכתיבים להם איך להתנהג. אם יש גירוי של אחד או יותר קולטנים, למאקרופג יש את הפוטנציאל או להרוג את תא העצב או לגרות אותו לגדול או שניהם במקביל.

 

"מה שאנחנו מנסים לעשות הוא לפצל את מתג ההפעלה, כך שתוכל להדליק אחד מבלי להדליק את השני", אומר פיליפ פופוביץ ', פרופסור למדעי המוח, מנהל מרכז אוהיו לפגיעות מוח וחוט השדרה ואחד החוקרים. "אנחנו חושבים שלמדנו איך לעשות את זה, לפחות לגבי מסלול איתות אחד."

 

שני קולטנים, המכונים TLR-2 ו dectin-1, זוהו בעבודה אחרונה כקריטיים בסביבה זו. כאשר הם מופעלים, מקרופאגים מבצעים פעולות מזיקות ותיקון בו זמנית בחוט השדרה. כאשר רק TLR-2 מגורה, התאים שומרים על אפקט ההתחדשות שלהם ללא יצירת סביבה רעילה. לעומת זאת, כאשר רק dectin-1 מגורה, זה גרם למות של תאי העצב. בניסוי השתמשו ברכיב אשר הצליח לנפעל קולטן TLR-2 לבד בתרביות תאים ונראה היה שיפור בצמיחת האקסונים ללא גרימת מוות תא. כאשר השתמשו ברכיב זה בחוט שדרה פגוע של עכברים, עדיין נגרמה דלקת, אך נזק לרקמות היה קטן יותר.

 

עדיין ש צורך במחקרים נוספים כדי לדעת ולהבין מה בדיוק מתחיל את תהליך איתות בחוט השדרה שנפגע. "עכשיו אנחנו צריכים להיכנס לתוך התא כדי להבין אזה חלק של תהליך האיתות אנו יכולים לתמרן עם מניפולציה שיכולה לעצור את רעילות," אומר גנזל.
בסופו של דבר, המדענים מקווים לזהות מטרה מדויקת עבור טיפול תרופתי שיכול לשנות את התגובה החיסונית לאחר ההשפעות ההרסניות של הפציעה ואף להטות את הכף לכיוון של פעילות מתקנת של מאקרופגים.

 

מתוך-ScienceDaily

 

תרגום ועריכה: אנה רייזמן