נשימה
מנהלי קהילה
חיסונים לאנשים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD)
למה חיסונים חשובים במחלת ריאות חסימתית כרונית? ואילו חיסונים מומלצים למי שאובחנה אצלו COPD? מדריך מקיף
מחלת ריאות חסימתית כרונית COPD, הקרויה גם 'חסמת הריאה', היא מחלה כרונית דלקתית ופרוגרסיבית של הריאות שמובילה עם הזמן לחסימה בזרימת האוויר מהריאות, ומאופיינת בקשיי נשימה, שיעול, הפרשת ליחה וצפצופים/שריקות בנשימה.
אנשים שאובחנה אצלם מחלת ריאות חסימתית כרונית נמצאים בסיכון גבוה יותר להידבקות בזיהומים בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, והזיהומים מסוכנים להם במיוחד, מאחר שהם עלולים להוביל להתלקחויות והחמרה במחלה. אחד הכלים המועילים ביותר למניעה של זיהומים הם החיסונים.
לדברי ד"ר דוד שגב, מומחה למחלות ריאה בשירותי בריאות כללית ויועץ אגף רפואה בחטיבת הקהילה בכללית, "למאובחנים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית, ובייחוד לאלו עם מחלה בדרגת חומרה בינונית ומעלה והחולים המבוגרים יותר – מלבד הטיפול התרופתי, יש צורך גם בהקפדה על טיפולים שאינם תרופתיים על פי עקרונות הרפואה המונעת ואורח חיים בריא, ובין עקרונות אלה, לצד המלצות להפסקת עישון והקפדה על פעילות גופנית – משולבת גם ההמלצה להקפיד על חיסונים".
במדריך זה נפרט על:
החשיבות של חיסונים לאנשים שאובחנה אצלם מחלת ריאות חסימתית כרונית
החיסונים המומלצים לאנשים שאובחנה אצלם מחלת ריאות חסימתית כרונית
חיסונים נוספים לאנשים שאובחנה אצלם מחלת ריאות חסימתית כרונית
למה חיסונים חשובים למתמודדים עם COPD?
מחלת ריאות חסימתית כרונית נוטה לתקופות של התלקחויות ובניהן הפוגות, אך גם בשלבי הפוגה – למאובחנים עם המחלה לרוב מערכת חיסונית חלשה יותר שחושפת אותם לסיכון מוגבר להידבק בזיהומים שונים, במיוחד בריאות, ואלה עלולים להוביל להחמרה במחלה ולהתלקחויות.
הסיכון המוגבר להידבקות בזיהומים בדרכי הנשימה אצל אנשים עם COPD נגרם בראש ובראשונה על רקע הירידה במערכות ההגנה של הריאות מפני זיהומים – כתוצאה ממחלת הריאות הכרונית ומגורמי סיכון שמאפיינים אותה – כמו עישון סיגריות. אלו מגבירים את הסיכון לחדירת פתוגנים מזהמים, התיישבותם והתרבותם בדרכי הנשימה וכן מלווים בפעילות דלקתית מוגברת. כמו כן, טיפול בסטרואידים בשאיפה הנדרש עבור חלק מהחולים מעלה אף הוא את הסיכון לפתח דלקת ריאות.
לפי סקירה בנושא מדנמרק שפורסמה בשנת 2009, אנשים עם COPD בסיכון גבוה יותר להתפתחות אבצס בריאות ודלקת ריאות כתוצאה מזיהומים, אם כי ללא סיכון עודף גבוה יותר לזיהומים באזורי גוף אחרים.
כאמור, זיהומים עלולים לגרום להתלקחויות וסיבוכים קשים בקרב חולי COPD. בעבודה מבריטניה שממצאיה פורסמו באוקטובר 2022 בכתב העת Thorax, המבוססת על ממצאים ממחקר נרחב, נמצא כי כל זיהום שמאובחן בדרכי הנשימה התחתונות אצל המאובחנים עם COPD מעלה ב-16% את הסיכון להחמרת המחלה, וזיהום חמור מעלה ב-75% את הסיכון להחמרה. בעבודה נמצא גם כי זיהומים בדרכי הנשימה גם מעלים את הסיכון לתמותה מסיבוכים ריאתיים.
במחקר מקנדה שפורסם בנובמבר 2022 בכתב העת Influenza and Other Respiratory Diseases נמצא כי מאובחנים עם COPD שנדבקו בזיהום נגיפי נמצאים בסיכון גבוה ב-50% ביחס לכלל המאובחנים במחלה להתאשפז ביחידה לטיפול נמרץ ואף בסיכון גבוה ב-90% להזדקק להנשמה מלאכותית. עוד התברר במחקר כי הסיכון לסיבוכים גבוה יותר בעיקר בקרב חולים שאובחנו עם זיהום בנגיף RSV.
מאחר וחיסונים מספקים את ההגנה הטובה ביותר כנגד זיהומים רבים, ותוך תופעות לוואי מצומצמות – אנשים עם COPD נכללים בקבוצת החולים הכרוניים להם מומלץ לקבל חיסונים תקופתיים-עונתיים מפני מחלות זיהומיות. מומלץ לפעול לקבלת החיסונים כבר בסמוך למועד האבחון במחלת ריאות חסימתית כרונית – כדי לספק הגנה מרבית מפני זיהומים והשפעתם המזיקה.
אילו חיסונים מומלצים לאנשים עם COPD?
לאנשים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית מומלצים כיום בעיקר חיסונים מפני מזהמים שעלולים לפגוע בדרכי הנשימה – חיסונים לשפעת, דלקת ריאות וקורונה – באופן שמפחית את הסיכון לסיבוכים מסכני חיים.
כיום, וכל עוד אין טיפול ביולוגי שניתן לאנשים עם COPD, אלו אינם מוגדרים כחולים עם דיכוי חיסוני, ולכן אין מניעה שיקבלו חיסונים חיים מוחלשים. כמו כן, נכון להיום, אין המלצה כלשהי לשינוי בתמהיל התרופות ל-COPD המותאם לחולים לפני קבלת חיסון כלשהו או לאחר קבלתו, לרבות טיפול בסטרואידים.
עם זאת, החיסונים אינם מומלצים לחולים שמצויים במהלך של התלקחות מחלת ריאות חסימתית כרונית, ובמצב של מחלה זיהומית פעילה שמלווה בחום גבוה. לדברי ד"ר שגב, "אני לא ממליץ לקבל את החיסונים במצב של התלקחות או מחלה חריפה המלווה בחום גבוה. מומלץ להמתין עד להחלמה והתייצבות המחלה ולתת את החיסונים כשהמטופל נמצא במצבו הרגיל".
החיסון לשפעת
למרות ששפעת נתפסת לעתים כמחלת חורף פשוטה, מדובר במחלה נגיפית מדבקת ביותר, שנחשבת לאחת מסיבות התמותה המובילות בעולם שניתנות למניעה על ידי חיסון.
לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי (WHO), שפעת מתפשטת בעולם בעונות החורף בהיקף של 5% עד 10% מהאוכלוסייה המבוגרת ו-20% עד 30% מהילדים.
מחקרים מצאו כי אנשים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית מצויים בסיכון גבוה לסיבוכים ותמותה משפעת, בהשוואה לאוכלוסייה בריאה. במחקר נרחב מטאיוואן שפורסם בספטמבר 2022 בכתב העת International journal of Chronic Obstructive Pulmonary Disease נמצא כי זיהום בשפעת עשוי להיות מלווה בהחמרה משמעותית במצב מחלת הריאות החסימתית: לחולים שנדבקו בשפעת סיכון גבוה ב-77% לפתח דלקת ריאות, סיכון גבוה ב-33% להחמרה במחלה הכרונית וסיכון גבוה ב-13% לשבץ מוחי איסכמי, בהשוואה לחולים שלא נדבקו בשפעת.
החיסונים לשפעת ניתנים מדי שנה בסתיו, לקראת עונת החורף שבה פעילות השפעת גוברת. בשנים האחרונות מוצעים על ידי קופות החולים חיסוני שפעת עונתיים ללא תשלום לכלל האוכלוסייה, כאשר מאובחנים עם COPD נכללים בקבוצת הסיכון של החולים הכרוניים להם מומלץ להקדים ולהתחסן כבר בסמוך לפתיחת מבצעי החיסונים בכל שנה.
החיסון המרכזי לשפעת שניתן בשנים האחרונות לרוב האוכלוסייה בישראל הוא חיסון שמכיל נגיפים מומתים שניתן בזריקה – למבוגרים וילדים מגיל שלוש לזרוע (שריר הדלטואיד). זני השפעת שמשמשים לחיסון מגודלים בביצים, ולכן החיסון דורש השגחה רפואית כשניתן לאנשים עם אלרגיה ורגישות חמורה לביצים.
בישראל ניתן בשנים האחרונות גם חיסון לשפעת בתרסיס המכיל נגיפים מוחלשים, שמאושר כיום לבריאים ללא מחלות כרוניות בגילי שנתיים עד 49 בלבד, ואינו מיועד למאובחנים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית.
לחיסונים לשפעת יעילות בהפחתת סיבוכי מחלת ריאות חסימתית. במחקר מספרד שפורסם במארס 2022 בכתב העת Scientific Reports נמצא כי החיסון העונתי לשפעת מסייע למנוע 40% ממקרי השפעת בקרב מאובחנים במחלת ריאות חסימתית כרונית, אולם רק בשנה בה ניתן, כאשר חיסונים משנים קודמות מספקים הגנה צנועה ביותר של 24% מהמקרים.
בסקירה של מאגר המחקרים Cochrane שפורסמה בשנת 2018 נמצא כי החיסון לשפעת מפחית את הסיכון לאירועי החמרה בקרב אנשים עם COPD. "האויב הכי גדול של המאובחנים עם COPD הוא התלקחות. מדובר באירוע משמעותי, וככל שחולה מפתח יותר התלקחויות – הוא בסיכון גדול יותר להידרדרות במצבו, לאשפוזים ולתמותה. לכן חשוב לעשות את מרב המאמצים למנוע התלקחות ובכלל זה קבלת חיסונים שהוכיחו יעילות בהפחתת הסיכון להתלקחויות", מדגיש ד"ר שגב.
יש לציין כי בעשור האחרון מחקרים גם מזהים קשר בין החיסון לשפעת לירידה בסיכון לאירועי לב וכלי דם באוכלוסייה הכללית וכן בקרב חולים כרוניים ובכללם מאובחנים עם COPD. כך, למשל, מחקר נרחב מבריטניה שפורסם בחורף 2014 מצא כי החיסון לשפעת מפחית ב-24% את הסיכון לשבץ מוחי בשנה בה הוא ניתן. כעבור שנה פורסם מחקר נוסף מבריטניה שמצא ירידה בסיכון לשבץ בימים והחודשים לאחר החיסון לשפעת. מחקרים נוספים זיהו קשר גם בין החיסון לשפעת לירידה בסיכון לאירועי לב, ובמטה אנליזה של חוקרים מקנדה ומאוניברסיטת הרווארד בארה"ב, שממצאיה פורסמו באפריל 2022 בכתב העת JAMA Network Open, נמצא כי החיסון העונתי לשפעת מפחית ב-34% את הסיכון לאירועים קרדיו וסקולאריים משמעותיים בשנה בה ניתן, לרבות התקפי לב ושבץ מוחי.
לא ידוע על סיכון כלשהו שנשקף מהחיסונים לשפעת אשר גבוה יותר למאובחנים עם COPD.
החיסונים לדלקת ריאות
חיידק ה'פנוימוקוק'/ 'פנאומוקוק', ששמו המדעי 'סטרפטוקוקוס פנאומוניה', מהווה את אחד מהגורמים הנפוצים להתפתחות דלקת ריאות.
מחקרים מצביעים על סיכון גבוה יותר להתפתחות דלקת ריאות אצל אנשים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית. לפי מחשבוני סיכון לתחלואה בדלקת ריאות, אנשים עם מחלת ריאות כרונית בגילי 49-18 נמצאים בסיכון גבוה פי 19.1 לפתח דלקת ריאות בהשוואה לבוגרים בריאים בגילים אלה, חולי ריאות בגילי 50 ומעלה נמצאים בסיכון גבוה פי 16.3 לדלקת ריאות, וחולי ריאות בגילי 65 ומעלה בסיכון גבוה פי 9.2 להתפתחות דלקת ריאות.
לדברי ד"ר שגב, "נוכחות של דלקת ריאות מסוכנת לחולי COPD אפילו יותר ממחלת לב. החיידק המחולל דלקת ריאות עלול לגרום למחלה מקומית בדרכי נשימה או לדלקת אוזניים, אך במצבים מסוימים עלול לחדור לזרם הדם ולגרום למחלה פולשנית פנוימוקוקית שעלולה להיות מלווה בדלקת קרום המוח ובקריסת מערכות".
קיימים מעל ל-90 זנים של חיידק הפנומיוקוק שעלולים להוביל להתפתחות דלקת ריאות בבני אדם, ויש כיום שני חיסונים כנגד זנים של חיידק הפנוימוקוק המומלצים לאנשים עם COPD: פרבנר שמספק הגנה מפני 13 זני החיידק ו-PPV-23 – חיסון המשווק בשמות 'פנוימווקס 23' או 'פנוימו-23' ומספק הגנה כנגד 23 זנים של החיידק.
ההמלצה הכללית לאוכלוסייה המבוגרת היא לקבל את שני החיסונים, כאשר חיסון אחד אינו מחליף את השני, ושני החיסונים מיוצרים בטכנולוגיה שונה, ובאופן שמקנה שכבת הגנה נוספת והגנה משלימה מפני פנוימוקוק. לדברי ד"ר שגב, "נכון להיום, מאחר והחיסון ל-23 זנים של פנוימוקוק לא משפעל תאי זיכרון של מערכת החיסון, ומתפתח אובדן של זיכרון החיסוני עם הזמן, אני ממליץ על שני החיסונים לכלל המאובחנים במחלות ריאה כרוניות".
שני החיסונים ניתנים לאורך כל השנה, וניתן לקבלם גם בשילוב עם החיסון העונתי לשפעת לקראת עונת החורף, בה המחלה נפוצה יותר, או בכל מועד אחר.
בעקבות מתן החיסונים, מערכת החיסון מתחילה לייצר נוגדנים נגד רכיבים מסוימים של החיידק. בדרך זו נמנעת התפתחות זיהומים קשים דוגמת דלקת ריאות אך גם דלקת קרום המוח, שעלולים להסתיים בנכות או במוות.
סקירה של מאגר המחקרים קוצ'ריין מינואר 2017 מצאה כי מאובחנים עם COPD שמתחסנים כנגד דלקת ריאות פנוימוקוקית נמצאים בסיכון נמוך ב-41% לפתח דלקת ריאות בקהילה, וכן היו בסיכון נמוך ב-40% להתפתחות החמרה של מחלת הריאות הכרונית.
יש לציין כי בתחילת 2023 הוכנס לסל הבריאות הממלכתי חיסון פרבנר חדש המכסה 20 זנים של חיידק הפנוימוקוק לאוכלוסייה הבוגרת (בני 65 ומעלה) – מהלך אשר עשוי להוביל לשינוי בהמלצות המקובלות – אולם נכון למועד זה החיסון עדיין אינו זמין בישראל.
נכון להיום לא מדווח על תופעות לוואי חריגות לחיסונים בדלקת ריאות שנצפים אצל אנשים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית באופן שונה מהאוכלוסייה הכללית.
חיסונים לקורונה
התפרצות מגפת הקורונה העולמית באביב 2020, שהובילה למדיניות נרחבת של סגרים באוכלוסייה, העלתה את המודעות העולמית לחשיבותם של חיסונים במניעת מחלות. החל מדצמבר 2020 אושרו לשיווק בעולם חיסונים שיוצרו בשיטות שונות שביקשו למנוע את ההידבקות בנגיף הקטלני ולהפחית את שיעורי התחלואה.
נכון לחורף 2022-2023, אנשים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית בישראל חוסנו בחמש מנות כנגד קרונה: שתי מנות ראשונות של החיסון שניתנו בשלב הראשון, ובהמשך שתי מנות בוסטר לחיזוק התגובה החיסונית של הגוף מפני הנגיף ומנה חמישית לקראת החורף האחרון, של חיסונים חדשים לקורונה המכסים זנים חדשים של הנגיף שהתפתחו עם הזמן, לרבות זן האומיקרון.
למאובחנים עם מחלות ריאה כרוניות חשיבות רבה בקבלת החיסונים לקורונה במועדם – על רקע מחקרים שמדגישים את הסיכון להתפתחות מחלה חמורה אצל חולים שנדבקו בנגיף SARS-CoV-2 מחולל המגפה. לדברי ד"ר שגב, "לאנשים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית מומלץ להיות מוגנים מפני קורונה במספר החיסונים המקסימאלי בהתאם למדיניות המשתנה ממדינה למדינה".
לפי סקירה מבריטניה, שפורסמה במארס 2022 בכתב העת Current Opinion in Pulmonary Medicine, חולי COPD נמצאים בסיכון גבוה יותר לסיבוכים לאחר שנדבקו בקורונה, לרבות תסמינים נשימתיים חמורים יותר על רקע זיהום הקורונה ואף סיכון גבוה יותר להחמרה של מחלת הריאות הכרונית.
במחקר אמריקאי שפורסם בינואר 2021 בכתב העת International Journal of COPD נמצא כי למאובחנים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית סיכון גבוה פי 6.19 למות מקורונה בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, וגם לאחר תקנון משתנים מתערבים נותר אצל החולים סיכון גבוה פי 2.1 למות מהמחלה.
נכון לתחילת 2023 אושרו על ידי רשויות הבריאות בעולם תשעה חיסונים לקורונה. בישראל משווקים ארבעה חיסונים - כולם ניתנים בזריקה לשריר, ללא תשלום במימון המדינה.
קיימים דיווחים בעולם על תופעות לוואי אפשריות של החיסונים לקורונה, ובין השאר עלה החשש כי החיסון גם מעלה את הסיכון לדלקת בשריר הלב (מיוקרדיטיס) ולהפרעות בשמיעה – אם כי טענות אלה טרם זכו לביסוס במחקרים נרחבים. תופעות הלוואי העיקריות שמיוחסות להם מקומיות, וכוללות אודם, נפיחות וכאב במקום ההזרקה, כאבי ראש ועייפות והרגלה כללית רעה למספר ימים. תגובות אלרגיות חמורות לחיסונים ותגובה של התפתחות קרישי דם תועדו במקרים נדירים. ההנחה בקרב חוקרים ומדענים כיום היא כי יתרונותיו של החיסון במניעת מחלת קורונה קשה אצל אנשים עם COPD גבוהים בעשרות מונים יותר מהסיכון התיאורטי לתופעות לוואי אפשריות שעלולות להתפתח כתוצאה מהחיסון.
חיסונים נוספים לאנשים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית
החיסון לשלבקת חוגרת
החיסון לשלבקת חוגרת מומלץ לאנשים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית מאחר וביכולתו למנוע מחלה זיהומית שעלולה להיות חריפה ולהוביל אצל החולים להחמרה וסיבוכים שונים.
החיסון מאפשר להגן מפני הנגיף VZV המחולל בילדות אבעבועות רוח ובגיל המבוגר את מחלת השלבקת החוגרת – מחלה שמאופיינת לרוב בפגיעה בסיבים עצביים ורקמות עור סמוכות.
מחקרים מזהים סיכון גבוה יותר להתפתחות שלבקת חוגרת בקרב אנשים עם COPD. לפי מחקר מטאיוואן שפורסם במארס 2011 בכתב העת CMAJ, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, לאנשים עם COPD שאינם מטופלים בסטרואידים סיכון גבוה ב-67% לחלות בשלבקת חוגרת, למטופלים בסטרואידים בשאיפה סיכון גבוה פי 2.09 למחלה ואילו למי שמטופלים בסטרואידים לפה סיכון גבוה פי 3 להתפתחות המחלה.
מחקר מספרד שפורסם במאי 2018 בכתב העת BMC Infectious Diseases מצא כי שלבקת חוגרת נוטה גם להיות חמורה יותר בקרב חולי ריאות כרוניים, ומלווה בהחמרה וכן בשימוש רב יותר בשירותים רפואיים בהשוואה לאלו שמפתחים את המחלה שאינם מאובחנים עם מחלות ריאה.
בשנים האחרונות ניתן בישראל החיסון לשלבקת חוגרת 'זוסטווקס' ב-50% הנחה דרך סל הבריאות הממלכתי לאנשים מגיל 50 ומעלה, וזה הומלץ גם לאנשים עם COPD במצב יציב. החיסון ניתן במנה חד פעמית. בשנת 2022 החל בישראל שיווק חיסון חדש להרפס זוסטר המכונה 'שנגריקס' אשר כלול אף הוא החל משנת 2023 בסל הבריאות הממלכתי בתנאים שונים –חיסון רקומביננטי המכיל נגיפים מומתים עם תוסף אדג'ובנט להגברת יעילותו. החיסון ניתן בשתי מנות בזריקה לתוך השריר, במרווחים של חודשיים עד חצי שנה בין המנה הראשונה לשנייה.
החיסון לשעלת
שעלת היא מחלה זיהומית שנגרמת על ידי החיידק 'בורדטלה פרטוזיס', ועלולה להתפתח בכל גיל. המחלה מאופיינת בהתקפים חוזרים של שיעול שמסתיימים בשאיפת אוויר מאומצת.
החיסונים לשעלת ניתנים בישראל לתינוקות ופעוטות במסגרת 'החיסון המחומש'. חיסונים אלו אינם ניתנים בשגרה בגיל המבוגר, מתוך הנחה כי חיסוני הילדות מספקים הגנה מתמשכת מפני המחלות, אך עם השנים רמות הנוגדנים בגוף למחוללי המחלות עשויות לרדת.
בשנים האחרונות עקב התפרצויות של מקרי שעלת, שב החיסון לשעלת גם בגיל המבוגר לתודעה, אם כי עדיין אין בישראל המלצה ספציפית לחולים כרוניים להתחסן מפני הנגיף בחיסון נוסף בגילי הבגרות, ובכלל זה גם ביחס למאובחנים עם COPD.
מאמר בנושא מספרד, שפורסם בחורף 2022 בכתב העת Open Respiratory Archives, מציג עדויות לנטייה גבוהה יותר להתפתחות שעלת בקרב אנשים עם COPD, אשר גם מובילה לסיכון גבוה יותר לאשפוזים בהשוואה לשעלת שמתפתחת בקרב מי שאינם מאובחנים במחלת ריאה כרונית. החוקרים מציינים כי מאחר ומחלת ריאות חסימתית כרונית במאפייניה מעודדת הידבקות בזיהום השעלת, והמזהם גם מעדיף מאובחנים במחלה – מאחר והם סובלים מריאות מוחלשות שמאפשרות התרבות מהירה יותר בגוף, הרי שהחיסון לשעלת עשוי להיות הגורם המרכזי שבאפשרותו לשבור את מעגל הקסמים.
המרכז האמריקאי לבקרת מחלות (CDC) בארה״ב קבע כי מנות דחף של החיסון לשעלת, דיפתריה וטטנוס מומלצות אחת לעשר שנים. בישראל, לפי תדריך החיסונים של משרד הבריאות, מומלץ מגיל 18 על מנה אחת של תרכיב Tdap לטטנוס, דיפתריה ושעלת. מתגייסים לצה"ל מקבלים מנת דחף נוספת של החיסון לטטנוס ודיפתריה במסגרת שרשרת החיול. ובשנים האחרונות ניתן החיסון בסל הבריאות לנשים הרות – כדי להגן עליהן מפני שעלת, וכן הוא ניתן במנות דחף לתלמידי מקצועות הבריאות, עובדי מערכת הבריאות ונוסעים לחו"ל.
החיסון לחצבת
בשנים האחרונות הולך ומתבהר קשר בין הידבקות במחלת חצבת בילדות לבין סיכון גבוה יותר להתפתחות מחלת ריאות חסימתית כרונית בגילי הבגרות.
חצבת היא מחלה זיהומית שנגרמת על ידי נגיף החצבת המשתייך לקבוצת נגיפי 'פרמיקו-וירוס' המתאפיינת בחום גבוה, נזלת, שיעול ופריחה אופיינית דמוית פרחי החצב הצפופים (ומכאן שמה). המדובר באחת המחלות הזיהומיות המדבקות ביותר, אשר הסיכון להידבק בה עומד על מעל ל-90% בקרב מי שאינם מחוסנים כנגדה.
לפי אחד המחקרים מאוסטרליה, שפורסם באוגוסט 2018 בכתב העת Respirology, חצבת בילדות מלווה בסיכון גבוה יותר לחסימה בדרכי הנשימה בבגרות שעלולה להוביל להתפתחות מחלות ריאה כרוניות כגון אסתמה ו-COPD, וכן להחמיר את הנזקים לריאות שמתפתחים עם השנים כתוצאה מעישון סיגריות.
על רקע ממצאים אלה, ולאור התפרצויות בשנים האחרונות של חצבת ברחבי העולם וכן בישראל בריכוזי אוכלוסיות שאינן מחוסנות מפני המחלה, למאובחנים עם COPD מומלץ לוודא כי הם מחוסנים לחצבת.
החיסון לחצבת הוא חיסון חי מוחלש שניתן בישראל בשתי מנות במסגרת תוכנית החיסונים הלאומית – בגיל שנה בטיפות חלב ובכיתה א' בבתי הספר, במסגרת תרכיב המשלב גם חיסון נגד חזרת, אדמת ואבעבועות רוח. שתי מנות החיסון צפויות לספק הגנה מפני זיהום החצבת לכל החיים.
חיסון ל-RSV
אחד הזיהומים המסוכנים ביותר עבור אנשים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית הוא נגיף RSV שמוביל רבים להחמרה במחלה ולהתלקחות שמלווה בעלייה בסיכון לאשפוזים ותמותה. בעוד שכיום אין בשוק חיסון לנגיף בגיל המבוגר – בקהילה הרפואית והמדעית שוקדים על פיתוח חיסון שכזה שעשוי לספק הגנה מפני הנגיף, וחיסונים ראשונים כנגד המחלה במבוגרים כבר מתקרבים לקבלת אישור שיווק ממנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA).
ד"ר דוד שגב הוא מומחה למחלות ריאה בשירותי בריאות כללית ויועץ אגף רפואה בחטיבת הקהילה בכללית
עדכון אחרון: ינואר 2023