מחלות לב
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
חיים בשכונה ענייה? הסיכון לשבץ עולה
מחקר ישראלי: חולי לב הגרים בשכונה ענייה נמצאים בסיכון מוגבר לפתח שבץ מוחי
חוקרים מאוניברסיטת תל-אביב מצאו כי לשכונה בה אתה חי השפעה משמעותית על הסיכון לפתח שבץ מספר שנים לאחר אוטם שריר הלב (התקף לב).
במחקר השתתפו כ- 1,500 חולים בגילאי 65 ומטה שהשתחררו בשנים 1992-1993 מבתי חולים, לאחר שלקו באוטם ראשון בשריר הלב. במשך כ- 13 שנים החוקרים עקבו אחר הנבדקים. במקביל, המצב הסוציו-אקונומי של שכונת המגורים נקבע על-פי מדד שפותח על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הנחקרים חולקו לשלוש קבוצות: דיירי שכונות עניות, בינוניות ועשירות, על פי כתובת מגוריהם בעת התקף הלב.
"דיירי השכונות העניות התאפיינו בממוצע במצב חברתי-כלכלי אישי גרוע יותר, ביותר גורמי סיכון לתחלואת לב וכלי דם, באוטם חמור יותר וביותר תחלואה נלווית, בהשוואה לדיירי השכונות המבוססות יותר" מסביר ד"ר יריב גרבר, מהחוג לאפידמיולוגיה ורפואה מונעת. "דיירי השכונות העניות התאפיינו גם בטיפול רפואי באיכות נמוכה יותר, שבאה לידי ביטוי באשפוז בשיעורים נמוכים יותר במחלקות לטיפול נמרץ ופחות צנתורים וניתוחי מעקפים בסמוך לאשפוז".
נמצא כי 23 אחוז מהאוכלוסייה בשכונות ה"עניות" לקה בשבץ, בהשוואה ל- 14 אחוז בשכונות ה"בינוניות" ו-12 אחוז בשכונות ה"עשירות". לאחר שלקחו בחשבון את התמותה כגורם מתחרה לשבץ, שיעורי השבץ היו 19 אחוז בשכונות העניות, 12 אחוז בשכונות הבינוניות ו 11 אחוז בשכונות העשירות.
גם כאשר החוקרים נטרלו משתנים מתערבים שעלולים היו להשפיע על התוצאות (כגון חומרת התקף הלב, הטיפול שניתן, תחלואה נלווית, גיל, המצב הסוציו-אקונומי האישי וגורמי סיכון למחלת לב), לגרים בשכונות עניות היה סיכון גבוה יותר ב-51 אחוז לשבץ לאחר אוטם בשריר הלב.
החוקרים מסבירים כי קיימים מספר מנגנונים שיכולים להסביר את התוצאות: מאפיינים של הסביבה הפיזית בשכונה (כגון המצאות אזורים ירוקים וחנויות המוכרות מזון בריא, או צמצום זיהום האוויר), מאפיינים חברתיים בשכונה (כמו הרגלי בריאות רווחים כגון עישון והיענות לטיפול רפואי, או לכידות חברתית) ואיכות הטיפול שמשתנה בין האזורים.
"הממצאים מצביעים על הצורך בשיפור שירותי הרפואה הניתנים באזורים נחשלים" מסכם ד"ר גרבר "יש לטפח הן את הסביבה והן את הסביבה החברתית ולהמשיך לחקור את המנגנונים דרכם 'נכנסת השכונה לתוך הגוף'.
מחברי המחקר: ד"ר יריב גרבר, פרופ' אורי גולדבורט, פרופ' יעל בנימיני, פרופ' דוד טנה ופרופ' יעקב דרורי. החוג לאפידמיולוגיה ולרפואה מונעת, בית הספר לבריאות הציבור, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת ת"א.
עוד כתבות בריאות באתר מוטק'ה